ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ביום שישי לקחו את שלושת ילדיהם לסבא וסבתא בירושלים, נפרדו מהם בנשיקות ונסעו לדירה שהשאירו בעבורם קרובי משפחה בשכונה ירושלמית שלא הכירו.
את האוכל הביאו איתם מהבית - תבשילים בתוך סירים קטנים שהספיקו לשכוח מראשית נישואיהם, עוגיות ביתיות עם פתקי הפתעה משמחים בפנים, בצירוף זר פרחים לכבוד שבת שקנו בדרך. הכול נראה מושלם.
הם החלו בהתארגנות קסומה ושקטה לקראת שבת. הסלטים הוכנסו למקרר, התבשיל ניצב על הפלטה הקטנה שהחלה להתחמם. הם לבשו בנחת את בגדי השבת. חנה הדליקה נרות ובני הזוג יצאו יחד למצוא בית כנסת קרוב לתפילת ליל שבת.
הם נכנסו לבית כנסת מזרחי שורשי. עשבי בשמים קטופים טריים הונחו בפינות העזרה. נשים מבוגרות ניגשו לחנה ואיחלו בהתרגשות לידה קלה ובן זכר. האם זה שייך עכשיו?! חייכה בלבה כשהיא מתענגת על החוויה הירושלמית האותנטית.
בתום התפילה חזרו לביתם אל שולחן השבת הפרטי שלהם, מנסים להתרגל לשקט המוזר, בלי קולות הילדים המתקוטטים על המקומות מסביב לשולחן בשירת "שלום עליכם".
אברהם קידש ושניהם נטלו ידיים. החלות הביתיות המכוסות היו חמות. חנה נגסה מהחלה, כשהיא מריצה בראשה את כל ההכנות לשבת, ולפתע נפלטה מפיה זעקה: "החלות! לא הפרשתי חלה!".
בדרך כלל נוהגת חנה להכין רק קילו בצק לחלות, משקל שאינו מחייב הפרשת חלה. ואילו בשבוע שעבר, עקב נסיעתם המתוכננת, הכינה שני קילו המתחייבים במצווה, ומכיוון שלא הורגלה בקיום מצוות הפרשת חלה שכחה לעשות זאת.
אברהם ניגש לארון הספרים, פתח כמה ספרי הלכה, ובמשך דקות ארוכות ניסה למצוא פתח הלכתי להשתמש בחלות, אך לשווא. החלות הן מוקצה ונאסרות כמובן באכילה.
האווירה הקסומה התנפצה באחת. השניים חשו מתוסכלים.
"איך קרה לנו דבר כזה?!" תמהה חנה, "אכלנו מהחלות האלו גם בשבת שעברה, זוכר?"
"אין לנו חלות נוספות להמשך השבת", ענה באכזבה, "אפילו לא אכלנו שיעור מספיק לסעודה הזאת...".
בני הזוג איבדו את החשק לתבשיל המפנק שחיכה להם על הפלטה, למרות שמראהו וריחו היו מושלמים. מה יעשו כעת?! אל מי יפנו במקום שאינם מכירים כלל?!
חנה המשיכה לשחזר את הכנת החלות. היא נזכרה כי כאשר רצתה להכין את הבצק חיפשה את הקערה הגדולה ולא מצאה. "ראית את הקערה הגדולה?" שאלה את אברהם, "הירוקה? כן, לקחתי אותה לתיקוני שפכטל וגבס לבית החדש..." ענה. "מה?!" הזדעקה, "כפרת עוונות. למטבח היא כבר לא תחזור!". היא נזכרה איך בלית ברירה החלה להכין שתי עיסות נפרדות בקערות הקטנות יותר. אבל רגע, אם החלות נכנסות יחד לתנור הן מתחייבות בחלה...
כעת נזכרה איך בעבר, כשאפתה בשתי תבניות יחד בתוכנית טורבו בתנור, החלות לא יצאו אפויות היטב, לכן החליטה הפעם להכניס כל תבנית בנפרד.
"אז בעצם לא הכנסתי לתנור חלות בכמות שמחייבת הפרשת חלה!" קראה ותקוותם של השניים החלה להתעורר.
"אבל מה עם אחסון החלות לאחר האפייה?!", הקשה אברהם.
"אחרי הקניות הגדולות שהיו לנו באותו השבוע גם לא נותר מקום במקפיא, כך ששלחנו חצי מהחלות לאחסון במקפיא של השכנים הטובים שלנו", נזכרה.
"רגע, רגע", אמר אברהם, "אם ככה, אז בשום שלב לא התחברו העיסות או החלות יחד, ולכן לא התחייבו בהפרשת חלה!"
הם הביטו בחלות הפריכות שהותרו כעת לאכילה מענגת בשבת, ולנוכח כל הספקות שהותרו בזה אחר זה פרצו בצחוק משחרר.
אברהם וחנה סגרו את ספרי ההלכה והחזירו אותם למקומם, כשהם מתפעלים משרשרת הנסיבות שזימן להם הקדוש ברוך הוא באורח פלא כדי להישמר מאיסור, וחזרו ליהנות יחדיו ביתר שאת מהרוגע, השמחה והטעמים המיוחדים של סעודת שבת קודש, ובפרט מטעמה של החלה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














