ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- יסודות האמונה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
כבר דימו חכמינו את ביהמ"ק ללב. כשם שהלב הוא מרכז האיברים כולם, בו הנשמה תלויה, הלב הוא מרכז החיים, ממנו זורמים כוחות חיים אל כל הגוף, אל כל האיברים וכל האיברים פונים אל הלב. כך בית המקדש הוא הלב הרוחני של האומה כולה. הגוף הלאומי של האומה אינו יכול לחיות בלי לב, אין האומה יכולה להתקיים בלי מקום מרכזי שהכל פונים אליו, שהכל מתרכזים סביבו והוא מאחד את הכל למציאות אחת.
עבודת ה' אינה חובת היחיד בלבד. עיקר העבודה היא עבודת הכלל, רוב מצוות התורה קשורות במציאות השלמה של האומה, בא"י ובביהמ"ק. כשם שהראש והלב הם משכן כוחות הרוח של האדם, כוחות החכמה והרצון, כח החיים, כך ביהמ"ק הוא מקום משכן כוחות הרוח של האומה, מקום התגלות נשמתה, מקום השראת השכינה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". כל סדר העבודה של עבודת ביהמ"ק מכוון לעניין זה. ע"י עבודת ביהמ"ק עפ"י ה', חלה השראת השכינה והלב החי, הלב הרוחני, הדבוק בה' אלוקים חיים מזרים זרמי חיים אל כל האיברים ומחיה את העם כולו. כשם שהלב מקבץ אליו מכל הגוף את הדם שמעורבת בו פסולת ומחזיר דם חדש שמחיה את כל האיברים, כך ביהמ"ק מכפר על כל העוונות, מסיר את הפסולת הרוחנית ומשפיע רוח של טהרה וקדושה על כל האומה.
נמצא אם כן, שהננו היום בלא בית מקדש כגוף בלא מוח ולב, ואף גרוע מזה, כי אילו כל העם היה בא"י בלא ביהמ"ק, אז היה אפשר להגדיר את המצב כגוף בלא לב, אבל כשעמ"י עודנו מפוזר בין העמים, רובו לא עלה עדיין לא"י, הרי גם הגוף אינו שלם, וכך ראה יחזקאל במראה הנבואה את עמ"י - עצמות יבשות, מפוזרות, יש בהן אמנם לחלוחית של חיים, העצמות מסוגלות להתאחד לגוף שלם ולחזור לחיים, אך בינתיים הן עצמות מפוזרות. המראה הזה שראה יחזקאל היה בתחילת הגלות, אבל אח"כ במשך הדורות, המצב הלך והתדרדר, העצמות התפוררו. וכך מגדיר הגאון מוילנא את מצב עמ"י בגלות וזה לשונו: "כי מעת שחרב הבית יצאה רוחנו, עטרת ראשנו ונשארנו רק אנחנו, הוא הגוף בלא הנפש, והיציאה לחו"ל הוא הקבר ורימה מסובבת עלינו. ואין בידינו להציל, הן עובדי כוכבים אוכלים את בשרינו, ומכל מקום היו חבורות וישיבות גדולות עד שנרקב הבשר והעצמות נפזרו פיזור אחר פיזור, ומכל מקום היו עדיין עצמות קיימות שגם תלמידי חכמים שבישראל - מעמודי הגוף, עד שנרקבו העצמות ולא נשאר אלא תרווד רקב מאיתנו ונעשה עפר "שחה לעבר נפשינו". ואנחנו מקווים עתה לתחיית המתים. "התנערי מעפר קומי" וכו', ויערה רוח ממרום עלינו". עד כאן דברי הגאון מוילנא.
ואי אפשר שלא להוסיף, שכעת ב"ה מתחילות העצמות להתקבץ עצם אל עצם, אבל עדיין חסרים אנו את העיקר, את המוח והלב, את החיים האלוקיים, את ביהמ"ק.
יסודות האמונה (52)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
30 - 30. המשך ביאור מעלת א"י
31 - על בית המקדש
32 - מצב עמ"י בגלות ללא בית המקדש
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
