ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
מספרים, שבשעה שהביא המהר"ל את יוסל'ה גולם לביתו, ושיכנו בחדר בית הדין, ציווה המהר"ל את אשתו שלא תבקש מיוסל'ה שום בקשה לצרכים פרטיים, מפני שהוא מיועד אך ורק לצורכי הציבור. ואכן, שמרה האישה את בקשת בעלה הגדול, ולא ביקשה מהגולם מאומה.
אולם, בהגיע ערב הפסח, נחרדה האישה לגלות שהחג מתקרב, ועדיין לא מילאו במים את חבית המים הגדולה שבבית. והנה, הבחינה האישה ביוסל'ה היושב ומתבטל בפינת החדר.
יוסל'ה, פקדה עליו, קח את הדליים, רוץ מהר אל הנהר, ומלא את חבית המים. לקח יוסל'ה את הדליים, ובכוחו האדיר רץ ומילא את החבית שוב ושוב. נרגעה האישה ופנתה למטבח לבשל לחג. לפתע, חשה בזרם מים הזוחל למרגלותיה, ומטנף את הרצפה הממורקת. היא אצה לחדר הסמוך, ולחרדתה הרבה גילתה את יוסל'ה גולם, שופך שוב ושוב דליי מים לתוך החבית המלאה על כל גדותיה.
כל ניסיונותיה להפסיקו לא צלחו, והיא נאלצה לפנות לבעלה הגדול ולספר לו שעברה על בקשתו... מה אפשר לעשות? זהו גולם! אמרו לו לעשות, לא אמרו לו לחדול!
במבט ראשוני ופשטני, נדמה שנוח נוהג כאותו הגולם. הקדוש ברוך הוא מצווה את נוח להיכנס אל התיבה מפני מי המבול. בתום המבול, היינו מצפים מנח לצאת מן התיבה, אך נוח נשאר בתיבה וממתין לצו האלוקי המפורש – "צא מן התיבה אתה ואשתך..." (ח, טז).
בציווי נכנס – "בא אתה וכל ביתך...", ובציווי יצא. ואכן, נוח הוא מסמלי קיום הצו האלוקי – "ויעש נח ככל אשר ציווהו ה'", ובפשטות – הסיבה שהמתין לציווי המפורש – 'צא' נעוצה בציווי הקודם – 'בא', ובכל זאת – וכי לא יכול היה להפעיל את תבונתו?
התבוננות מעמיקה יותר תגלה שנקודה זו היא נקודת יסוד בבניין האנושות לאחר המבול. האנשים בתקופה שלפני המבול היו אנשים עם כוחות גדולים – חיו שנים רבות, 'נפילים' – ענקים בעלי קומה. כוחות אלו קשה לנתבם לגבולות וסדר, ולכן הם פרצו את הגבולות – גילוי עריות, גזל, התערבו מין בשאינו מינו ועוד.
כעונש על פריצת הגבולות, נהג בהם הקב"ה 'מידה כנגד מידה' ופרץ את הגבולות. המים פרצו את גבולם ושטפו את העולם. הכל התערב והתבלבל – 'מבול – שבלבל את הכול'. סדרי היממה – יום ולילה, ועונות השנה – קיץ וחורף שבתו. כך למד האדם בדרך הקשה, שעולם מלא בכוחות בלי גבול ('עולם התוהו' בשפת הנסתר) לא יכול להתקיים.
הפתרון מצוי אצל נוח. נוח בונה תיבה ומציל את האנושות. בתיבה כולם מסודרים ומתוחמים בתאים קטנים, ומתחנכים לסדר ודקדוק. נוח גם מקפיד על שעות ההאכלה של בעלי חיים, ונותן להם את מזונם בזמנו.
לפיכך, גם בסיום המבול נוח לא יוצא מעצמו מהתיבה, אלא הוא ממתין לצו האלוקי, ללמדך שמעתה העולם מתחיל עידן של חוקים וכללים. לכן גם המצוות של אומות העולם נקראות 'מצוות בני נוח' ולא – מצוות בני אדם, כי המצוות והחוקים שייכים לעידן של נוח.
אולם, גם בדרכו של נוח יש סכנה. יש הבדל בין חוקי האלוקים לחוקים האנושיים. האלוקים נותן חוקים נצחיים, המשלבים את זרימת החיים עם הסדר המתאים. לעומת זאת, האדם עלול לחוקק לעצמו חוקים בלי גבול, לאבד את טעם וזרימת חייו, ולהפוך ל'טכנוקרט' הפועל רק לפי חוקים וכללים. לעיתים, גם כאשר המציאות משתנית, וחוקים אנושיים שהיו טובים בעבר הופכים ללא רלוונטיים, האדם עלול לדבוק בהם ולהמשיך איתם.
התיבה היא מעשה ידי האדם, גם 'הגולם' המדובר הוא מעשה ידי האדם, והאדם עלול להמשיך לשבת בתיבה או לשפוך מים בלי גבול. ואכן, אחד מבניו של נוח הפך לעבד, אדם הכפוף כולו לאדם אחר ואין לו חיים משל עצמו, וכך באה לידי ביטוי הסכנה שבעידן שלאחר המבול.
ואכן, הסכנה בדרך החדשה קורמת עור וגידים כשחוטאת האנושות בבניית מגדל בבל. מגדל מעשה ידי אדם, שמטרתו להשכיח את האלוקים, ולהכפיף את כל האנושות לשפה אחת ודברים אחדים.
הקב"ה מנפץ בועה זו, והעולם נפתח לבשורה החדשה והשלימה – בשורתו של אברהם אבינו, בשורת התורה, המביאה את חוקי ה' לעולם. חוקים נצחיים המשלבים חיים וסדר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

















