ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בין תלמידיו היו למדנים גדולים ובעלי רוח הקודש, ולעומתם היו גם "מקושרים" - יהודים פשוטים שלא ידעו ללמוד, שברובם היו בעלי מלאכות שהתגוררו ביישובים ובכפרים.
בין תלמידיו הרבים של הבעש"ט היה אחד מהעיר בראד ושמו ר' נתן ליונטהנדלר, שמסחרו היה בבדים. היה זה יהודי תלמיד חכם. כל יום כשהשתחרר מעסקיו, ובמיוחד בלילות, היה לומד בהתמדה רבה. במידותיו היה ר' נתן אדם רגיל, והעיקר אצלו היה לימוד תורה וקיום מצוות בהידור. הוא התמסר ללימוד התורה בעיון רב, אבל בתיקון המידות עסק מעט מאוד. הבעש"ט העיר לו שצריכים לעסוק גם במידות ובעבודה, אך ר' נתן המשיך להתנהג כסדרו. שנים חלפו ואצל ר' נתן גדלו ילדים שהוא הדריכם בדרכו והיו למדנים גדולים.
לעומת זאת היה לבעש"ט מקושר אחד, יהודי פשוט ושמו ר' אברהם בלישצניצר, שחי בעיירה בלשצניץ. הוא היה פשוט מאוד בלימודו, למד רק את הספרים שנכתבו ביידיש, וגם אותם התקשה להבין. גם את פירוש המילים של התפילה, החומש או התהילים לא הבין, אבל כל דבר בעבודת השם ובקיום המצוות עשה בשמחה ועבד על תיקון מידותיו.
הבעש"ט נהג לקרב את היהודים הפשוטים ואמר בפניהם תורה המתאימה להבנתם. תלמידי החכמים וגדולי התורה היו אמנם מסורים לבעש"ט בלב ובנפש ולא הרהרו על מעשיו, ובכל זאת חרה להם שרבם מקרב כל כך את היהודים הפשוטים ואף אומר בפניהם תורה. למרות זאת חזרו גם על התורות שאמר הבעש"ט בפני היהודים הפשוטים והתעמקו בהן.
באחת השבתות הזדמנו אצל הבעש"ט ר' נתן ור' אברהם. הבעש"ט אמר תורה על הפסוק "ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם, גם כי תרבו תפלה אינני שומע, ידיכם דמים מלאו". הבעש"ט הסביר כך: "למרות שהעיקר בעבודת השי"ת הוא אכן עבודת המוח ועבודת הלב, כלומר עבודה בלימוד התורה ועבודה בתפילה, שעל ידן העבודה בענייני המידות ובענייני העולם היא בדרך ממילא כפי שצריך להיות, בכל זאת אפשר שיהיו 'ידיכם דמים מלאו', שגם כאשר נותנים נדבה לעני ביד רחבה שהיא עבודת הלב, בכל זאת 'אעלים עיני מכם', לא אראה זאת, מפני שאין זו עבודה אמיתית. אמיתיות העבודה היא כשמרגישים את הזולת. 'גם אם תרבו תפילה' - עבודת המוח, הנה גם זו אינה עבודה, מפני שלא מרגישים את הזולת בהרגש אמיתי וזו שפיכות דמים, 'ידיכם דמים מלאו' - מידותיכם, גם הטובות, הן 'דמים מלאו'".
ר' נתן ור' אברהם שמעו תורה זו. ר' נתן התלמיד-חכם הבין את התורה בדרכו, התעמק בשני אופני עבודה, עבודת המוח ועבודת הלב, שהן העבודה של לימוד התורה ועבודה של תפילה. ר' אברהם, שהבין מתורת הבעש"ט רק את המילים הספורות הנוגעות לפועל ממש, החליט שעליו לעסוק בעבודת בירור וזיכוך המידות הרבה יותר מאשר עשה עד כה. המילים "'ידיכם דמים מלאו', כשלא מרגישים באמת את צער הזולת, גם כאשר עוזרים לו ביד רחבה, הרי זה שפיכת דמים", לא נתנו לו מנוח, ובשובו לביתו החל לעבוד יותר על עצמו, והתקדם בעבודתו זו.
בפסח, בשעת ליל הסדר, כשהבעש"ט ישב עם תלמידיו ליד שולחן הסדר, היה במצב רוח מרומם ושוחח על נחת הרוח הגדולה שיש בשמיים מעבודת האנשים הפשוטים לעומת עבודתם של בעלי התורה והעבודה. הוא הורה לתלמידיו לעצום את עיניהם ולשים את ידיהם איש על כתף חברו. הבעש"ט הניח את ידיו על כתפי שני התלמידים שישבו משני צדיו והחל לנגן, והתלמידים ראו לפתע את ר' אברהם בלישצניצר יושב עם אשתו וילדיהם בכפרו, ליד שולחן הסדר בחדרון קטן, על השולחן מונחים כמה כדי חרס ונר של שמן דולק, ור' אברהם ובני ביתו יושבים במצב רוח חגיגי ועורכים את הסדר בשמחה רבה. לאחר מכן הם ראו פתאום את ר' נתן ליונטהנדלר יושב עם בני ביתו בביתו בבראד, בחדר גדול ומואר ליד שולחן מלא בכל טוב, אך כל המסובים שם מנופחים, מרוגזים ואינם שבעי רצון זה מזה.
כשהסיר הבעש"ט את ידיו הקדושות מכתפי שני התלמידים וסיים לנגן, הורה לתלמידיו לפתוח את עיניהם ואמר להם: "מי שעבודתו היא במוח ולב, למרות שהיא עבודה גדולה, אבל כשחסרה השלמות של מידות טובות בפועל, הרי זה 'בית מלא זבחי ריב'. לעומת זאת מי שעובד עם עצמו, ולמרות פשטותו הוא רואה בכל דבר את המעלה ואת היתרון של השני, וממילא כל הזמן הוא שבע רצון ובמצב רוח טוב, וגם כשאין לו כמעט במה להאכיל את ילדיו ביום טוב, בכל זאת הוא שמח בשמחת החג, מתקיים בו הפסוק 'טוב פת חרבה ושלוה בה'".
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:[email protected]
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














