ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- משה רבנו
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
"לא הוזכר משה בזה הסדר מה שאין כן בכל החומש, שמשעה שנולד משה אין סדר שלא הוזכר בה חוץ ממשנה תורה, והטעם משום שאמר "מחני נא מספרך אשר כתבת" וקללת חכם אפילו על תנאי באה "ונתקיים בזה".
מוסיף בעל ה"מאור עיניים" (רבי מנחם נחום מטשרנוביל) שכיוון שברוב השנים קריאת תצוה היא בסמיכות לז' אדר, יום פטירתו של משה רבינו, ועל כן דווקא בפרשתנו רמוז עניין הסתלקותו של משה.
רעיון זה עולה יפה עם ההלכה המופיעה בשו"ע או"ח (סימן תקפ) אודות ה"ימים שמתענים בהם", אחד מהם הוא: "שבעה באדר, מת משה רבנו ע"ה" והביא ה"משנה ברורה" שבשנה מעוברת, כמו השנה, יש מחלוקת מתי לציין ולצום והמנהג להתענות באדר ראשון. לפי האמור לעיל, שפרשת תצוה היא הרומזת להסתלקות משה רבנו והיא נקראת באדר ראשון, אכן יש מקור נוסף למנהג.
בגמ' בקידושין (דף לח ע"א) מובא: "הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש" כלומר יום פטירת הצדיק הוא גם יום לידתו. ובאמת מצינו במסכת מגילה (דף יג ע"ב) "כיוון שנפל פור בחודש אדר שמח (המן) שמחה גדולה אמר נפל לי הפור בירח שמת בו משה ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד" וברש"י (שם ד"ה ובשבעה) מובא "כדאי הוא יום הלידה שיכפר על המיתה" ומשמע מכאן שמשמעותו המיוחדת של ז' באדר נשענת דווקא על יום הלידה, שגרם לכך שגם יום הפטירה יהיה באותו היום.
הגמ' במסכת נזיר (דף יד ע"א) שואלת מה הדין במקרה ואדם נודר אהא "כמשה בשבעה באדר" ותוס' (שם ד"ה כמשה) מבאר את הספק. ביום היוולדו של משה שמחו שמחה גדולה, וביום מותו מחמת הצער, רבים נדרו נדרים ורבו נזירים בישראל. לכן כשאדם אומר סתם שיהיה כמשה בז' באדר כונתו כמו שהיה בדורו של משה והשאלה אם קיבל עליו נזירות כפי שרבים נהגו ביום מותו או שקיבל עליו שמחה כיום הולדו".
אם כך חוזרת ונעורת השאלה למה פרשת תצוה הרומזת לז' באדר מתייחסת דוקא להסתלקותו ואינה מתייחסת לשמחה של יום הולדתו. כמו כן יש להבין משמעות הדבר שהיום הזה נקבע כיום תענית ולא כיום שמחה.
הגאון מוילנא בספרו "דברי אליהו" מביא שבפרשת תצוה ישנם ק"א פסוקים הרומזים לשם משה "והטעם מפני שהנעלם משם משה הוא ק"א" וכוונתו שבכל אחד מאותיות השם ישנה אות נעלמת, מם שין הא, סה"כ של האותיות הנעלמות מ' ין' ו א' הוא ק"א. רמז נוסף ניתן למצוא לשמו של משה בפרשתנו והוא בפתיחה לפרשת שמן המנורה, הקב"ה פונה למשה בלשון "ואתה תצוה" לעומת הלשון בפרשיה המצויה בפרשת אמור (ויקרא כ"ד א) "וידבר ד' אל משה לאמר צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלאת נר התמיד". הגמרא במסכת מגילה (כט ע"א) אכן מכנה את פרשת תצוה "אתה תצוה".
מסביר הגר"א, השם משה מתיחס לצד הגשמי, לגוף הקדוש וזה נעדר מאתנו (ברגע שמשה הסתלק) אבל הפנימיות שלו, התורה שהנחיל לנו שהיא דומה לצד הנסתר של השם היא מלוה אותנו לנצח.
מורי ורבי הגאון הרב חיים יעקב גולדויכט זצ"ל ראש ישיבת כרם ביבנה שבז' אדר א תשס"ה ימלאו עשר שנים להסתלקותו, כשהיה רוצה לבאר את ענין ההילולא לצדיקים היה מצטט את המדרש "כמסמרות נטועים בעלי אסופות" דברי תורה נטועים כאשר "בעליהם" נאספים מהם. "כל הזמן שרבו קיים הוא מפליג כל זמן שאני נצרך הרי רבי לפני ואני שואלו. מת רבו הרי יגע ביום ובלילה לקיים תלמודו וכו'". נתן לומר שמשמעות דברי המדרש ש"הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים" היא, ששלמות ותכלית ענין הלידה של הצדיק היא ביום הסתלקותו. אז מתגלה לתלמידים כוח רבם שהיה עד אתה מלובש בגוף ועתה התעלה לדרגה נעלה ביותר. לכן הצום והתענית שנוהגים בז' אדר אינם של צער אלא מטרתם לעורר הלבבות לתשובה - יום הילולא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
