ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו" (פ"ד מ"ח).
הצענו שגם בני ירושלים היו יוצאים ביום הכיפורים "בכלי לבן שאולין כדי שלא לבייש את מי שאין לו".
משמעותו של צעד זה בימי המקדש, הייתה עיסוק בתחום החברתי ותיקונים בתחום של "בין אדם לחברו". צעד זה בא להבטיח שהכהן הגדול, שגם הוא לבש בגדי לבן באותו יום, יצליח לכפר על נפשות כל בני ישראל, שהרי כפרה מלאה על כל החטאים תלויה בתיקון העברות של "בין אדם לחברו".
הצעתנו מסבירה מדוע המשנה ממשיכה בלשון זכר למרות שהיא לכאורה עוסקת בבנות ירושלים.
בדברינו היום נמשיך לברר את דברי המשנה, בהקשר של הבנת מהותו ומשמעותו של חג הסוכות.
המשנה ממשיכה ומלמדת:
"ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות? בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה (משלי ל"א) שקר החן והבל היופי אשה יראת ד' היא תתהלל, ואומר תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה, וכן הוא אומר (שיר ג') צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו, ביום חתונתו זו מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו אמן".
גם החלק הזה במשנה פותח בלשון נקבה: "ומה היו אומרות" וממשיך בלשון זכר "וכן הוא אומר". לשיטתנו נטען כי הסיפא של המשנה חוזרת אל יום הכיפורים ואל המשכו בחג הסוכות.
נסביר את הרעיון. ביום הכיפורים אנו "שמים בצד" את הצרכים הגשמיים שלנו: אכילה שתיה סיכה וכו', ומתקנים תיקונים חברתיים תחת הכותרת של "שלא לבייש את מי שאין לו". מכאן, אנו ממשיכים לסוכות בו אנו עוזבים צורך בסיסי אחר ולא פחות יסודי - "קורת גג יציבה ובטוחה", ויוצאים אל הסוכה. כל זה במטרה לזכות בסליחה וכפרה, שמשמעותה האפשרות להשכנת שכינה.
הפן של "כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת" (ויקרא ט"ז ב), שבא לידי ביטוי בעבודת הכהן הגדול, שנכנס לפני ולפנים ביום הכיפורים, מקבל משמעות הרבה יותר רחבה, הנוגעת לכל יהודי ויהודי, היושב בכל מקום ובכל שנה "בצל השכינה" בסוכתו. אחדותו של כלל הציבור הבאה לידי ביטוי דווקא בחג הסוכות (ארבעת המינים, סוכה אחת לכל ישראל ועוד) מאפשרת את השכנת השכינה גם במקדש כל השנה. זו גם האחדות שבאה לידי ביטוי בזמן מתן תורה "כאיש אחד בלב אחד".
ההליך הפרטי המקביל לזה, הוא ענין בניין הבית הפרטי והעמדת החופה. בזה אנו עוסקים בט"ו באב. ביום זה הבנות לובשות לבן ומכריזות שחתונה אין פירושה עיסוק בצרכים גופניים וחומריים, אלא נסיון לבנות מערכת המבוססת על "יראת ד' ". לא מדובר בבניית בית חומרי אלא בבניית משכן להשכנת שכינה - "זכו שכינה ביניהם".
אכן, לא היו ימים טובים לישראל כשני ימים אלה, שבהם אנו רוצים לזכות שוב בענני הכבוד. ענני הכבוד שהיו מעל האהל של אברהם ושרה ואח"כ אצל צאצאיהם, ענני הכבוד שירדו על הר סיני בזמן קבלת התורה, ענני הכבוד שירדו על בית המקדש שבנה שלמה המלך, הענן של הכהן הגדול שפועל בזכות התיקון החברתי וענני הכבוד שהסוכה מסמלת.
ביום שמחת לבו של כל זוג, אנו מאחלים להם שענני כבוד אלה ילוו אותם בכל אשר יפנו.
הבה נתפלל כי נזכה להתקיימות נבואתו של הנביא ישעיהו:
"וּבָרָא יְקֹוָק עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה
כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה" (ד' ה)
במהרה בימנו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
