ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
יש לי עציצים בבית/ במרפסת . בבית יש שכנים מתחתי – האם בשנת השמיטה לא יהיה ניתן להזיזם ? אותו כנ"ל במרפסת – רק שבמרפסת אין מתחת למרפסת שכנים . אלא בטון /פרחים . האם מותר להזיזם בשביעית ? כמו כן יש לנו סחלבים – כשיש פרחים הם בתוך הבית . כשהפרחים נושרים אנחנו מוציאים למרפסת לשמש וכו' . מה דינם ?
תשובה
א. להזיז עציצים בתוך הבית מותר 1 .
ב. אם המרפסת מקורה אזי מותר לכולי עלמא להוציא אליה עציצים, גם אם אין מתחתיה שכנים 2 .
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
193 - ביעור ירקות בשמיטה
194 - טיפול בעציצים בשנת שמיטה
195 - סמכות הקהל לפטר רב
טען עוד
מדברי רבי שלמה זלמן אויערבך נראה שבמקרה שההוצאה נועדה לצורך הזרעים, צריך להחמיר ולא להוציא למקום שאינו מקורה 6 , אך לדבריו ניתן להעביר את העציץ החוצה בלילה, כי אז זה רק גרמא שיועיל רק כשתבוא השמש 7 .
לכן נראה שהעצה הטובה היא להוציא את הפרחים למקום פתוח בלילה בשעה שאין שמש.
^ 1. גם לפוסקים הסוברים שבתוך הבית זה מחובר, כאן זה מותר, כיון שלא משנים את רמת היניקה אם קיימת.
^ 2. כיון שהפסק של אויר מתחת למרפסת נחשב כהפסק –מנחת שלמה חלק א סימן מא, אות ב.
^ 3. חזון איש שביעית סימן כב אות א (עמוד 294)
^ 4. ספר השמיטה עמוד יז (פרק ג, אות ו, ואות ח) הוא מתיר גם להוציא את העציץ החוצה מהבית.
^ 5. הר צבי זרעים חלק ב סימן לד (עמוד פד – פה) מוכיח מירושלמי שאין זה זורע, וכן כתב שלא ניכר כלל שעושה מעשה זריעה, ולכן אין איסור בזה.
^ 6. במנחת שלמה (א, מא, ג) מביא ר' שלמה זלמן אויערבך מאירי שאוסר בשבת להעביר עציצים למקום שבהם יחשבו כזרועים, ולכן אסור גם בשמיטה. לגבי החזון איש שהובא לעיל, הוא כותב שאולי הוא מתכוון כאשר הכוונה היא להועיל לזרעים כמו במקרה דנן, וכותב שוודאי שאם אין כוונתו להשביח את הזרעים באופן זה, הדבר מותר, כמו בשבת שמותר לפתוח חלון או אור מול צמחים לצרכים אישיים, כשאינו מתכוון לצורך הצמח.
^ 7. בהמשך דבריו ר' שלמה זלמן אויערבך כותב שבלילה כיון שזה רק גרמא נראה שמותר אפילו לצורך הצמח (והוא מסתפק בדבר זה, אך נראה מדבריו שהוא נוטה להתיר).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
