ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
פירות שביעית הם פירות קדושים, ולמרות שכעת, לצערנו, מצוות השביעית היא רק מדרבנן ולא מצווה מדאורייתא, בכל אופן, לדעת הרמב"ן, יש גם בזמן הזה מצווה באכילת פירות הקדושים בקדושת שביעית. יש כאן הזדמנות נדירה שאנו נחשפים אליה אחת לשבע שנים למפגש בלתי אמצעי עם משהו קדוש! זו ההזדמנות להרגיל את ילדינו שיש הבדל בין קודש לחול ולטעום מן הקדושה הזו. עכשיו הוא הזמן ללמד אותם (ואת עצמנו) להתייחס באופן שונה ומיוחד לאוכל הקדוש הזה שארץ ישראל נותנת לנו.
יש יהודים המפחדים ונרתעים מהמפגש עם הקדושה. הם אינם רוצים להתעסק עם פירות שביעית כי זה מסובך ואפשר להיכשל חלילה בביזיון של הפירות הקדושים.
אנו מכריזים בזאת: והעיקר - לא לפחד כלל! זו הזדמנות פז להגביר הדביקות ברבש"ע, הזדמנות זו תחזור רק בעוד שבע שנים...
באופן כללי, כל פרי או ירק הקדוש בקדושת שביעית צריך לקבל טיפול מיוחד וצריך להיזהר שלא לזלזל בו.
זלזול בפרי משמעותו היא - שלא להתנהג בפירות בדרך שאינה רגילה ומקובלת היום אלא להשתמש בו כפי צורת השימוש המקובלת והרגילה שלנו. גם מאכל שעדיין לא ראוי לאכילת אדם אסור לאבד אותו בידיים ולפגוע בדרגת הקדושה שלו.
נפרט את ההלכות המעשיות הקשורות לכך:
1. בזמן הכנת המאכל
א. מותר להכין אוכל בדרך המקובלת שבה מכינים אותו. לדוגמא: מרק אבטיחים אסור להכין או לאכול תפוח אדמה לא מבושל.
ב. קליפות הירקות נשארות בקדושתן כל זמן שהן עדיין ראויות לאכילה (כמו קליפות גזר או מלפפון). אסור לזרוק אותן לפח ויש לשמור עליהן עד שהן יתקלקלו ולא תהיינה ראויות לאכילת אדם. כאן נכנס השימוש ב"פח שביעית" - בכלי זה יש להניח קליפות או פסולת מהאוכל עד שירקיב. לאחר כמה ימים, אפשר להעביר הכל אל הפח הרגיל. ניתן גם לעטוף שאריות אלו בשתי שקיות ניילון ולקשור את פי השקית, כך אפשר להניח את השקיות העטופות בפח האשפה הרגיל.
ג. אוכל שאין בו קדושת שביעית (כמו בשר ודגים) המתבשל ביחד עם פירות שביעית - מקבל גם הוא את טעם הקדושה והוא נחשב כפירות שביעית ממש ויש להתייחס אליו כמבואר לעיל.
2. שאריות מאכל
א. השאריות נשארות בקדושתן כל עוד שלא התקלקלו ונפסלו לאכילה. יש להניחן בפח שביעית עד שהן ירקבו ורק אז להעבירן לפח הרגיל. ניתן גם לעטוף בשתי שקיות ניילון ולקשור את פי השקית, כך אפשר להניח את השקיות העטופות בפח האשפה הרגיל.
ב. יש פוסקים הסוברים ששאריות אוכל שנותרו בצלחות האישיות של הסועדים אינן ראויות עוד לאכילת אדם אלא הן יורדות לדרגה של מאכל בהמה. אפשר לסמוך על דעות אלו ואת השאריות הללו להניח בצורה מכובדת (בתוך שקית סגורה) בתוך פח האשפה הרגיל.
ג. קליפות שאינן ראויות כלל לאכילת אדם או לאכילת בהמה (כמו קליפות שקדים ואגוזים) מותר להשליך לפח הרגיל.
יהי רצון שיזכנו ה' א-לוקינו לחורף גשום, כתשלום על כל מסירות הנפש האדירה שעמנו הקדוש הפגין במהלך מבצע צוק איתן, וברכת חורף בריא לילדינו ולנו ולכל בית ישראל. אמן, כן יהי רצון!
באדיבות ארגון כושרות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
