ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
השני שמעכל את ההתרחשות זה האבא שמגלה שהעגלה שהוא דוחף בסופר כבר עולה על גדותיה, בעוד רשימת הקניות הכתובה באותיות צפופות טרם הגיעה לחצי.
להתחיל ברגל ימין
כל זה הוא כמובן רק הקדמה לדבר עצמו. שנת תשע"ה פורצת לחיינו בסערה עם שלושה ימים רצופים של שני ימי ר"ה פלוס שבת-שובה הצמודה להם. לפני הכול חשוב להעריך ולהגיד תודה על המתנה שקיבלנו. להתחיל שנה בשלושה ימים מרוכזים של קדושה, זה בוודאי סימן טוב לשנה הנפלאה שתבוא אלינו בעז"ה. יחד עם זה יש כאן אתגר מיוחד במינו. לא נכנס כרגע לשאלה המרתקת מה פשר התופעה החריגה של חג שנמתח על פני שני ימים, וגם לא נעסוק בשאלה האם א' תשרי פשוט הכפיל את עצמו, או שאולי מבחינה רוחנית יש להם תוכן שונה שכדאי לנו להיות מודעים אליו (למשל, ספר הזוהר דיבר על מידות שונות המתגלות בימים האלו - יראה ואהבה, "דינא קשיא" ו"דינא רפיא". המשיך בזה האר"י הקדוש וחכמי החסידות שדיברו על אבחנה בין עיסוק בענינים רוחניים לגשמיים, בין כלל לפרט, ועוד. כמובן שראוי שכל זה יבוא לידי ביטוי בכוונות הלב בתפילות ובמחשבות והכוונות לאורך היום).
אנחנו נניח כרגע בצד את קול השופר המרטיט ואת התפילות המרוממות וננסה להתמקד דווקא בחלק ה'חומרי' של הסיפור. שבע הארוחות המשפחתיות (!) המצפות לנו. האם הסדרה הזו תהיה עול מעיק ודביק שהציר המרכזי שלו הוא אוכל, אוכל ועוד אוכל, או שנצליח להפוך אותן לחוויה משפחתית-רוחנית מעצימה שתהיה פתיחה נהדרת לשנה שלימה?
פותחים שולחן
הנה כמה רעיונות לדיונים, הפעלות ושאלות לעיון שישדרגו את המפגש המשפחתי מ'פסטיבל אכילה' לחוויה משפחתית-רוחנית מתוקה ומשמעותית:
* מסכמים שנה – מעלים זיכרונות מן השנה שחלפה. כל אחד מספר על האירוע שהיה הכי משמעותי/מפתיע/ מאכזב/מרגש בעבורו במהלך השנה.
* הכרת הטוב – על מה היינו רוצה להודות לה' על השנה האחרונה (ביחס לעם ישראל בכלל ובאופן אישי)? למי עוד היינו רוצים להודות בהזדמנות הזאת? אומרים לכל אחד מהנוכחים מה הדבר המיוחד שהוא תורם למשפחה ומודים לו על כך.
* "שנהיה לראש ולא לזנב" – מה זה אומר לכם? איפה בחיים אנחנו זנב ואיפה ראש? מה קובע האם נהיה לראש או לזנב? האם יש מקומות בהם עדיף להיות דווקא זנב?
* כל אחד בוחר דמות שמהווה השראה עבורו ומשתף בסיפור/אנקדוטה אופיינית עליה.
* מה צריך להרגיש בראש השנה – יראה וחרדת הדין או שמחה? למה מתכוונים כשקוראים לימים האלו ימים 'נוראים'?
* ספרו על ראש-השנה/יום-כיפור מיוחד שהיה לכם בעבר
* כל אחד נותן לכולם טיפ או שניים לשנה החדשה.
* בוחרים דמויות מוכרות (ראש הממשלה, מנהלת בית הספר, הדודה שוּלה וכו') – ואומרים מה אנחנו רוצים לאחל להם לשנה הקרובה (תנאי קריטי – בלי ציניות ועוקצנות!). מה אנחנו רוצים לאחל לעצמנו כמשפחה?
* עצמו עיניים ונסו לדמיין את עצמכם/משפחתכם בראש השנה של שנת תשע"ו . מה אתם רואים?
* סַפְּרוּ על נס שקרה לכם או למישהו שאתם מכירים בשנה האחרונה
* סַפְּרוּ על חוויה קשה שקרתה לכם וכיצד דווקא היא תרמה לחייכם / על הרג ל שהייתם רוצים להיפטר ממנו או שכבר הצלחתם לעשות את זה (בזכות מה זה קרה?).
* איך אתם מתמודדים עם שלושה ימים רצופים ללא סלולארי, פייסבוק, וואטסאפ וכו'? האם זה עושה לכם טוב או שאתם בקושי שורדים? מה אומר על התרבות שלנו ועל החיבור שלה אל אמצעי המדיה? האם הייתם רוצים לקחת את הפסק-זמן הזה (גם אם קצר יותר) לעיתים קרובות יותר? מתי?
* מהו עירוב תבשילין ומהן הלכותיו?
* מה אתם יודעים לספר על גדליה בן אחיקם , ומה אפשר ללמוד מהסיפור שלו לחיינו?
* שירים מומלצים – הזמירון הרגיל של שבת, אינו כולל שירים לחג. הנה הצעה לשירים היכולים להתאים לר"ה: בספר חיים, אבינו מלכנו חננו ועננו, תהא השעה הזאת, חמול על מעשיך, אדון הסליחות, שובו אלי, השיבנו ה' אליך, אבינו אב הרחמן המרחם, ארשת שפתינו, לב טהור, ונתנה תוקף, ובאו האובדים, אתה בחרתנו, שמחה לארצך, והביאותים, הבן יקיר לי אפרים, כי לא תחפוץ.
* וכמובן אפשר להמציא סימנים חדשים ויצירתיים, נוסף על המסורתיים המוכרים, וגם לגלות מה מסתתר מאחורי תשע"ה (ההצעה שלי: ת הא ש נת ע בודת ה' או ת הא ש נת ע זרה ה דדית. ומה אתם אומרים?).
המאמר יפורסם בעלון 'שבת בשבתו"
השנה, זה יהיה אחרת?
אין מצב שאתם לא מכירים את ההרגשה הזו.
שנה חדשה בפתח והלב מלא בציפייה.
חלומות, תקוות והחלטות חיוביות חגות בראש במחול אופטימי.
תפילה קסומה מתנגנת באוויר "שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה לה היום".
אלא שאז הוא מתפרץ פתאום ומקלקל את השמחה.
אותו קול קר וציני שטוען בעקשנות: "נו באמת, די עם השטויות. הרי זה לא ראש-השנה הראשון שלך וכל פעם מחדש אתה תקוע באותם חלומות. הרי אנחנו יודעים בדיוק מה יקרה. הזמן יעבור ובראש-השנה הבא שוב תמצא את עצמך באותה נקודה כשבעצם כלום לא השתנה...".
ופתאום ההתלהבות נעלמת ותחושה של כבדות מעיקה הולכת ומשתלטת עליך.
קולו של היצר הרע
אז לפני הכול בואו ונעשה סדר. גם אם הטענות הנ"ל נשמעות נורא הגיוניות, מה שברור הוא שהן יוצאות ישר מפיו של היצר הרע. איך אני יודע? לפי התוצאה. אם בעקבותיהן אנחנו מרגישים חולשה, ריקנות וחוסר מוטיבציה, אין ספק שהן לא מגיעות מהמקום החיובי.
מה בכל זאת אפשר לענות עליהן?
למה יש לפעמים פער כל-כך גדול בין הרצונות והחלומות שלנו לבין המימוש שלהם?
יש כמה תשובות לשאלה הזו, וחשוב לנו להכיר אותן היטב כדי שהשנה הבאה תהיה בעז"ה טובה ואיכותית יותר.
אבנים שחקו מים
ראשית, צריך סבלנות . יש דברים בחיים שצומחים לאט, בהתפתחות תהליכית. נכון שבדור המיקרוגל והסמס קשה לנו עם מה שאורך יותר מאשר 0.2 שניות. אבל מה לעשות שהדברים הגדולים והשווים בחיים זקוקים לזמן שלהם כדי לקרות.
שנית, טעות היא לשפוט הכול במבט חיצוני. גם במצבים שעל פני השטח נדמה לנו ששום דבר לא קורה, מאחורי הקלעים, במקום הסמוי מן העין - מתרחשים דברים. לא תמיד הם מדידים או נספרים, אבל טיפה ועוד טיפה שממשיכות לטפטף בעקשנות, חוקקות אפילו את האבן הקשה ביותר. כל שכן את לב הבשר שאנחנו זכינו לו.
שלישית, גם במבט חטוף ברור שאנחנו כל הזמן מתקדמים וצומחים . האם אפשר לומר שאנחנו עכשיו בדיוק כמו שהיינו לפני שנה, או לפני חמש שנים?! הרי למדנו והתפתחנו בתחומים רבים, וגם אם לא הגשמנו לגמרי את כל מה שרצינו, נחטא לאמת אם נתעלם ממה שכן השגנו.
רביעית, מותר להודות שלעיתים חלק מן החלומות שלנו הם באמת לא ריאליים . מתוך ההיכרות שלנו עם עצמנו ועם הכוחות שלנו, עלינו לחשבן – מה מתאים לנו (גם אם נצטרך להתאמץ למענו), ומה יהיה בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת".
הדרך אל היעד
הדבר החמישי הוא שצריך תוכנית עבודה מסודרת. דברים טובים לא קורים מעצמם. צריך לגרום להם לקרות. האדמו"ר מפיסצנה הי"ד היה מבחין בין 'משאלת לב' לבין 'רצון'. כולנו חולמים על כל מיני דברים ושואפים להגיע למקומות גבוהים. אך כל זה נשאר בגדר 'משאלת לב' שאינה מקדמת את האדם. האם הוא מוכן להתאמץ כדי להשיג את הדבר כולל לשלם עליו מחיר? האם יש לו תוכנית בהירה כיצד להתקדם צעד אחד צעד לעבר היעד? אלו שאלות מפתח שכדאי לענות עליהן כששנה חדשה עומדת בפתח.
ואחרון חביב הוא כמובן לשתף את ריבונו של עולם בעניין. באמונה, בתפילה, בפתיחת הלב. בהכרה בכך שעוד שנה של חיים זו מתנה יקרה מפז שכרוכה איתה גם שליחות ואחריות. אנחנו שמחים ומודים על הזכות הזו, ומלאי התלהבות לממש אותה בצורה טובה ומתוקה, בדיוק כמה השנה החדשה.
בהצלחה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
