ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
האם לאיש ההייטק המודרני יש עוד מה ללמוד מן הטבע האיטי והמסורבל, זה שמתקדם בשלבים אט אט ולא ממהר לאף מקום? האם לאילן הצומח ולפרח העדין יש עוד מה לומר לאדם החמוש בסמארטפון, מחשב נייד ומכונית מהירה ומשוכללת?
פגעי הקידמה
האמת היא שכן, והחג הזה, חג הטבע והאילנות, נושא בקרבו מסר חשוב מאד לאדם המודרני. מסר שאם רק יפתח את אוזניו וישכיל להאזין לו, ישפיע על חייו לבלי היכר. כי הקידמה, יחד עם כל הדברים הטובים שהעניקה לאדם, גם גרמה לו לכמה קלקולים.
הראשון שבהם הוא להיות עצלן. הוא התרגל לכך שהכול בא לו בקלות. כי אם פעם בכדי להגיע מירושלים לתל- אביב היית צריך לצאת למסע ממושך ומייגע על גבו של חמור, היום די ב'קפיצה' של חמישים דקות ברכב מהיר. אם פעם בכדי לשוחח עם חבר שנמצא בקצה השני של האוקיינוס היית צריך לשלוח מכתב שיגיע ליעדו תוך חודשיים (במקרה הטוב), היום כל שנדרש הוא לשלוף את המכשיר מן הכיס ולחייג או לסמס. אם פעם בכדי לאכול עוף לארוחת צהריים היית צריך לקחת את התרנגולת לשוחט, למרוט לה את הנוצות, למלוח, לנקר, לנקות וכו' וכו', היום מספיק לשלוף שניצל מוכן מן המקפיא ולהכניס לדקה למיקרוגל.
צורת החיים הזו מטפחת ומעודדת עצלנות. מי שהתרגל שכל כך הרבה דברים מדהימים מגיעים אליו בקלות, ברגע שמשהו דורש קצת יזע ומאמץ הוא מתלונן ומקטר וממהר לוותר עליו.
הנגע השני הוא קוצר רוח. בעבר דברים היו אורכים זמן, ולא היתה ברירה אלא להצטייד בסבלנות עד שתזכה לראות את פרי עמלך. היום הכל קורה כל כך מהר, כהרף עין ממש, והאדם שגדל בדור הסמס ומטוסי הסילון סובל מקוצר רוח כרוני. אין לו סבלנות להמתין לדבר שלוקח יותר משלושים שניות. וכשדברים אורכים יותר מזה - הוא מתעצבן, מתרגז ונעשה מתוסכל. קשה לו להבין שלא כל דבר בעולם עובד בקצב המיקרוגל.
חינוך ילדים, לדוגמא, זה דבר שלא שקורה בין רגע. מדובר בהשקעה של שנים, טיפוח יומיומי והרבה סבלנות. גם אם היית מאוד רוצה, לא תוכל להכניס את הילד למיקרו, להקיש את הקוד המתאים, ולראות אותו יוצא כעבור 30 שניות בוגר ומחונך. אין מה לעשות. כאן זה פשוט עובד אחרת. אבל האדם המודרני הרי כל כך ממהר. יש לו קריירה לטפח, פרויקטים להריץ. מתי יהיה לו זמן להשקיע בחינוך וטיפוח הילד שלו?
גם קשר בין אנשים, זה דבר שדורש סבלנות והתמסרות. זוגיות בריאה ועמוקה בין גבר לאישה אינה דבר שנבנה בין רגע. צריך להשקיע בזה זמן וכוחות נפש. להקשיב ולתמוך, לפרגן ולחזק. ומי שאין לו כוח לזה, מי שרוצה לראות תוצאות כאן ועכשיו, יקשה עליו מאד ליצור קשרים עמוקים ואמיצים עם בן זוגו או עם אנשים אחרים (האם זה פלא שחיי נישואין בעולם המערבי נמצאים במצב קטסטרופלי כזה?).
כך גם לגבי בניין האישיות וכל תחום עבודת המידות. כדי להתמודד עם קינאה, גאווה, קמצנות וחמדנות לא מספיק לסמן אותם עם העכבר וללחוץ על DELETE. כדי לרכוש עין טובה, זריזות, ענוה ושמחה פנימית אי אפשר להוריד אפליקציה מתאימה. יש צורך בעבודה והשקעה רבה. האם לאדם המודרני יהיה פנאי וסבלנות לעשות את זה?
ומה שנכון במישור הפרטי, נכון שבעתיים כשמדובר בעם ישראל בכללו. אחרי אלפיים שנות גלות זכינו סוף סוף לחזור הביתה ולהקים כאן מדינה. היו כאלה שהיו בטוחים שזהו. הגענו אל המנוחה ואל הנחלה ואוטוטו הגאולה השלימה בפתח. אבל לא, חלפו להן שבעים שנה ומתברר שעדיין לא הכול מסתדר כמו שרצינו. המשיח טרם הגיע, עדיין יש מלחמות ופיגועים, יש בעיות ומשברים, ויש אנשים שמתחילים לאבד את הסבלנות. מקטרים, מתעצבנים, מתייאשים... אבל רגע, מה קרה? וכי מישהו הבטיח שתוך חמש דקות (או אפילו מאה שנה) הכל יסתדר בדיוק לפי הדמיונות והציפיות שלנו? האם אנחנו בהכרח יודעים איך הכי נכון שהדברים יקרו?
קימעא קימעא
בדיוק בנקודה הזו מופיע לו חג האילנות. לא בכדי נמשלה גאולתם של ישראל דווקא ל'צמח'. הרי כך אנו אומרים יום יום בתפילה - "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח". הרבה דברים אנחנו יכולים ללמוד מן הצמח הקטן והפשוט, מאותו גרעין שפורץ ממעבה האדמה ומפלס לו את דרכו באיטיות אך בביטחה כלפי מעלה. הוא לא עובד עם סטופר ולא מנסה להספיק הכל בין רגע. הוא לא עסוק כל הזמן בשאלה – "מה יהיה?", "מתי כבר יגיע הסוף?", "למה הם לא ממלאים את תפקידם כמו שצריך?". מה שמעניין אותו זה דבר אחד בלבד. לצמוח. הוא מתקדם לו בנחת ובסבלנות. שלב אחר שלב. חותר כלפי מעלה ולא מוותר. אם תבוא רוח סערה ותאיים לעקור אותו, הוא יכופף את ראשו ויאחז בשורשיו היטב באדמה עד יעבור זעם. הוא יקבל בשקיקה כל טיפת גשם שמורעפת עליו מלמעלה, וינצל אותה לדבר אחד. לגדול. בלי חשבונות, בלי שיקולים. בנחת, בסבלנות, באמונה.
ננסה גם אנחנו, בחג האילנות, הבא עלינו לטובה, לצאת אל הטבע. לנשום את האוויר, לקלוט את הריחות, להתבונן ולהאזין. נביט בפרח הקטן, נלטף את עליו ונקשיב למה שהוא מלמד אותנו.
שיהיה לכם חג אילנות שמח!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













