בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • מסילת ישרים
לחץ להקדשת שיעור זה
י' כסלו התשע"ה

פרק ט"ו חלק כ'

undefined

בשביל הנשמה

ט' כסלו התשע"ה
4 דק' קריאה
פֶּרֶק טו – בְּדַרְכֵי קְנִיַּת הַפְּרִישׁוּת
הקניין המובחר: התבוננות בחסרונות תענוגות העוה"ז
הִנֵּה הַדֶּרֶךְ הַמֻּבְחָר לִקְנוֹת אֶת הַפְּרִישׁוּת הוּא, שֶׁיִּסְתַּכֵּל הָאָדָם בִּגְרִיעוּת תַּעֲנוּגוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה וּפְחִיתוּתָם מִצַּד עַצְמָם וְהָרָעוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁקְּרוֹבוֹת לִיוָּלֵד מֵהֶם. כִּי הִנֵּה מַה שֶּׁמַּטֶּה הַטֶּבַע אֶל הַתַּעֲנוּגוֹת הָאֵלֶּה עַד שֶׁיִּצְטָרֵךְ כָּל כָּךְ כֹּחַ וְתַחְבּוּלוֹת לְהַפְרִישׁוֹ מֵהֶם, הוּא פִּתּוּי הָעֵינַיִם הַנִּפְתִּים בְּמַרְאֵה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הוּא טוֹב וְעָרֵב לִכְאוֹרָה, הוּא הַפִּתּוּי שֶׁגָּרַם לַחֵטְא הָרִאשׁוֹן שֶׁיֵּעָשֶׂה, כְּעֵדוּת הַכָּתוּב (בראשית ג, ו), "וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל, וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְגוֹ' וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל". אֲבָל כְּשֶׁיִּתְבָּרֵר אֶל הָאָדָם הֱיוֹת הַטּוֹב הַהוּא כּוֹזֵב לְגַמְרֵי, מְדֻמֶּה וּבְלִי שׁוּם הַתְמָדָה נְכוֹנָה, וְהָרָע בּוֹ אֲמִתִּי אוֹ קָרוֹב לְהִוָּלֵד מִמֶּנּוּ בֶּאֱמֶת, וַדַּאי שֶׁיִּמְאַס בּוֹ וְלֹא יַחְפְּצֵהוּ כְּלָל. עַל כֵּן זֶהוּ כָּל הַלִּמּוּד שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּלַמֵּד הָאָדָם אֶת שִׂכְלוֹ, לְהַכִּיר בְּחֻלְשַׁת הַתַּעֲנוּגִים הָאֵלֶּה וְשִׁקְרָם, עַד שֶׁמֵּאֵלָיו יִמְאַס בָּם וְלֹא יִקְשֶׁה בְּעֵינָיו לְשַׁלְּחָם מֵאִתּוֹ.
הִנֵּה תַעֲנוּג הַמַּאֲכָל, הוּא הַיּוֹתֵר מוּחָשׁ וּמֻרְגָּשׁ, הֲיֵשׁ דָּבָר אָבֵד וְנִפְסָד יוֹתֵר מִמֶּנּוּ? שֶׁהֲרֵי אֵין שִׁעוּרוֹ אֶלָּא כְשִׁעוּר בֵּית הַבְּלִיעָה כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה וְיָרַד בִּבְנֵי הַמֵּעַיִם אָבַד זִכְרוֹ וְנִשְׁכַּח כְּאִלּוּ לֹא הָיָה. וְכָךְ יִהְיֶה שָׂבֵעַ אִם אָכַל בַּרְבּוּרִים אֲבוּסִים, כְּמוֹ אִם אָכַל לֶחֶם קִבָּר, לוּ אָכַל מִמֶּנּוּ כְּדֵי שְׂבִיעָה. כָּל-שֶׁכֵּן אִם יָשִׂים אֶל לִבּוֹ הֶחֳלָאִים הָרַבִּים שֶׁיְּכוֹלִים לָבוֹא עָלָיו מֵחֲמַת אֲכִילָתוֹ וּלְפָחוֹת הַכֹּבֶד* שֶׁמַּגִּיעֵהוּ אַחַר הָאֲכִילָה וְהָעֲשָׁנִים הַמְבַהֲלִים* אֶת שִׂכְלוֹ, הִנֵּה עַל כָּל אֵלֶּה וַדַּאי שֶׁלֹּא יַחְפֹּץ אָדָם בַּדָּבָר הַזֶּה, כֵּיוָן שֶׁטּוֹבָתוֹ אֵינָהּ טוֹבָה וְרָעָתוֹ רָעָה.
וּשְׁאָר כָּל הַהֲנָאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם כְּמוֹ כֵן, אִלּוּ יִתְבּוֹנֵן בָּהֶם יִרְאֶה שֶׁאֲפִלּוּ הַטּוֹב הַמְדֻמֶה שֶׁבָּהֶם אֵינֶנּוּ אֶלָּא לִזְמַן מוּעָט וְהָרָע שֶׁיָּכוֹל לְהִוָּלֵד מֵהֶם קָשֶׁה וְאָרֹךְ, עַד שֶׁלֹּא יֵאוֹת* לְשׁוּם בַּעַל שֵׂכֶל לָשִׂים עַצְמוֹ בַּסַּכָּנוֹת הָרָעוֹת עַל רֶוַח הַטּוֹב הַמּוּעָט הַהוּא. וְזֶה פָּשׁוּט.

מהלך קניית ה'פרישות'
וּכְשֶׁיַּרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ וְיַתְמִיד בְּעִיּוּנוֹ עַל הָאֱמֶת הַזֹּאת, הִנֵּה מְעַט מְעַט יֵצֵא חָפְשִׁי מִמַּאֲסַר הַסִּכְלוּת אֲשֶׁר חֹשֶׁךְ הַחֹמֶר אוֹסֵר אוֹתוֹ בּוֹ, וְלֹא יִתְפַּתֶּה מִפִּתּוּיֵי הַהֲנָאוֹת הַכּוֹזְבוֹת כְּלָל, אָז יִמְאַס בָּהֶן וְיֵדַע שֶׁאֵין לוֹ לָקַחַת מִן הָעוֹלָם אֶלָּא הַהֶכְרֵחִי, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי.

מפסידי ה'פרישות'
וְהִנֵּה, כְּמוֹ שֶׁהַהִתְבּוֹנֵן עַל זֶה הַדָּבָר גּוֹרֵם קְנִיַּת הַפְּרִישׁוּת, כָּךְ סִכְלוּתוֹ מַפְסִיד אוֹתוֹ, וְהַהַתְמָדָה בֵּין הַשָּׂרִים וְאַנְשֵׁי הַגְּדֻלּוֹת הָרוֹדְפִים אַחַר הַכָּבוֹד וּמַרְבִּים הַהֶבֶל, כִּי בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַיְקָר הַהוּא וְהַגְּדֻלָּה הַהִיא, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא תִתְעוֹרֵר תַּאֲוָתוֹ בּוֹ לַחְמֹד אוֹתָם, וַאֲפִלּוּ לֹא יַנִּיחַ* אֶת יִצְרוֹ שֶׁיְּנַצַּח אוֹתוֹ, עַל כָּל פָּנִים מִידֵי מִלְחָמָה לֹא יִמָּלֵט, וְהִנֵּה הוּא בְּסַכָּנָה. וּכְעִנְיָן זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה (קהלת ז, ב), "טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל מִלֶּכֶת אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה".

ההתבודדות - כדרך להרחיק את מפסידי ה'פרישות'
וְיָקָר מִן הַכֹּל הוּא הַהִתְבּוֹדְדוּת, כִּי כְמוֹ שֶׁמֵּסִיר מֵעֵינָיו עִנְיְנֵי הָעוֹלָם, כֵּן מַעֲבִיר חֶמְדָּתָם מִלִּבּוֹ.
וּכְבָר הִזְכִּיר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָׁלוֹם בְּשֶׁבַח הַהִתְבּוֹדְדוּת וְאָמַר (תהלים נה, ז-ח), "מִי יִתֶּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה וְגוֹ' הִנֵּה אַרְחִיק נְדֹד אָלִין בַּמִּדְבָּר סֶלָה", וְהַנְּבִיאִים אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע מָצָאנוּ הֱיוֹתָם מְיַחֲדִים מְקוֹמָם עַל הֶהָרִים מִפְּנֵי הִתְבּוֹדְדוּתָם, וְהַחֲכָמִים הַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הָלְכוּ בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם, כִּי מָצְאוּ לָהֶם זֶה הָאֶמְצָעִי הַיּוֹתֵר מוּכָן לִקְנוֹת שְׁלֵמוּת הַפְּרִישׁוּת, לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יְבִיאוּם הַבְלֵי חַבְרֵיהֶם לְהַהְבִּיל גַּם הֵם כְּמוֹתָם.

ההדרגתיות הכרחית בקניית ה'פרישות'
וּמִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר בִּקְנִיַּת הַפְּרִישׁוּת הוּא, שֶׁלֹּא יִרְצֶה הָאָדָם לְדַלֵּג וְלִקְפֹּץ אֶל הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן שֶׁבּוֹ רֶגַע אֶחָד, כִּי זֶה וַדַּאי לֹא יַעֲלֶה בְיָדוֹ, אֶלָּא יִהְיֶה פוֹרֵשׁ וְהוֹלֵךְ מְעַט מְעָט, הַיּוֹם יִקְנֶה קְצָת מִמֶּנּוּ וּמָחָר יוֹסִיף עָלָיו מְעַט יוֹתֵר, עַד שֶׁיִּתְרַגֵּל בּוֹ לְגַמְרֵי, כִּי יָשׁוּב לוֹ כְּמוֹ טֶבַע מַמָּשׁ.
___________________________________
הַכֹּבֶד – תחושת הכבדות. וְהָעֲשָׁנִים הַמְבַהֲלִים וכו' – השפעת האוכל הגס מחלישה את הכישרון השכלי. שֶׁלֹּא יֵאוֹת – לא ראוי. יַנִּיחַ – יאפשר.


ביאורים
אחד מהדברים המסובכים ביותר שאנו נתקלים בהם כשאנו רוצים להתקדם ולהתעלות, הוא היכולת לשנות את ההרגלים שלנו. גם לאחר שעמלנו ולמדנו את פרטיה השונים של המדרגה החדשה אותה אנו רוצים לרכוש לעצמנו, עדיין חסרה לנו עיקר המלאכה הקשה, והיא העבודה בפועל של שינוי דרכינו. כמענה ישיר למורכבות זו סידר הרמח"ל את ספרו כך שלאחר הבירור של מהות כל אחת מהמידות הוא מסביר גם מהי הדרך לקנות את אותה מידה.
בפרקנו העוסק בדרך קניית הפרישות, עומד הרמח"ל על הדרך הנצרכת כדי לקנות את הפרישות.
השלב הראשון של קניין הפרישות הוא ההתבוננות השכלית על התאוות המושכות את האדם. התבוננות ישרה ומפוקחת על התאוות יוצרת באדם השקפה בריאה ונכונה ביחס אליהן, וכך לומד האדם לזהות עד כמה מגוחכת היא ההליכה אחר התאוה. לאחר שהאדם מתרגל להשקיף על תאוותיו בצורה נכונה, ממילא חודרים הדברים פנימה. כאשר חודרים הדברים ללבו של האדם, נמנע האדם ממצב מביך בו הוא נשלט על ידי תאוותיו, ואז הוא מתחיל לשלוט בהן ולכוונן.
אחד מהדברים שיוצרים אצל האדם תפיסה עקומה ביחס לתאוות, וכתוצאה מכך גורמים לו להימשך אחריהן, היא החברה . פעמים רבות חי האדם בסביבה שהתאוות הן עניין מרכזי בחייה, ובמקרים כאלה קשה לאדם להצליח ולשנות את תפיסתו. המצאותו של אדם בחברה בעייתית שכזו מציבה אותו באופן בלתי מודע במקום שחי מסביב לערכים זולים, ולשם כך עליו לעשות ניתוק מסוים מהחברה.
כאשר האדם עוסק בבירור אמיתי על עניינה של התאוה ובעקבות כך פורש מהחברה המפריעה לו ללכת אחר האמת שלו, הוא משלים בתוכו את היכולת ללכת בצורה שלימה ואמיתית אחר מחשבתו הזכה, ובכך הוא מכשיר את עצמו לקנות את שלימות הפרישות.
הרחבות
•הסכנה בקרבה לאנשי שלטון
וְהַהַתְמָדָה בֵּין הַשָּׂרִים וְאַנְשֵׁי הַגְּדֻלּוֹת הָרוֹדְפִים אַחַר הַכָּבוֹד וּמַרְבִּים הַהֶבֶל. חז"ל לימדונו [אבות א, י]: "ואל תתודע לרשות". הרמב"ם מסביר: "וכן ההיוודעות לשלטון, הביטחון ממנה בעולם הזה רחוק, והיא מפסידה הדת, כי לא ישגיח אלא במה שיקרבהו אליו . ואתה יודע סיפור דואג. זאת, והמלך אשר התקרב אליו משיח ה' ובחיר ה' ונביא" [פירוש המשניות שם].
•בחירת חברה טובה ובריחה מחברה רעה
לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יְבִיאוּם הַבְלֵי חַבְרֵיהֶם לְהַהְבִּיל גַּם הֵם כְּמוֹתָם. הרמח"ל עוסק כאן בהשפעתה הגדולה של החברה על האדם. הרמב"ם מדגיש בהלכות דעות עד כמה חשוב לשים לב לחברה ולסביבה שבהן האדם נמצא, עד כדי בריחה ממש במקום שאין ברֵרה אחרת: " דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמוד ממעשיהם, הוא ששלמה אומר "הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע", ואומר "אשרי האיש" וגו', וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים, ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו זמנינו, או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני החולי ישב לבדו יחידי כענין שנאמר ישב בדד וידום, ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע, יצא למערות... ולמדברות, ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים כענין שנאמר מי יתנני במדבר מלון אורחים" [הלכות דעות ו, א].


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il