ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- הושענא רבה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
סוכות והושענא רבה - יום דין או שמחה?!
לכאורה ההנהגה של שמחה יתירה אינה עולה בקנה אחד עם חרדת יום הדין, והתמיהה גדילה עוד יותר על פי מה שנראה במקורות ששורש הדין בהושענא רבה ושורש שמחת בית השואבה אחד מהם.
והנה אם נתור במקורות, ניווכח שמקור יום הדין של הושענא רבה אינו רק במדרש ובזוהר אלא לכאורה זהו פשט המשנה במסכת ראש השנה (פרק א משנה ב), שכן נאמר במשנה: "...בחג נידונים על המים". הר"ן (בדפי הרי"ף; על המשנה שם) שואל מניין ידעו חז"ל שבחג נידונים על המים ומשיב שלמדו זאת מכך שנצטווינו על ניסוך המים בחג הסוכות. אם כן, בכל מהלך חג הסוכות אנו נידונים על המים וחיתום הדין הינו ביום האחרון של סוכות, בהושענא רבה. ורואים מדברי המשנה והר"ן שהדין עצמו גורם למצוות ניסוך המים שלוותה בשמחה גדולה.
יתירה מזו, המשנה קוראת לכל חג בשמו ולגבי חג סוכות מתנסחת "בחג", ומבארים התוס' יום טוב שם שבסוכות הייתה שמחה יתירה משום שמחת בית השואבה, ולכן השמחה שייכת אליו באופן מיוחד, ולכן המאפיין המיוחד של החג כפי שאנו אומרים בתפילה הוא "זמן שמחתנו". ומבאר את המילה "חג" על פי הרד"ק האומר שחג הינו מלשון ריקוד במחול שמסתובבים וחגים במעגל.
ויש לתמוה, אם זהו יום דין לכאורה יש להתנהג בכל סוכות כמו בימי עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים בהם איננו אומרים הלל, כתשובת הקב"ה למלאכים "אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו וישראל אומרים שירה?!" (ר"ה דף לב), אם כן תמוה ולשמחה מה זו עושה?!
לפני שנתייחס לשאלה זו, נעמוד על משמעות וחשיבות התפילה על הגשמים.
הנה מצאנו שהכהן הגדול, האדם המקודש ביותר בישראל, נכנס ביום הכיפורים המקודש מכל הימים לקודש הקודשים המקודש מכל המקומות, ושם נשא תפילה קצרה ולא האריך כדי לא להבעית את ישראל הממתינים בחוץ. ודאי מחשבה רבה הייתה סביב תפילה זו, מהי הבקשה החשובה מכל בה יש להתמקד בהזדמנות פז זו. והנה במוקד תפילתו אמר הכהן הגדול "שתהא שנה זו הבאה עלינו ועל כל עמך בית ישראל בכל מקום שהם, אם שחונה גשומה, ואל יכנס לפניך תפלת עוברי דרכים לעניין הגשם בשעה שהעולם צריך לו. ושלא יצטרכו עמך בית ישראל בפרנסה זה לזה ולא לעם אחר". כלומר, עיקר תפילתו הייתה על הגשמים, על הפרנסה.
כיום התפילה על הגשמים תופסת חשיבות זניחה יחסית בין בקשותינו ולכן מתקשים אנו להבין זאת, אך הסיבה לכך היא כמובן התמורות שחלו המהלך הזמן. היום עיקר הפרנסה של העם אינה מבוססת על חקלאות ועל גשמים, ומעבר לכך, זוכים אנו לשפע של ברכה כלכלית וכמעט ואין יודע רעב מהו. אך בעבר הגשמים היו שאלה של חיים ומוות. בגשם תלויים חיי הכלל וחיי הפרט, ולכן ודאי הייתה זו תפילה מהותית וחשובה.
הואיל והגשם כל כך מהותי והחיים תלויים בו, עולה השאלה מדוע יש יום דין מיוחד לגשמים, הרי לכאורה כבר נידונים אנו על חיינו בראש השנה. שאלה זו נשאלה כבר על ידי הר"ן על משנה זו, והוא משיב שבראש השנה הדין הוא על הפרט ואילו הנאמר במשנה שבפסח נידונים על התבואה, בשבועות על העצרת ובחג על המים זהו דין על הכלל.
הטורי אבן (על הגמרא שם) מתקשה בדברי הר"ן, כיצד ניתן לחלק בין הכלל לפרט, הלא אם כל הפרטים נידונו ונגזר מנת חלקם ממילא נקבע בכך כבר מה יהא מנת חלקו הכולל של הכלל. ומשיב שאולי נגזר על הפרט רק מה יהא אחוז חלקו מהכלל, ואם כן הכמות בפועל תלויה עדיין בדין הכלל. וכן משמע מפשט דברי הר"ן. יש ללמוד מדבריהם על גודל תלותו של הפרט בכלל, עד שאין לו כלל דין עצמאי אלא כל דינו הוא רק יחסו אל הכלל. על כל פנים, למדים אנו מהר"ן שהדין על הגשמים אינו דין עצמאי אלא דין מהותי הקשור לחיינו ויש בכך קשר לדין שבראש השנה, ודברים אלו מתאימים למובא בזוהר שהושענא רבה מהווה חיתום של הדין שהתחיל בראש השנה.
לאחר שעמדנו על גודל משמעות הגשמים מתעצמת תמיהתנו, כיצד בחרה התורה לבטא ימים אלו דווקא בשמחה המופיעה בשיאתה.
כדי לנסות לעמוד על התשובה נתבונן בדיוקו של הגר"א במשנה במסכת סוכה. המשנה אומרת (סוכה ב, ט) ביחס לירידת גשמים בחג הסוכות: "משל, למה הדבר דומה, לעבד שבא למזוג כוס לרבו, ושפך לו קיתון על פניו". ומדייק הגר"א (קול אליהו) שלא נאמר שהעבד בא לתת כוס מים לרבו ושפכו בפניו אלא בא למזוג כוס לרבו, ופירוש הדברים הוא, שהעבד בא למזוג מים לתוך היין של רבו, כפי שהיה נהוג בימים שיינה המשובח של ארץ ישראל היה חזק ונזקק למזיגת מים, אולם רבו שפך לו את המים ולא נתן לו למזוג את היין. היין מבטא את הדין והמים את החסד, ולכן שפיכת המים מבטאת את אי רצונו של האדון במיתוק הדין. כך לאחר ימי הדין של ראש השנה ויום הכיפורים הקב"ה נתן לנו למתק את הדין על ידי מצוות הסוכה שהיא ביטוי לאהבתו וחסדו של הקב"ה עימנו. בשעה שיורדים גשמים הוראה היא משמים שאין הקב"ה מאפשר לנו למתק את הדין על ידי מצוות הסוכה.
אם כן, עבודתנו בחג היא להמשיך חסד. ולפי זה נוכל ליישב את תמיהתנו כיצד הדין והשמחה ילכו יחדו. דרך העבודה להמשיך חסד ואהבה היא דווקא על ידי שמחה וביטוי אהבתנו לקב"ה, וכך בניגוד לימי הדין בהם דרך העבודה היא ביראה ובתחנונים, בימי החג אנו דווקא מתעצמים בשמחה גדולה.

לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז סוכות הוא חג של חיבוק — חינוך בין אהבה לגבולות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.

לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז איך מונעים נשירה? דיני חינוך הילד מההלכה ועד הבית
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א ממשבר התעוררות אל אמונה גדולה
אורות התחיה - פסקה ז'
השיעור עוסק בהתעוררות הלאומית ובתהליך שיבת ציון מתוך כתבי הרב קוק, ומסביר כיצד המשבר הרוחני המתלווה אליה הוא שלב מעבר בונה. דרך התבוננות מעמיקה והרחבת הדעת, עם ישראל נקרא להתעלות מעל אמונה מצומצמת ומפוחדת לעבר עבודת השם שלמה, אמיצה וגדולה בארצו.

תורה ומדע חירות אמיתית: בין שיעבוד לצמיחה
השיעור עוסק בהגדרת מושג החירות, ובוחן את ההבדל בין חופש פיזי חיצוני לבין חירות פנימית ותבונית המשחררת את האדם מדחפים, מהתמכרויות וממגבלות החומר. דרך משנתם של הכוזרי, המהר"ל והרב קוק, מוסבר כי חירות אמיתית אינה מתמצה בניתוק מוחלט מהעבר, אלא בבחירה חופשית להתחבר לתורה ולצמוח מתוך המהות הפנימית של האדם

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מידת ההשתוות והכבוד הרוחני האמיתי
טהרת הנפש והמידות י"ז - י"ח
השיעור עוסק בהתמודדות עם מידת הגאווה והזלזול באחרים, שלעיתים צומחים דווקא מתוך תחושת גדלות ועלייה רוחנית, וצורך לזכך אותם באמצעות תשובה וענווה. בהמשך נבחנת מידת ההשתוות כדרגה עליונה שבה האדם אינו מושפע משבח או מגנאי חיצוני, וזוכה לכבוד רוחני אמיתי הנובע מערכה הפנימי של התורה והנשמה.

יסודות הש"ס כללי ספקות בהלכות השבת אבידה
השיעור עוסק ביישום כללי הספקות ההלכתיים (כגון "ספק דאורייתא לחומרא", "ספק ממון לקולא", חזקה ורוב) בהקשר של מצוות השבת אבידה. במהלך הדיון נבחנת השאלה העקרונית והמחלוקת בין הראשונים (הרא"ש מול הרמב"ם) האם מצוות השבת אבידה מוגדרת כדין איסור והיתר או כדין ממונות, וכיצד הגדרה זו מכריעה במקרים של ספק בבעלות או בייאוש.

רביבים ספר חדש: תורה, עם וארץ
בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' | נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא - אינה מבוררת ומבוססת כראוי | אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר | זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים | מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו

ויצא מסע הנשמה: תפילה, תורה ושליחות
פרשת ויצא
השיעור מתחקה אחר מסעו של יעקב אבינו מבאר שבע לחרן כמשל לירידתה של כל נשמה לעולם הזה ולשליחותה לבנות את "בית ישראל". דרך סיפור חלום יעקב והמפגש עם "המקום", מוסבר כיצד ההתעצמות בתפילה ובלימוד התורה מעניקה לאדם כוח רוחני להפוך את המציאות החומרית למשכן להשראת השכינה.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת ויצא תשפז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים אֲחִי אִמּוֹ. האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים. מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד לידת יהודה. מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִשָּׂשכָר בעוד שהוגים רק אחת.

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית

שיעורים בספר יהושע סוד האבנים וחציית הירדן
יהושע פרק ד'
השיעור עוסק בחציית הירדן בספר יהושע ובשילוב שבין הנס להשתדלות האנושית הבא לידי ביטוי בנשיאת ארון הברית בידי הכהנים. דרך ניתוח הקמת שלוש מערכות של 12 אבנים – בירדן, בגלגל ובעבר הירדן – נבחנים היחסים בין אחדות האומה, ייחודיות השבטים וזיקת התורה לאומות העולם.











