ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
וְתִרְאֶה עַתָּה הַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין הַטָּהוֹר לַקָּדוֹשׁ. הַטָּהוֹר – מַעֲשָׂיו הַחָמְרִיִּים אֵינָם לוֹ אֶלָּא הֶכְרֵחִיִּים וְהוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן בָּהֶם אֶלָּא עַל צַד הַהֶכְרֵחַ,* וְנִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי זֶה יוֹצְאִים מִסּוּג הָרָע שֶׁבַּחָמְרִיּוּת וְנִשְׁאָרִים טְהוֹרִים, אַךְ לִכְלַל קְדֻשָּׁה לֹא בָאוּ, כִּי אִלּוּ הָיָה אֶפְשָׁר בִּלְתָּם כְּבָר הָיָה יוֹתֵר טוֹב.
אַךְ הַקָּדוֹשׁ, הַדָּבֵק תָּמִיד לֵאלֹהָיו וְנַפְשׁוֹ מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַמֻּשְׂכָּלוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת בְּאַהֲבַת בּוֹרְאוֹ וְיִרְאָתוֹ, הִנֵּה נֶחְשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ הוּא מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה' בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים עוֹדֶנּוּ פֹה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהִנֵּה אִישׁ כָּזֶה הוּא עַצְמוֹ נֶחְשָׁב כַּמִּשְׁכָּן, כַּמִּקְדָּשׁ וּכַמִּזְבֵּחַ, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פב, ו), "וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹהִים" (בראשית לה, יג) – "הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה",* וְכֵן אָמְרוּ (עיין רש"י בראשית יז, כב), "הַצַּדִּיקִים הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה", כִּי הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה שׁוֹרָה בַמִּקְדָּשׁ. וּמֵעַתָּה – הַמַּאֲכָל שֶׁהֵם אוֹכְלִים הוּא כְקָרְבָּן שֶׁעוֹלֶה עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים, כִּי וַדַּאי הוּא שֶׁהָיָה נֶחְשָׁב לְעִלּוּי גָדוֹל אֶל אוֹתָם הַדְּבָרִים שֶׁהָיוּ עוֹלִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ נִקְרָבִים לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה, וְכָּל כָּךְ יִתְרוֹן הָיָה לָהֶם בָּזֶה עַד שֶׁהָיָה כָּל מִינָם מִתְבָּרֵךְ בְּכָל הָעוֹלָם, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא תצוה יג), כֵּן הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה שֶׁהָאִישׁ הַקָּדוֹשׁ אוֹכֵל עִלּוּי הוּא לַמַּאֲכָל הַהוּא וּלַמִּשְׁתֶּה הַהוּא כְאִלּוּ נִקְרַב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ מַמָּשׁ. וְהוּא הָעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ עָלָיו זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קה ע"ב), "כָּל הַמֵּבִיא דוֹרוֹן לְתַּלְמִיד-חָכָם כְּאִלּוּ הִקְרִיב בִּכּוּרִים" וְכֵן אָמְרוּ (יומא עא ע"א), "יְמַלֵּא גְרוֹנָם שֶׁל תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים יַיִן" בִּמְקוֹם נְסָכִים.
שימוש ע"י ה'קדוש' - מעלה הדבר הגשמי לרוחניות
וְאֵין הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁיִּהְיוּ הַתַּלְמִידֵי-חֲכָמִים לְהוּטִים אֲחֲרֵי הָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה, חַס וְחָלִילָה, שֶׁיְּמַלֵּא גְרוֹנָם כְּמַלְעִיט אֶת הַגַּרְגְּרָן, אֶלָּא הָעִנְיָן הוּא לְפִי הַכַּוָּנָה שֶׁזָּכַרְתִּי, כִּי הַתַּלְמִידֵי-חֲכָמִים הַקְּדוֹשִׁים בְּדַרְכֵיהֶם וּבְכָל מַעֲשֵׂיהֶם הִנֵּה הֵם מַמָּשׁ כַּמִּקְדָּשׁ וּכַמִּזְבֵּחַ, מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה שׁוֹרָה בַּמִּקְדָּשׁ מַמָּשׁ. וְהִנֵּה הַנִּקְרָב לָהֶם כַּנִּקְרָב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וּמִלּוּי גְּרוֹנָם תַּחַת מִלּוּי הַסְּפָלִים, וְעַל דֶּרֶךְ זֶה כָּל תַּשְׁמִישׁ שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ מִדִּבְרֵי הָעוֹלָם אַחֲרֵי הֱיוֹתָם כְּבָר דְּבוּקִים לִקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ הִנֵּה עִלּוּי וְיִתְרוֹן הוּא לַדָּבָר הַהוּא שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת תַּשְׁמִישׁ לַצַּדִּיק, וּכְבָר הִזְכִּירוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּעִנְיַן אַבְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁלָּקַח יַעֲקֹב וְשָׂם מְרַאֲשׁוֹתָיו (חולין צא ע"ב), "אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מְלַמֵּד שֶׁנִּתְקַבְּצוּ כֻּלָּן וְהָיְתָה כָּל אַחַת אוֹמֶרֶת, עָלַי יַנוּחַ צַדִּיק רֹאשׁוֹ".
___________________________________
צַד הַהֶכְרֵחַ – לשם קיומו החיוני. הַמֶּרְכָּבָה – עיין בספר נפש החיים, שער א', פרק ו'.
ביאורים
הקדושה מצטיירת בעינינו כמשהו מאוד עליון ורוחני, נבדל ורחוק מהעולם הזה כרחוק מזרח ממערב. יש בהסתכלות זו משהו מן האמת, אבל היא לא שלמה. אם נשים לב נראה שדוגמאות רבות אותן מונה הרמח"ל הן דווקא בחיבור בין עולם הקודש לבין עולם המעשה, בכל התחומים. הדבר מתבטא ביצירת תרבות, בבניית עולם מוסרי, ועובר דרך כל מגוון תחומי החיים, עד שמגיע אפילו לאכילה שהיא אחד הצרכים הבסיסיים ביותר של האדם. הרמח"ל מציין שזהו ההבדל שיש בין מידת הטהרה עליה למדנו לפני כמה פרקים לבין מידת הקדושה. מי שהגיע למידת הטהרה נמצא במדרגה גבוהה מאוד, אך בכל זאת עולם החול נראה בעיניו כאילו הוא מונע ממנו להתקרב לקב"ה. במקום לעסוק בתורה ובעניינים רוחניים שמימיים, עליו לטרוח בשביל לאכול, לשתות ולדאוג לכל צרכי הגוף שלו. העיסוק הגופני מעכב אותו מעלייה רוחנית. לעומת זאת מי שהגיע למדרגת הקדושה מצליח לראות איך עולם החול לא רק שאינו מעכב אותו, אלא להפך, על ידי ההתרוממות הרוחנית שלו הוא מצליח לרומם גם את מעשיו הגשמיים. הוא יוצק תוכן אמיתי במעשיו, ונותן משמעות למעשים שיכולים להיראות סתמיים וחסרי משמעות. אכילה של אדם כזה איננה סתם אכילה, אלא מסייעת למרכבה של השכינה. האכילה שלו היא המאפשרת לשכינה להתגלות דרכו. זה לא עוד סתם מעשה גשמי – כמו שבהמה אוכלת ומזינה את גופה כך גם הוא אוכל, אלא זו אכילה עם משמעות. ממעשה גשמי הוא הופך למעשה אלוהי, כי הכוונה יוצרת בו משמעות חדשה. לכן אדם כזה לא רק שלא רואה בעשייה בעולם הזה ניגוד והפרעה להתעלות רוחנית, אלא במעשיו הוא מעלה ומרומם ממש את העולם להיות רוחני יותר. הוא כלי להופעת השכינה.
הרחבות
•שולחנו של אדם מכפר
הַמַּאֲכָל שֶׁהֵם אוֹכְלִים הוּא כְקָרְבָּן. לאדם יש יצרים ודחפים שונים, ואחד המרכזיים שבהם הוא יצר האכילה. היצר אינו כוח שמושך את האדם לעשות רע, אלא הוא דחף שבאמצעותו 'מבקש' גופו של האדם לספק את צרכיו. גם הגוף אינו רע. הגוף הוא הכלי שנתן הקב"ה לנשמה כדי שיוכלו שניהם יחד לעבוד אותו [סנהדרין צא.]. כשמספקים את צרכי היצר, ללא עבודת השם – מדחיקים את הרוח והשכל שבאדם.
דוגמה לכך היא האכילה. אכילה סתמית, ובפרט אם היא יְתֵרָה, יכולה לגרום לאדם לעצלות ואף לגאווה, כפי שכתב הרב קוק : "אכילה ושתייה יתרה, ודאי מביאה לידי גאווה והוא הדין כשאינה בכוונה קדושה. הכל לפי מדרגתו של האדם, עד כמה שצריך שיכוון... בחסרון כוונה... מעוררים בנפש האוכלת גם כן עלית המדות והתכונות הרעות, שהוא כל יסוד הגאווה... על כן, כל אכילה ושתייה שלפני התפלה, הרי היא בכלל גאווה, ועליו הכתוב אומר "ואותי השלכת אחרי גַוֶּךָ", אחר שאכל ושתה ונתגאה קבל עליו מלכות שמים. זולת כשהיא מצד הרפואה אין שייך גאווה, שמצות הרפואה היא מחוברת לקדושה, שהקב"ה סועד את החולה, ושכינה עמו, שהענווה היא יסוד הקדושה, שהחולה, שהוא דל ועני ומדוכא מצד חוליו, ועיניו נשואות לרחמי שמים" [מידות הראיה, העלאת ניצוצות ז].
לרפואת שירה בת פורטונה ועמיחי בן אמישג הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
