ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
כאשר יש שינוי מסדרי הבישול הרגילים, אנו עלולים למצוא את עצמנו במצב בעייתי של חוסר בכלים המתאימים לבישול חלבי. לעיתים מדובר במתכון שבו חלק מהמרכיבים הם פרווה (כגון פסטה או תפוחי אדמה) שבסופו של דבר נערבב או נחבר אותם יחד עם הרכיבים החלביים.
במקרה שכזה, נשאלת השאלה: האם מותר יהיה לבשל מאכל פרווה בכלי בשרי ואחר כך לערבב אותו עם דבר חלבי?
התשובה לשאלה הזו תלויה בשאלה מתי השתמשו בסיר הבשרי בפעם האחרונה.
נחדד את המקרים:
1. יש לנו סיר בשרי (נקי) בן יומו (שבישלו בו בשר ב-24 שעות האחרונות) - אם נבשל בו מאכל פרווה:
א. לכל הדעות אפשר יהיה לאכול את המאכל הפרווה (אפילו כשהוא חם) בכליים חלביים.
ב. לאכול אותו עם חלב ממש: לאשכנזים- אסור (בדיעבד, אם כבר נתערב בחלב - מותר לאוכלו).
לספרדים- מלכתחילה, אם מתכננים לאכול מאכל פרווה עם חלב, לא מבשלים אותו בסיר בשרי בן יומו. אם כבר בישלנו בו - מותר לאוכלו עם חלב.
(צליה של מאכל פרווה בכלי בשרי - חמורה יותר מבישול. אמנם יש הסוברים שאפילו לספרדים יהיה אסור לאוכלו עם חלב, אבל בשעת הצורך אפשר לסמוך על המתירים זאת ולנהוג כאמור לעיל בבישול).
2. יש לנו סיר בשרי (נקי) שאינו בן יומו (שלא בישלו בו ביממה האחרונה) - אם בישלו בו מאכל פרווה:
א. לכל הדעות אפשר יהיה לאכול את המאכל הפרווה עם חלב ובוודאי בכלים חלביים.
ב. האם מותר מלכתחילה לתכנן זאת ולבשל מאכל פרווה בסיר בשרי כדי לאכול אותו עם חלב?
לספרדים- אין בכך בעיה ואפשר מלכתחילה להשתמש בסיר בשרי שאינו בן יומו ולבשל בו מאכל פרווה כדי לאוכלו עם חלב. לאשכנזים- אין זו דרך המותרת מלכתחילה, ורק אם כבר בישלנו מאכל פרווה בסיר בשרי שאינו בן יומו מותר יהיה לאוכלו עם חלב.
(טיגון של מאכל פרווה עם בצל או מאכל חריף בתוך כלי בשרי שאינו בן יומו, מעורר את הטעם הפגום שבסיר והופך את כל התבשיל להיות בשרי(!), ואסור כמובן לאכלו עם חלב).
לסיכום, כדאי לתכנן ולדאוג מראש שיהיו לנו מספיק כלים מתאימים בלי להסתבך, כשהאשכנזים שבינינו יוכלו להשתמש גם בכלי בשרי שאינו בן יומו ולבשל בו מאכל פרווה כדי לאכול עם חלב.
חג מתן תורה שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
