ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
בספרו 'אתהלך' (עמ' 463) הוא מספר את הסיפור הבא: "אל תיקח אותו לטייל למטה", בכתה לי פעם אשת-חולה, "אף אחד בשכונה לא יודע שהוא חולה, ככה החלטנו".
חייכתי במרירות. "גברת נכבדה, את משלה את עצמך שאיש אינו יודע. כולם יודעים ומשחקים את המשחק של אי-הידיעה כדי לא לצער אותך".
אחרי יומיים אינטנסיביים של שכנועים לקחתי את החולה לסיבוב למטה בכסא הגלגלים. אנשים נעצרו בתדהמה, אך לא בהפתעה. כולם ידעו. אלא מה. וממחרת, גם עלו לבקר ולהציע עזרה ולסייע. כי הסוד האפל והנורא יצא לאור השמש. מרפא בכנפיה, צדקה וסעד בשוליה...
כולנו נושאים עינינו השמימה, בתפילה שיתרפאו כל חולי ישראל ושנהיה בריאים, ולא נתנסה חלילה בניסיונות קשים אלה. ובכל זאת – הסיפור שהובא כאן נוגע לכולנו, לצערנו. מיום שחרב בית המקדש הראשון, והחלה להסתלק הנבואה, הרי שבנוסף למארת הגלות, לוקים אנו ב'מחלת ההסתרה' – אלוקים מסתיר פניו מכנסת ישראל. וכיצד נתמודד ונרפא את 'מחלת ההסתרה' האיומה הזו?
תרופתה של מחלה זו מצויה באור נרות החנוכה. וכך סיפר רבי רפאל מברשד, תלמידו החביב של רבי פנחס מקוריץ –
ביום הראשון של חנוכה, טענתי לפני רבי, שבשעה שרע לו לאדם קשה לו להחזיק באמונה שלימה בהשגחה פרטית. נדמה לו שבאמת מסתיר הבורא פניו ממנו. מה לעשות כדי לחזק את האמונה?
"אם יודעים", השיב הרבי, "שזוהי הסתרת פנים, הרי אין זו עוד הסתרת פנים".
דומה שתשובתו של רבי פנחס מקוריץ, כה דומה לסיפורו של ר' אהרון מרגלית, עד שאין מקום לביאור נוסף. אם כולם יודעים, אין כאן הסתרה. ועדיין עלינו לברר, במה קשורים הדברים דווקא לימי החנוכה.
המתבונן בחנוכה יגלה נקודה מעניינת. מכל החגים זהו החג הכי 'חולי' (מלשון – יום חול). בכל חגי התורה יש איסור מלאכה. גם בפורים נפסק שלא טוב לעשות מלאכה, וכל העושה בו מלאכה אינו רואה בה סימן ברכה. אולם בחנוכה נאמר, שעושים במשך היום מלאכה, והנוהגים שלא לעשות בו מלאכה מבטלים את מנהגם, מפני שביטול מלאכה לשמונה ימים גורם לבטלה ושעמום המביאים לידי חטא.
לכן, בחנוכה בפועל, אצל כולנו – היום כולו הוא יום חול רגיל, ורק בזמן הדלקת הנרות יש לנו 'פינה' של חג. אנו מתפנים לזמן מה מכל עיסוקינו, מדליקים נרות, (מסתכלים בנרות, שרים, עוסקים מעט בענייני החג), ושבים לשגרת החול. נשאלת השאלה – מדוע קופח חג החנוכה?
הבה נתבונן מעט בנס החנוכה. בתחילה – נלחמו החשמונאים המועטים והצדיקים ביוונים הרבים והרשעים. והנה, בניסי ניסים הושיע ה' את עמו וגברו בני חשמונאי. מלחמה זו הייתה נס אחד גדול, אולם נס נסתר ולא נס גלוי. קריעת ים סוף זה נס גלוי. שמש בגבעון דום זה נס גלוי. אי אפשר להסביר תופעות מופלאות אלו בדרך הטבע. אך את מלחמות החשמונאים ניהל יהודה המכבי, שהיה אחד מגדולי המצביאים בתולדות העולם. עד היום לומדים את התרגילים הצבאיים המבריקים שלו באקדמיות צבאיות ברחבי העולם.
מי שעיניו פקוחות ויודע להתבונן בהנהגת ה' המופלאה הבין שהניצחון היה נס גדול, אבל מסתמא, גם באותם ימים, היו שהסבירו קרבות אלו בדרך הטבע (כמו את מלחמת ששת הימים...).
והנה, בתום הקרבות התרחשה הפתעה. הקב"ה חולל נס גלוי – נס פך השמן. נס גלוי זה לא יכלו להכחיש גם בכירי הספקנים. באותו רגע, ידעו כולם, שגם את כל המלחמות ניהלה יד ה' המופלאה.
ובמילים אחרות – בכל הקרבות, עם ישראל פעל בחושך, ללא השגחת ה' הגלויה. והנה, לרגע קט הבריק ברק והאיר את הכול באור יקרות. רמז רמז לנו הקב"ה – דעו לכם בני, גם בשעה שאתם בחושך אני אתכם. גם במקומות הכי רחוקים ידי המלטפת מלווה אתכם מאחורי הקלעים. וכפי שלימדנו השפת אמת – נס חנוכה נחמה לנו בגלותנו, ללמדנו שה' עימנו גם במחשכים. וממילא אם יודעים אנו שה' הוא המסתיר פנים, כבר אין כאן הסתרת פנים.
לפיכך, בחנוכה אנו נוהגים במשך היום כביום חול, אך לזמן מסוים אנו מאירים את היום באור של חג, וזוכרים שה' עימנו בחול כבחג. חנוכה חל בימים החשוכים ביותר בשנה – הלילה ארוך, ואף ביום עננים מאפילים את עין השמש. ודווקא בשיא החושך, אנו מדליקים אור. אור זה – אור נרות הוא, אור קטן, ואין בכוחו לגרש את החושך, אך חזק הוא דיו ללמדנו שאין בחושך הסתרת פנים, כי בתוך החושך מוארים אנו באור ההשגחה המלווה אותנו תדיר. "כי אשב בחושך ה' אור לי". חנוכה שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
