בית המדרש
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • לימוד יומי באמונה
  • מסילת ישרים
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה
וְאוּלָם אִם תִּשְׁאַל אֶת פִּי הֶעָצֵל, יָבוֹא לְךָ בְּמַאֲמָרִים רַבִּים מִמַּאַמְרֵי הַחֲכָמִים וְהַמִּקְרָאוֹת מִן הַכְּתוּבִים וְהַטְּעָנוֹת מִן הַשֵּׂכֶל, אֲשֶׁר כֻּלָּם יוֹרוּ לוֹ לְפִי דַעְתּוֹ הַמְשֻׁבֶּשֶׁת לְהָקֵל עָלָיו וּלְהַנִּיחוֹ בִּמְנוּחַת עַצְלָתוֹ, וְהוּא אֵינֶנּוּ רוֹאֶה שֶׁאֵין הַטְּעָנוֹת הָהֵם וְהַטְּעָמִים הָהֵם נוֹלָדִים לוֹ מִפְּנֵי שִׁקּוּל דַּעְתּוֹ, אֶלָּא מִמְּקוֹר עַצְלָתוֹ הֵם נוֹבְעִים, אֲשֶׁר בִּהְיוֹתָהּ הִיא גוֹבֶרֶת בּוֹ — מַטָּה דַעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ אֶל הַטְּעָנוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע לְקוֹל הַחֲכָמִים וְאַנְשֵׁי הַדֵּעָה הַנְּכוֹנָה. הוּא מַה שֶּׁשְּׁלֹמֹה צוֹוֵחַ וְאוֹמֵר (משלי כו, טז), "חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם". כִּי הָעַצְלָה אֵינֶנָּה מַנַּחַת לוֹ שֶׁיִּהְיֶה אֲפִלּוּ חָשׁ לְדִבְרֵי הַמּוֹכִיחִים אוֹתוֹ, אֶלָּא יַחְשֹׁב הַכֹּל לְתוֹעִים וְשׁוֹטִים, וְהוּא לְבַדּוֹ חָכָם:

וְהִנֵּה תֵּדַע כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל מְנֻסֶּה בִּמְלֶאכֶת הַפְּרִישׁוּת, שֶׁכָּל קֻלָּא צְרִיכָה בְּדִיקָה, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁיְּכוֹלָה לִהְיוֹת יְשָׁרָה וּנְכוֹחָה, אָמְנָם קָרוֹב הַדָּבָר שֶׁתִּהְיֶה מֵעֲצוֹת הַיֵּצֶר וּמִרְמוֹתָיו, עַל כֵּן צָרִיךְ לִבְדֹּק אַחֲרֶיהָ בַּחֲקִירוֹת וּדְרִישׁוֹת רַבּוֹת וְאִם אַחַר כָּל אֵלֶּה תִּצְדַּק, וַדַּאי שֶׁהִיא טוֹבָה:

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, חִזּוּק גָּדוֹל צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בִּזְרִיזוּת לַעֲשׂוֹת הַמִּצְווֹת בְּהַשְׁלִיכוֹ מֵעָלָיו כֹּבֶד הָעַצְלָה הַמְעַכֶּבֶת עַל יָדוֹ. וְתִרְאֶה שֶׁהַמַּלְאָכִים נִשְׁתַּבְּחוּ בַּמִּדָּה הַטּוֹבָה הַזֹּאת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (תהלים קג, כ), "גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ". וְאוֹמֵר (יחזקאל א, יד), "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק". וְהִנֵּה הָאָדָם הוּא אָדָם וְלֹא מַלְאָךְ, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיַּגִּיעַ לִגְבוּרָתוֹ שֶׁל הַמַּלְאָךְ, אַךְ וַדַּאי שֶׁכָּל מַה שֶּׁיּוּכַל לְהִתְקָרֵב בְּמַדְרֵגָתוֹ אֵלָיו רָאוּי הוּא שֶׁיִּתְקָרֵב. וְדָוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה מְשַׁבֵּחַ עַל חֶלְקוֹ וְאוֹמֵר (תהלים קיט, ס), "חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי לִשְׁמֹר מִצְוֹתֶיךָ".

_________________
ביאורים
כשבאים לעקור את המידות הרעות צריך לעוקרן משורשן. יש לחקור אלו מחשבות ומעשים קדמו למעשה המידה הרעה, ולנתח היכן הייתה השגיאה. רק אחרי ניתוח כל המערכות, ניתן לבנות תכנית פעולה חדשה שתביאנו אל המידות השלמות.
מתוך מגמה לעקור את העצלנות, מכניס אותנו הרמח"ל לעמקי מוחו של העצל. העצל אינו מחפש איך 'לחפף'. ודאי גם שאינו רשע. יש לו הסברים שכליים וטענות "טובות" לפשר מעשיו, ועל כן מצפונו שקט. פה בדיוק טמונה המלכודת. כיון שהוא שלם עם דרכו, קשה להסביר לו היכן טעה, וממילא קשה לו לתקן את מעשיו.
טעותו של העצל היא בשיקול הדעת. הוא אינו מצליח להפריד בין חשיבתו השכלית לבין נטיותיו הגופניות למנוחה. לא מצליח להבחין מהו רצון השכל ומהו רצון הגוף. מכוח טעות זו, הוא נותן צידוק שכלי לנטיותיו הגופניות, ובטוח שהוא עושה את הצעד הנכון והישר. במקום שהשכל יוביל את חייו, הוא נשלט על ידי נטיות הגוף.
הרמח"ל מציע לנו פתרון. "כל קולא צריכה בדיקה". יש צורך בניתוח מעמיק מהיכן מגיע הרצון להנחות שאנו עושים לעצמינו. האם הן באות מחשיבה שכלית טהורה, או שמא הן רק עצת היצר הרע. מתוך בירור זה נוכל לברור לנו את הדרך הטובה שתביאנו לידי עשייה – או במילים אחרות לידי זריזות.

הרחבות
1. מתי להקל
כָּל קֻלָּא צְרִיכָה בְּדִיקָה. אין כוונתו של הרמח"ל להדריך אותנו לחפש חומרות, אלא שאם אדם מקל לעצמו — יש לבדוק היטב שאינו עושה זאת מתוך עצלות. כך אומר גם הרב קוק (אגרות ראי"ה חלק א', איגרת תקנה עמוד קצח) באיגרת שכותב לרדב"ז, שבכל מקום שיש צורך חיוני להקל – מעולם לא נמנעו חכמים לפסוק דבר לקולא. אם הדבר אפשרי, ודאי שעדיף ללכת בדרך שאין בה ספק או התלבטות כיצד לנהוג, אבל במקום שאי אפשר – לא מחמירים.
2. זריזות גם במידות
לְהִתְגַּבֵּר בִּזְרִיזוּת לַעֲשׂוֹת הַמִּצְווֹת. רבנו הרמח"ל מדגיש את חשיבותה של הזריזות ביחס למעשים– מעשי המצוות. בספר 'ארחות צדיקים' (שער הזריזות) מרחיב מעט מחבר הספר את הדיבור על שבחה וחשיבותה של הזריזות ואומר שגם בבניין המידות ותיקון הנפש – בלי הזריזות אי אפשר לקנות מידות טובות ולשפר מידות הדורשות תיקון.
3. זריזות במלאכה
בְּהַשְׁלִיכוֹ מֵעָלָיו כֹּבֶד הָעַצְלָה הַמְעַכֶּבֶת עַל יָדוֹ. למדנו שגם בקיום המצוות וגם בתיקון המידות עלינו לקנות את מידת הזריזות. הרב יעקב בן צבי כותב בספרו (מגדל עוז, בית מידות, עליית הזריזות) שאף במלאכה ופרנסה על האדם לבצע הכל בזריזות, ורק כך יראה ברכה בעמלו. הוא מביא סיפורים רבים מדברי חז"ל המלמדים אותנו על חשיבות הדבר, ומפרט רשימת דברים שראוי וטוב להזדרז בהם.

שאלות לדיון
כיצד העצלות מביאה לגאווה?
מדוע האדם נדרש להידמות למלאך?
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il