ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
בספרו 'אתהלך' (עמ' 463) הוא מספר את הסיפור הבא: "אל תיקח אותו לטייל למטה", בכתה לי פעם אשת-חולה, "אף אחד בשכונה לא יודע שהוא חולה, ככה החלטנו".
חייכתי במרירות. "גברת נכבדה, את משלה את עצמך שאיש אינו יודע. כולם יודעים ומשחקים את המשחק של אי-הידיעה כדי לא לצער אותך".
אחרי יומיים אינטנסיביים של שכנועים לקחתי את החולה לסיבוב למטה בכסא הגלגלים. אנשים נעצרו בתדהמה, אך לא בהפתעה. כולם ידעו. אלא מה. וממחרת, גם עלו לבקר ולהציע עזרה ולסייע. כי הסוד האפל והנורא יצא לאור השמש. מרפא בכנפיה, צדקה וסעד בשוליה...
כולנו נושאים עינינו השמימה, בתפילה שיתרפאו כל חולי ישראל ושנהיה בריאים, ולא נתנסה חלילה בניסיונות קשים אלה. ובכל זאת – הסיפור שהובא כאן נוגע לכולנו, לצערנו. מיום שחרב בית המקדש הראשון, והחלה להסתלק הנבואה, הרי שבנוסף למארת הגלות, לוקים אנו ב'מחלת ההסתרה' – אלוקים מסתיר פניו מכנסת ישראל. וכיצד נתמודד ונרפא את 'מחלת ההסתרה' האיומה הזו?
תרופתה של מחלה זו מצויה באור נרות החנוכה. וכך סיפר רבי רפאל מברשד, תלמידו החביב של רבי פנחס מקוריץ –
ביום הראשון של חנוכה, טענתי לפני רבי, שבשעה שרע לו לאדם קשה לו להחזיק באמונה שלימה בהשגחה פרטית. נדמה לו שבאמת מסתיר הבורא פניו ממנו. מה לעשות כדי לחזק את האמונה?
"אם יודעים", השיב הרבי, "שזוהי הסתרת פנים, הרי אין זו עוד הסתרת פנים".
דומה שתשובתו של רבי פנחס מקוריץ, כה דומה לסיפורו של ר' אהרון מרגלית, עד שאין מקום לביאור נוסף. אם כולם יודעים, אין כאן הסתרה. ועדיין עלינו לברר, במה קשורים הדברים דווקא לימי החנוכה.
המתבונן בחנוכה יגלה נקודה מעניינת. מכל החגים זהו החג הכי 'חולי' (מלשון – יום חול). בכל חגי התורה יש איסור מלאכה. גם בפורים נפסק שלא טוב לעשות מלאכה, וכל העושה בו מלאכה אינו רואה בה סימן ברכה. אולם בחנוכה נאמר, שעושים במשך היום מלאכה, והנוהגים שלא לעשות בו מלאכה מבטלים את מנהגם, מפני שביטול מלאכה לשמונה ימים גורם לבטלה ושעמום המביאים לידי חטא.
לכן, בחנוכה בפועל, אצל כולנו – היום כולו הוא יום חול רגיל, ורק בזמן הדלקת הנרות יש לנו 'פינה' של חג. אנו מתפנים לזמן מה מכל עיסוקינו, מדליקים נרות, (מסתכלים בנרות, שרים, עוסקים מעט בענייני החג), ושבים לשגרת החול. נשאלת השאלה – מדוע קופח חג החנוכה?
הבה נתבונן מעט בנס החנוכה. בתחילה – נלחמו החשמונאים המועטים והצדיקים ביוונים הרבים והרשעים. והנה, בניסי ניסים הושיע ה' את עמו וגברו בני חשמונאי. מלחמה זו הייתה נס אחד גדול, אולם נס נסתר ולא נס גלוי. קריעת ים סוף זה נס גלוי. שמש בגבעון דום זה נס גלוי. אי אפשר להסביר תופעות מופלאות אלו בדרך הטבע. אך את מלחמות החשמונאים ניהל יהודה המכבי, שהיה אחד מגדולי המצביאים בתולדות העולם. עד היום לומדים את התרגילים הצבאיים המבריקים שלו באקדמיות צבאיות ברחבי העולם.
מי שעיניו פקוחות ויודע להתבונן בהנהגת ה' המופלאה הבין שהניצחון היה נס גדול, אבל מסתמא, גם באותם ימים, היו שהסבירו קרבות אלו בדרך הטבע (כמו את מלחמת ששת הימים...).
והנה, בתום הקרבות התרחשה הפתעה. הקב"ה חולל נס גלוי – נס פך השמן. נס גלוי זה לא יכלו להכחיש גם בכירי הספקנים. באותו רגע, ידעו כולם, שגם את כל המלחמות ניהלה יד ה' המופלאה.
ובמילים אחרות – בכל הקרבות, עם ישראל פעל בחושך, ללא השגחת ה' הגלויה. והנה, לרגע קט הבריק ברק והאיר את הכול באור יקרות. רמז רמז לנו הקב"ה – דעו לכם בני, גם בשעה שאתם בחושך אני אתכם. גם במקומות הכי רחוקים ידי המלטפת מלווה אתכם מאחורי הקלעים. וכפי שלימדנו השפת אמת – נס חנוכה נחמה לנו בגלותנו, ללמדנו שה' עימנו גם במחשכים. וממילא אם יודעים אנו שה' הוא המסתיר פנים, כבר אין כאן הסתרת פנים.
לפיכך, בחנוכה אנו נוהגים במשך היום כביום חול, אך לזמן מסוים אנו מאירים את היום באור של חג, וזוכרים שה' עימנו בחול כבחג. חנוכה חל בימים החשוכים ביותר בשנה – הלילה ארוך, ואף ביום עננים מאפילים את עין השמש. ודווקא בשיא החושך, אנו מדליקים אור. אור זה – אור נרות הוא, אור קטן, ואין בכוחו לגרש את החושך, אך חזק הוא דיו ללמדנו שאין בחושך הסתרת פנים, כי בתוך החושך מוארים אנו באור ההשגחה המלווה אותנו תדיר. "כי אשב בחושך ה' אור לי". חנוכה שמח!
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כשר קצר ולעניין!
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
מתנות בחינם
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך המזוזה שומרת עלינו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
