ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בין תלמידיו היו למדנים גדולים ובעלי רוח הקודש, ולעומתם היו גם "מקושרים" - יהודים פשוטים שלא ידעו ללמוד, שברובם היו בעלי מלאכות שהתגוררו ביישובים ובכפרים.
בין תלמידיו הרבים של הבעש"ט היה אחד מהעיר בראד ושמו ר' נתן ליונטהנדלר, שמסחרו היה בבדים. היה זה יהודי תלמיד חכם. כל יום כשהשתחרר מעסקיו, ובמיוחד בלילות, היה לומד בהתמדה רבה. במידותיו היה ר' נתן אדם רגיל, והעיקר אצלו היה לימוד תורה וקיום מצוות בהידור. הוא התמסר ללימוד התורה בעיון רב, אבל בתיקון המידות עסק מעט מאוד. הבעש"ט העיר לו שצריכים לעסוק גם במידות ובעבודה, אך ר' נתן המשיך להתנהג כסדרו. שנים חלפו ואצל ר' נתן גדלו ילדים שהוא הדריכם בדרכו והיו למדנים גדולים.
לעומת זאת היה לבעש"ט מקושר אחד, יהודי פשוט ושמו ר' אברהם בלישצניצר, שחי בעיירה בלשצניץ. הוא היה פשוט מאוד בלימודו, למד רק את הספרים שנכתבו ביידיש, וגם אותם התקשה להבין. גם את פירוש המילים של התפילה, החומש או התהילים לא הבין, אבל כל דבר בעבודת השם ובקיום המצוות עשה בשמחה ועבד על תיקון מידותיו.
הבעש"ט נהג לקרב את היהודים הפשוטים ואמר בפניהם תורה המתאימה להבנתם. תלמידי החכמים וגדולי התורה היו אמנם מסורים לבעש"ט בלב ובנפש ולא הרהרו על מעשיו, ובכל זאת חרה להם שרבם מקרב כל כך את היהודים הפשוטים ואף אומר בפניהם תורה. למרות זאת חזרו גם על התורות שאמר הבעש"ט בפני היהודים הפשוטים והתעמקו בהן.
באחת השבתות הזדמנו אצל הבעש"ט ר' נתן ור' אברהם. הבעש"ט אמר תורה על הפסוק "ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם, גם כי תרבו תפלה אינני שומע, ידיכם דמים מלאו". הבעש"ט הסביר כך: "למרות שהעיקר בעבודת השי"ת הוא אכן עבודת המוח ועבודת הלב, כלומר עבודה בלימוד התורה ועבודה בתפילה, שעל ידן העבודה בענייני המידות ובענייני העולם היא בדרך ממילא כפי שצריך להיות, בכל זאת אפשר שיהיו 'ידיכם דמים מלאו', שגם כאשר נותנים נדבה לעני ביד רחבה שהיא עבודת הלב, בכל זאת 'אעלים עיני מכם', לא אראה זאת, מפני שאין זו עבודה אמיתית. אמיתיות העבודה היא כשמרגישים את הזולת. 'גם אם תרבו תפילה' - עבודת המוח, הנה גם זו אינה עבודה, מפני שלא מרגישים את הזולת בהרגש אמיתי וזו שפיכות דמים, 'ידיכם דמים מלאו' - מידותיכם, גם הטובות, הן 'דמים מלאו'".
ר' נתן ור' אברהם שמעו תורה זו. ר' נתן התלמיד-חכם הבין את התורה בדרכו, התעמק בשני אופני עבודה, עבודת המוח ועבודת הלב, שהן העבודה של לימוד התורה ועבודה של תפילה. ר' אברהם, שהבין מתורת הבעש"ט רק את המילים הספורות הנוגעות לפועל ממש, החליט שעליו לעסוק בעבודת בירור וזיכוך המידות הרבה יותר מאשר עשה עד כה. המילים "'ידיכם דמים מלאו', כשלא מרגישים באמת את צער הזולת, גם כאשר עוזרים לו ביד רחבה, הרי זה שפיכת דמים", לא נתנו לו מנוח, ובשובו לביתו החל לעבוד יותר על עצמו, והתקדם בעבודתו זו.
בפסח, בשעת ליל הסדר, כשהבעש"ט ישב עם תלמידיו ליד שולחן הסדר, היה במצב רוח מרומם ושוחח על נחת הרוח הגדולה שיש בשמיים מעבודת האנשים הפשוטים לעומת עבודתם של בעלי התורה והעבודה. הוא הורה לתלמידיו לעצום את עיניהם ולשים את ידיהם איש על כתף חברו. הבעש"ט הניח את ידיו על כתפי שני התלמידים שישבו משני צדיו והחל לנגן, והתלמידים ראו לפתע את ר' אברהם בלישצניצר יושב עם אשתו וילדיהם בכפרו, ליד שולחן הסדר בחדרון קטן, על השולחן מונחים כמה כדי חרס ונר של שמן דולק, ור' אברהם ובני ביתו יושבים במצב רוח חגיגי ועורכים את הסדר בשמחה רבה. לאחר מכן הם ראו פתאום את ר' נתן ליונטהנדלר יושב עם בני ביתו בביתו בבראד, בחדר גדול ומואר ליד שולחן מלא בכל טוב, אך כל המסובים שם מנופחים, מרוגזים ואינם שבעי רצון זה מזה.
כשהסיר הבעש"ט את ידיו הקדושות מכתפי שני התלמידים וסיים לנגן, הורה לתלמידיו לפתוח את עיניהם ואמר להם: "מי שעבודתו היא במוח ולב, למרות שהיא עבודה גדולה, אבל כשחסרה השלמות של מידות טובות בפועל, הרי זה 'בית מלא זבחי ריב'. לעומת זאת מי שעובד עם עצמו, ולמרות פשטותו הוא רואה בכל דבר את המעלה ואת היתרון של השני, וממילא כל הזמן הוא שבע רצון ובמצב רוח טוב, וגם כשאין לו כמעט במה להאכיל את ילדיו ביום טוב, בכל זאת הוא שמח בשמחת החג, מתקיים בו הפסוק 'טוב פת חרבה ושלוה בה'".
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:[email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
