- הלכה מחשבה ומוסר
- רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – מפעל משנה תורה
פֶּרֶק שְׁבִיעִינידוי וחרם | |
נידוי לחכם | |
א1 חָכָם זָקֵן בְּחָכְמָה, וְכֵן נָשִׂיא אוֹ אַב בֵּית דִּין שֶׁסָּרַח - אֵין מְנַדִּין אוֹתוֹ בְּפַרְהֶסְיָא לְעוֹלָם, אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה כְּיָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַחֲבֵרָיו. אֲבָל כְּשֶׁחָטָא שְׁאָר חַטָּאוֹת - מַלְקִין אוֹתוֹ בְּצִנְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָשַׁלְתָּ הַיּוֹם, וְכָשַׁל גַּם נָבִיא עִמְּךָ לָיְלָה" (הושע ד,ה) - אַף עַל פִּי שֶׁכָּשַׁל, כַּסֵּהוּ כַּלַּיְלָה. וְאוֹמְרִים לוֹ 'הִכָּבֵד וְשֵׁב בְּבֵיתֶךָ'. | א1 זָקֵן בְּחָכְמָה - חכם גדול (לעיל ו,א). נָשִׂיא... אַב בֵּית דִּין - ראה לעיל ביאור ו,ו1. שֶׁסָּרַח - שחטא. בְּפַרְהֶסְיָא - בציבור, מפני שיש בדבר משום חילול השם. יָרָבְעָם בֶּן נְבָט - שחטא והחטיא את הרבים בעבודה זרה (ראה מלכים א יב,כה-לג). הִכָּבֵד - התכבד, שמור על כבודך (על פי מלכים ב יד,י). |
הנידוי והחרם | |
ב וְכֵיצַד הוּא הַנִּדּוּי? אוֹמְרִין 'פְּלוֹנִי בְּשַׁמְתָּא'. וְאִם נִדּוּהוּ בְּפָנָיו - אוֹמְרִין 'פְּלוֹנִי זֶה'. וְהַחֵרֶם - אוֹמְרִין 'פְּלוֹנִי מָחֳרָם'. וְ'אָרוּר' - בּוֹ אָלָה, בּוֹ שְׁבוּעָה, בּוֹ נִדּוּי. | ב בְּשַׁמְתָּא - 'בנידוי' בארמית. בּוֹ אָלָה וכו' - כלומר ניתן לומר גם 'ארור', שמשמעות לשון זו היא גם קללה (סנהדרין כו,ג), גם שבועה, כגון 'ארור לה' מי שיאכל...', וענה אמן (שבועות ב,ב), וגם נידוי. |
ג כֵּיצַד מַתִּירִין הַנִּדּוּי אוֹ הַחֵרֶם? אוֹמְרִין לוֹ 'שָׁרוּי לָךְ וּמָחוּל לָךְ'. וְאִם הִתִּירוּהוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו - אוֹמְרִין 'פְּלוֹנִי - שָׁרוּי לוֹ וּמָחוּל לוֹ'. | ג שָׁרוּי - מותר. |
ד מַה הוּא הַמִּנְהָג שֶׁיִּנְהֹג הַמְּנֻדֶּה בְּעַצְמוֹ וְשֶׁנּוֹהֲגִין עִמּוֹ? מְנֻדֶּה אָסוּר לְסַפֵּר וּלְכַבֵּס כְּאָבֵל כָּל יְמֵי נִדּוּיוֹ, וְאֵין מְזַמְּנִין עָלָיו, וְלֹא כּוֹלְלִין אוֹתוֹ בַּעֲשָׂרָה לְכָל דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ עֲשָׂרָה, וְלֹא יוֹשְׁבִין עִמּוֹ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת. אֲבָל שׁוֹנֶה הוּא לַאֲחֵרִים, וְשׁוֹנִין לוֹ, וְנִשְׂכָּר, וְשׂוֹכֵר. וְאִם מֵת בְּנִדּוּיוֹ - בֵּית דִּין שׁוֹלְחִין וּמַנִּיחִין אֶבֶן עַל אֲרוֹנוֹ, כְּלוֹמַר שֶׁהֵן רוֹגְמִין אוֹתוֹ, לְפִי שֶׁהוּא מֻבְדָּל מִן הַצִּבּוּר. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין מַסְפִּידִין אוֹתוֹ, וְאֵין מְלַוִּין אֶת מִטָּתוֹ. | ד לְסַפֵּר - להסתפר. מְזַמְּנִין עָלָיו - מצטרף לברכת הזימון שלפני ברכת המזון, הנאמרת כששלושה אוכלים יחד. יוֹשְׁבִין עִמּוֹ - ובכללה השהייה עמו בעמידה, כגון דיבור עמו ברחוב (ק'). שׁוֹנֶה לַאֲחֵרִים - מלמד. וְנִשְׂכָּר - כפועל. מַסְפִּידִין - אומרים עליו דברי הספד, דברי כבוד למת. |
נידוי לכבוד חכם | |
יג4 וְכֵן הָיָה דֶּרֶךְ חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים: שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָן וְאֵינָן מְשִׁיבִין, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמּוֹחֲלִין לַמְּחָרֵף וְסוֹלְחִין לוֹ. וַחֲכָמִים גְּדוֹלִים הָיוּ מִשְׁתַּבְּחִין בְּמַעֲשֵׂיהֶן הַנָּאִין, וְאוֹמְרִין שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נִדּוּ אָדָם וְלֹא הֶחֱרִימוּהוּ לִכְבוֹדָן. וְזוֹ הִיא דַּרְכָּן שֶׁלְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁרָאוּי לֵילֵךְ בָּהּ. | יג4 שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָן וְאֵינָן מְשִׁיבִין - אף אם הם שומעים את חרפתם וחשים עלבון, רגש המוסר ואהבת הבריות שבהם מתגברים, ואינם משיבים מגדלות רוחם (וראה דעות ב,ג3 בביאור). לַמְּחָרֵף - למקלל, למבזה. |
יג5 בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁבִּזּוּהוּ אוֹ חֵרְפוּהוּ בַּסֵּתֶר. אֲבָל תַּלְמִיד חֲכָמִים שֶׁבִּזָּהוּ אוֹ חֵרְפוֹ אָדָם בְּפַרְהֶסְיָא - אָסוּר לוֹ לִמְחֹל עַל כְּבוֹדוֹ; וְאִם מָחַל - נֶעֱנָשׁ, שֶׁזֶּה בִּזְיוֹן תּוֹרָה; אֶלָּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר הַרְבֵּה כַּנָּחָשׁ, עַד שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה, וְיִסְלַח לוֹ. | יג5 נוֹטֵר הַרְבֵּה כַּנָּחָשׁ - המכיש ואין לו הנאה מן ההכשה (ע"פ ירושלמי פאה א,טז), כן ראוי שיהיה כעס תלמיד החכמים על כבוד התורה ולא על כבודו, שהרי אסור לו לנקום ולנטור על עניין אישי (דעות ז,ז-ח). פירוש אחר: דימויו של הנחש כנקמן מיוסד כנראה על הכתוב: "ואיבה אשית בינך ובין האישה ובין זרעך ובין זרעה" (בראשית ג,טו). שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה וְיִסְלַח לוֹ - "ואם חזר וביקש ממנו למחול לו, צריך שימחול, ולא יהיה המוחל אכזרי" (דעות ו,ו), מפני ש"אסור לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס, אלא יהיה נוח לרצות וקשה לכעוס. ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול, מוחל בלב שלם ובנפש חפצה... וזה הוא דרכם של זרע ישראל ולבם הנכון" (תשובה ב,י). |
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – מפעל משנה תורה (7)
מפעל משנה תורה
6 - הלכות תלמוד תורה ו'
7 - הלכות תלמוד תורה ז'
טען עוד
הלכות תלמוד תורה ד'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה | מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
הלכות תלמוד תורה ב'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה | מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
הלכות תלמוד תורה ג'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה | מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
הלכות תלמוד תורה ה'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה | מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל. (c) כל הזכויות שמורות.
הלכות מילה ב'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
הלכות קריאת שמע ב'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
המשך מניין המצוות לרמב"ם - מצוות לא עשה (א - קכב)
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
סדר התפילות ב'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
איך לקשור את הסכך?
איך עושים קידוש?
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
עירוב תבשילין
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?
תהיו חמים!
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הקשר בין ניצבים לראש השנה
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?