ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- משה רבנו
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
"לא הוזכר משה בזה הסדר מה שאין כן בכל החומש, שמשעה שנולד משה אין סדר שלא הוזכר בה חוץ ממשנה תורה, והטעם משום שאמר "מחני נא מספרך אשר כתבת" וקללת חכם אפילו על תנאי באה "ונתקיים בזה".
מוסיף בעל ה"מאור עיניים" (רבי מנחם נחום מטשרנוביל) שכיוון שברוב השנים קריאת תצוה היא בסמיכות לז' אדר, יום פטירתו של משה רבינו, ועל כן דווקא בפרשתנו רמוז עניין הסתלקותו של משה.
רעיון זה עולה יפה עם ההלכה המופיעה בשו"ע או"ח (סימן תקפ) אודות ה"ימים שמתענים בהם", אחד מהם הוא: "שבעה באדר, מת משה רבנו ע"ה" והביא ה"משנה ברורה" שבשנה מעוברת, כמו השנה, יש מחלוקת מתי לציין ולצום והמנהג להתענות באדר ראשון. לפי האמור לעיל, שפרשת תצוה היא הרומזת להסתלקות משה רבנו והיא נקראת באדר ראשון, אכן יש מקור נוסף למנהג.
בגמ' בקידושין (דף לח ע"א) מובא: "הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש" כלומר יום פטירת הצדיק הוא גם יום לידתו. ובאמת מצינו במסכת מגילה (דף יג ע"ב) "כיוון שנפל פור בחודש אדר שמח (המן) שמחה גדולה אמר נפל לי הפור בירח שמת בו משה ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד" וברש"י (שם ד"ה ובשבעה) מובא "כדאי הוא יום הלידה שיכפר על המיתה" ומשמע מכאן שמשמעותו המיוחדת של ז' באדר נשענת דווקא על יום הלידה, שגרם לכך שגם יום הפטירה יהיה באותו היום.
הגמ' במסכת נזיר (דף יד ע"א) שואלת מה הדין במקרה ואדם נודר אהא "כמשה בשבעה באדר" ותוס' (שם ד"ה כמשה) מבאר את הספק. ביום היוולדו של משה שמחו שמחה גדולה, וביום מותו מחמת הצער, רבים נדרו נדרים ורבו נזירים בישראל. לכן כשאדם אומר סתם שיהיה כמשה בז' באדר כונתו כמו שהיה בדורו של משה והשאלה אם קיבל עליו נזירות כפי שרבים נהגו ביום מותו או שקיבל עליו שמחה כיום הולדו".
אם כך חוזרת ונעורת השאלה למה פרשת תצוה הרומזת לז' באדר מתייחסת דוקא להסתלקותו ואינה מתייחסת לשמחה של יום הולדתו. כמו כן יש להבין משמעות הדבר שהיום הזה נקבע כיום תענית ולא כיום שמחה.
הגאון מוילנא בספרו "דברי אליהו" מביא שבפרשת תצוה ישנם ק"א פסוקים הרומזים לשם משה "והטעם מפני שהנעלם משם משה הוא ק"א" וכוונתו שבכל אחד מאותיות השם ישנה אות נעלמת, מם שין הא, סה"כ של האותיות הנעלמות מ' ין' ו א' הוא ק"א. רמז נוסף ניתן למצוא לשמו של משה בפרשתנו והוא בפתיחה לפרשת שמן המנורה, הקב"ה פונה למשה בלשון "ואתה תצוה" לעומת הלשון בפרשיה המצויה בפרשת אמור (ויקרא כ"ד א) "וידבר ד' אל משה לאמר צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלאת נר התמיד". הגמרא במסכת מגילה (כט ע"א) אכן מכנה את פרשת תצוה "אתה תצוה".
מסביר הגר"א, השם משה מתיחס לצד הגשמי, לגוף הקדוש וזה נעדר מאתנו (ברגע שמשה הסתלק) אבל הפנימיות שלו, התורה שהנחיל לנו שהיא דומה לצד הנסתר של השם היא מלוה אותנו לנצח.
מורי ורבי הגאון הרב חיים יעקב גולדויכט זצ"ל ראש ישיבת כרם ביבנה שבז' אדר א תשס"ה ימלאו עשר שנים להסתלקותו, כשהיה רוצה לבאר את ענין ההילולא לצדיקים היה מצטט את המדרש "כמסמרות נטועים בעלי אסופות" דברי תורה נטועים כאשר "בעליהם" נאספים מהם. "כל הזמן שרבו קיים הוא מפליג כל זמן שאני נצרך הרי רבי לפני ואני שואלו. מת רבו הרי יגע ביום ובלילה לקיים תלמודו וכו'". נתן לומר שמשמעות דברי המדרש ש"הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים" היא, ששלמות ותכלית ענין הלידה של הצדיק היא ביום הסתלקותו. אז מתגלה לתלמידים כוח רבם שהיה עד אתה מלובש בגוף ועתה התעלה לדרגה נעלה ביותר. לכן הצום והתענית שנוהגים בז' אדר אינם של צער אלא מטרתם לעורר הלבבות לתשובה - יום הילולא.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













