ישיבה
בית המדרש
לא יכולנו להאריך בשיחה אבל כשנפרדנו חשבתי על כך שיש חיזוק מעניין לדבריו מסיפורם של התאומים המפורסמים בעולם. הם גדלו באותו בית ובאותה סביבה, ישבו על אותו ספסל לימודים וספגו חינוך זהה, ובכל זאת יום אחד באופן מפתיע נפרדו דרכיהם. עשיו יוצא לתרבות רעה, ותאומו, יעקב, מתגלה כאיש תם יושב אוהלים. כיצד נוצר כזה פער? האם עד היום אף אחד לא הרגיש בהבדל ביניהם?
הרש"ר הירש, מגדולי חכמי ישראל במאה ה-19, מציע תשובה מעניינת לתעלומה. הוא תולה את האשמה בחינוכם האחיד . גם עשיו, כך הוא טוען, היה יכול להישאר מחובר לרוח הטובה של בית אברהם ואף לרתום את כוחותיו הגדולים למענה. אך נפשו היתה שונה משל יעקב. ממילא הוא היה זקוק לחינוך מותאם ולמזון רוחני שונה משל אחיו . "המושיב את יעקב ועשיו על ספסל לימודים אחד ובאותם הרגלי החיים מחנך אותם כאחד לחיי לימוד ומחשבה – מובטח לו שאת האחד מהם הוא מקלקל. יעקב ישאב ממעיין החוכמה בחפץ גובר והולך, ואילו עשו רק יצפה ליום בו ישליך מאחורי גבו את הספרים הישנים, ויחד איתם תעודת חיים גדולה, שהכיר אותה רק באופן חד צדדי…" (פירושו לבראשית כה,כז). החכם באדם הרי כבר קבע שתנאי בסיסי להצלחת החינוך הוא התאמתו לנפשו הייחודית של התלמיד – "חנוך לנער על פי דרכו " (משלי כב,ו).
הבעיה היא שבמציאות החלום היפה של 'חינוך אישי' ו'ממוקד מטרה' הוא כמעט בלתי אפשרי . מורה שזוכה להגיע לכיתה שיש בה 'רק' עשרים וחמישה תלמידים הרי הוא בר-מזל. לא נדיר שיגלה שרשימת השמות חוצה גם את רף השלושים. חלקם מבריקים ואחרים מתקשים מאוד. יהיו ביניהם מהירי קליטה שטרם סיימת את המשפט הקודם והם כבר דואים קדימה לעבר הנושא הבא, וכאלו שגם אחרי כמה חזרות איטיות לא בטוח שיבינו. המערכת הבית-ספרית כוללת בעייתיות מובנה של 'מיטת סדום' חינוכית של מורה העומד מול עשרות תלמידים ומוטל עליו ללמד אותם כאחת. בעיה דומה קיימת כמעט בכל משפחה ברוכת ילדים כאשר סביב שולחן השבת מתקבצים פעוטות בני שנתיים לצד מתבגרים בני שבע-עשרה כשלכל אחד תחומי עניין, רמה ושפה משלו. כיצד יצליחו ההורים לחבר ולעניין את כולם בשיח המשותף? (ועוד לא אמרנו מילה על אירועים המוניים כמו ליל-סדר מרובה משפחות וכדו').
אם יש מי שציפה שאחרי כל זה נבוא להציע נוסחה שתפתור את הבעיה, צר לנו לאכזב. כמו רבים מאתגרי החיים, זו אינה בעיה מתמטית שיש בסופה פתרון חד-משמעי (מ.ש.ל). זוהי משימה מורכבת שעלינו להתמודד איתה בחוכמה באופן המיטבי האפשרי.
הצעד הראשון הוא המודעות לכך שיש בפ נינו גן מלא פרחים בצבעים וגבהים שונים, ושכל אחד מהם זקוק להשקיה במזון חינוכי ובקצב אחר .
הצעד השני הוא לפתח דרכים שיאפשרו מתן התייחסות שונה לילדים שונים. כאשר מדובר בבית הספר זה ייתכן בדרך של חלוקה למגמות ולהקבצות , שיעורי עזר פרטניים לזקוקים לכך, הטלת משימות מורכבות מדרגות קושי שונות בהתאם ליכולות התלמידים ועוד. ההכרה בכך שיש 'אינטלגנציות מרובות' מזמינה להשתמש בכלים ובסגנונות למידה שונים כדי לקלוע ליכולת הקיבול של התלמידים השונים. המשימה המוטלת על המורה אינה קלה. הפיתוי להתמקד בקבוצת המצטיינים (או לחילופין, החלשים לימודית) ולכוון לשם את חיציו, גדולה. אך אם הוא שואף באמת לפתח ולגדל את כל תלמידיו , עליו להקפיד לוודא כל הזמן שאינו מאבד אף אחד בדרך.
כאשר מדובר במשפחה , המשימה במידת מה קלה יותר. אם יש שני הורים הם יכולים לחלק את ההתייחסות לילדים השונים ביניהם. ישנם דברים שמתאימים כמעט לכל גיל (סיפור, שירה משותפת וכדו'), כשכל ילד יכול לשאוב מהם את מה שמתאים לו, ומעבר לזה יש לדאוג להעניק לכל אחד מן הילדים את מרחב ההתייחסות והזמן המותאם אליו.
עלינו לזכור תמיד שאומנם יושבים מולנו כמה וכמה זוגות עיניים אבל מאחוריהן נמצאות נשמות שונות שזכאיות לחיוך וליחס שאין דומה לו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
