ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
היא שמעה תשובות שונות לשאלה הנוקבת והמרתקת הזו, אך היו חמישה דברים שחזרו על עצמם שוב ושוב.
הראשון היה"הלוואי שהיה לי האומץ לחיות את החיים כפי שאני רוצה ולא כפי שאנשים ציפו ממני לחיות" . לאורך חייו מקבל אדם מאות ואולי אלפי החלטות. הוא בוחר להתנהג, להתלבש, לדבר ואפילו לחשוב בצורה מסויימת, מבלי לשים לב עד כמה הוא מושפע ומנוהל על ידי רצונם של אחרים. הוא מוותר על חלק מחלומותיו או משנה אותם בהתאם למה שהסביבה, ההורים, החברים, מצפים ממנו. צריך אומץ כדי להיות נאמן לעצמך ולחיות את החיים כפי שמתאים לך באמת.
התשובה השניה היתה " הלוואי שלא הייתי עובד כל כך קשה". החרטה הזו הגיעה מכל גבר שהיא טיפלה בו ומחלק לא קטן מן הנשים. הם החמיצו את הילדות של הילדים שלהם, את החברה של ההורים ושל בן/ת הזוג שלהם, והתמסרו לעבודה במשך ימים ולילות. אם בעבר היתה איזושהי הפרדה בין שעות העבודה לשעות הבית, בעידן המודרני היא כמעט ונעלמה. הטלפונים והמיילים מלווים אותך לכל מקום, והדחף להשקיע עוד ועוד בעבודה ולפתח קריירה שואב את האדם ועושק ממנו את הזמן עם האנשים האהובים עליו ביותר. מבלי להרגיש הוא מפסיד את רגעי הקסם המשפחתיים והזוגיים שלא יחזרו עוד. יש לאדם צורך להתפרנס, אבל האם הכרחי שהעבודה תתפוס נפח כה גדול מן החיים ומן המקום בנפש?
התשובה השלישית היתה " הלוואי שהיה לי את האומץ להביע את הרגשות שלי ". מתברר שאנשים רבים מדחיקים את הרגשות שלהם. הם עצורים ומאופקים, שומרים דברים בפנים ונמנעים מללכת עם הלב שלהם ולבטא כלפי חוץ את מה שנמצא אצלם בפנים. הם מפסידים בזה הרבה חום, שמחה ואהבה שהיו יכולים להופיע בינם לבין האנשים הקרובים אליהם. רבים פיתחו מחלות ולחצים שנבעו בעיקר ממרירות וכעס ששמרו בפנים במשך שנים, 'התבשלו' בחמיצות ליבם, ולא נתנו הזדמנות לדברים לצאת החוצה ולהתברר.
התשובה הרביעית היתה " הלוואי שהייתי שומר על קשר עם החברים שלי ". בעולם של פייסבוק וווצאפ זו נראית אמירה מוזרה, אך אולי דווקא היום היא משמעותית מאי פעם. חברות אמיתית וקשר עמוק הוא מצרך יקר ערך שהפך בתקופתנו לנדיר במיוחד. למרות ריבוי ה'חברים' לכאורה, רבים נלכדו עמוק בחייהם הפרטיים ונתנו לחברי האמת וידידי הנפש שלהם לחמוק עם השנים מהידיים. הם היו עסוקים מאוד בדברים אחרים ולא הקדישו לחברות את הזמן והמאמץ שמגיע לה. "כשהם גוססים", מספרת בוני וואר, האחות האוסטראלית, "כולם מתגעגעים לחברים שלהם...."
התשובה החמישית והאחרונה היא"הלוואי שהייתי נותן לעצמי להיות מאושר יותר" . רבים מידי האמינו לאורך רוב חייהם שלהיות מאושר זה פרי הגורל או המזל. רק בעמדם לפני המוות הם קלטו שלפני הכול אושר הוא עניין של בחירה . נוח יותר להיתקע בהרגלים ודפוסי התנהגות ישנים, להישאר ב'אזור הבטוח' ובמקום המוכר והנוח. אך מי שירשה לעצמו להתקדם הלאה, שלא יפחד לשנות, שיהיה מוכן להתאמץ ולנסות גם במחיר של נפילה כואבת או טעות, יגלה שאופקים חדשים נפתחים לפניו והאושר הנכסף קרוב מתמיד.
מתברר שחז"ל תמצתו במשפט אחד את המסקנה המרכזית העולה ממחקרה המרתק של האחות האוסטראלית. " שוב יום אחד לפני מיתתך . שאלו תלמידיו את רבי אליעזר: וכי אדם יודע באיזה יום ימות שיעשה תשובה? אמר להם: כל שכן שיעשה תשובה היום שמא ימות למחר, ישוב למחר שמא ימות למחרתו, ונמצא כל ימיו בתשובה" (אבות דרבי נתן טו,ד). את רובן ככולן של התובנות הנ"ל יודע האדם בתוך ליבו גם כשהמוות עוד רחוק ממנו. אלא שבשטף החיים הוא מדחיק ומתעלם מהן, וכשמגיע הרגע בו הן מהדהדות בקול רעם גדול וניצבות לפניו, מתברר שכבר מאוחר מידי.
ומה אתכם? איפה הדברים הללו פוגשים אתכם בחייכם? האם יש דברים נוספים שהייתם מוספים לרשימה? מה אפשר לעשות כדי שנוכל בבוא היום (שמי יודע מתי יבוא...) להביט אחורה בסיפוק ולומר לעצמנו – "אח, אלו היו חיים נפלאים ששווה לחיות אותם!"...
בהשראת אתר lifehacks . יפורסם בעלון 'שבת בשבתו'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
