הלכות תלמוד תורה ד' | מפעל משנה תורה | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – מפעל משנה תורה

קטגוריה משנית

3 דק' קריאה

פֶּרֶק רְבִיעִי לימוד לתלמידים
התלמיד והמלמד
א1 אֵין מְלַמְּדִין דִּבְרֵי תּוֹרָה אֶלָּא לְתַלְמִיד הָגוּן, נָאֶה בְּמַעֲשָׂיו, אוֹ לְתָם. אֲבָל אִם הָיָה הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹבָה - מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לְמוּטָב, וּמַנְהִיגִין אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ, וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּמְלַמְּדִין אוֹתוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל הַשּׁוֹנֶה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, כְּאִלּוּ זָרַק אֶבֶן לְמֶרְקוּלִיס, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה, כֵּן נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד" (משלי כו,ח); וְאֵין "כָּבוֹד" אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ" (שם ג,לה).	א1 לְתָם - שמעשיו אינם ברורים. מֶרְקוּלִיס - שם האליל הרומי מרקורי (Mercurius) , אליל המסחר והרווח, שעבודתו בזריקת אבנים עליו (עבודה זרה ג,ב). ונראים הדברים ששמו עוות מתוך כוונה להימנע מהזכרת שמו או כדי לבזות אותו. כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה וכו' - החכמה הניתנת לכסיל תשמש אותו לפגוע בתורה, בדומה לנותן לכסיל אבן לרגום בה אחרים.
א2 וְכֵן הָרַב שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה - אַף עַל פִּי שֶׁחָכָם גָּדוֹל הוּא וְכָל הָעָם צְרִיכִין לוֹ, אֵין מִתְלַמְּדִין מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיַּחֲזֹר לְמוּטָב, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, כִּי מַלְאַךְ יי צְבָאוֹת הוּא" (מלאכי ב,ז); אָמְרוּ חֲכָמִים: אִם דּוֹמֶה הָרַב לְמַלְאַךְ יי צְבָאוֹת - תּוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ; אִם לָאו - אַל יְבַקְשׁוּ תּוֹרָה מִפִּיהוּ.	א2 לְמַלְאַךְ יי צְבָאוֹת - העושה את שליחות קונו (מו"נ ב,ו). תּוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ - אבל לעניין לימוד המדעים, כגון המתמטיקה, אפשר ללמוד מכל אדם, אף מן הגוי, כמו שעשה הרמב"ם (ראה קידוש החדש יז,כד; מו"נ ב,ט), ובעניינים כאלו הוא אומר "קבל האמת ממי שאמרהּ" (הקדמה לפה"מ אבות).
סבלנות ויראה
ד הָרַב שֶׁלִּמֵּד וְלֹא הֵבִינוּ הַתַּלְמִידִים - לֹא יִכְעֹס עֲלֵיהֶן וְיִרְגַּז, אֶלָּא חוֹזֵר וְשׁוֹנֶה הַדָּבָר אֲפִלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים, עַד שֶׁיָּבִינוּ עֹמֶק הַהֲלָכָה. וְכֵן לֹא יֹאמַר הַתַּלְמִיד 'הֵבַנְתִּי' וְהוּא לֹא הֵבִין, אֶלָּא חוֹזֵר וְשׁוֹאֵל אֲפִלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים. וְאִם כָּעַס עָלָיו רַבּוֹ וְרָגַז - יֹאמַר לוֹ 'רַבִּי, תּוֹרָה הִיא, וְלִלְמֹד אֲנִי צָרִיךְ, וְדַעְתִּי קְצָרָה'.	ד דַּעְתִּי קְצָרָה - הבנתי מועטת.
ה1 לֹא יִהְיֶה הַתַּלְמִיד בּוֹשׁ מֵחֲבֵרָיו שֶׁלָּמְדוּ מִפַּעַם רִאשׁוֹנָה אוֹ שְׁנִיָּה, וְהוּא לֹא לָמַד אֶלָּא אַחַר כַּמָּה פְּעָמִים; שֶׁאִם נִתְבַּיֵּשׁ מִדָּבָר זֶה, נִמְצָא נִכְנָס וְיוֹצֵא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְהוּא אֵינוֹ לָמֵד כְּלוּם. לְפִיכָךְ אָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים: אֵין הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד.	ה1 בַּיְשָׁן - ביישנות קיצונית (פה"מ אבות ב,ה). קַפְּדָן - רגזן (שם).
ה2 בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁלֹּא הֵבִינוּ הַתַּלְמִידִים אֶת הַדָּבָר מִפְּנֵי עָמְקוֹ, אוֹ מִפְּנֵי דַּעְתָּן שֶׁהִיא קְצָרָה. אֲבָל אִם נִכָּר לָרַב שֶׁהֵם מִתְרַשְּׁלִין בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּמִתְרַפִּין עֲלֵיהֶן וּלְפִיכָךְ לֹא הֵבִינוּ - חַיָּב לִרְגֹּז עֲלֵיהֶן וּלְהַכְלִימָן בִּדְבָרִים, כְּדֵי לְחַדְּדָן, וּבְעִנְיָן זֶה אָמְרוּ חֲכָמִים: זְרֹק מָרָה בַּתַּלְמִידִים.	ה2 בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים - שיסביר הרב שוב ושוב (לעיל ד). לִרְגֹּז עֲלֵיהֶן - בגדולים, שאסור להכות אותם. לחינוך הקטנים ראה לעיל ב,ב (י'; לאיסור לאב להכות את בנו הגדול ראה ממרים ו,ט). זְרֹק מָרָה - הטל בהם יראה, כדי שילמדו (פה"מ אבות ה,יט).
ה3 לְפִיכָךְ אֵין רָאוּי לָרַב לִנְהֹג קַלּוּת רֹאשׁ בִּפְנֵי הַתַּלְמִידִים, וְלֹא לִשְׂחֹק בִּפְנֵיהֶן, וְלֹא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת עִמָּהֶן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עֲלֵיהֶן, וְיִלְמְדוּ מִמֶּנּוּ בִּמְהֵרָה.
שאלת רב
ו אֵין שׁוֹאֲלִין אֶת הָרַב כְּשֶׁיִּכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, עַד שֶׁתִּתְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ עָלָיו. וְאֵין הַתַּלְמִיד שׁוֹאֵל כְּשֶׁיִּכָּנֵס, עַד שֶׁיֵּשֵׁב וְיָנוּחַ. וְאֵין שׁוֹאֲלִין שְׁנַיִם כְּאֶחָד. וְאֵין שׁוֹאֲלִין אֶת הָרַב מֵעִנְיָן אַחֵר אֶלָּא מֵאוֹתוֹ הָעִנְיָן שֶׁהֵן עוֹסְקִין בּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ. וְיֵשׁ לָרַב לְהַטְעוֹת הַתַּלְמִידִים בִּשְׁאֵלוֹתָיו וּבַמַּעֲשִׂים שֶׁעוֹשֶׂה בִּפְנֵיהֶן, כְּדֵי לְחַדְּדָן וּכְדֵי שֶׁיֵּדַע אִם זוֹכְרִין הֵן מַה שֶּׁלִּמְּדָן אוֹ אֵינָן זוֹכְרִין. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לִשְׁאֹל אוֹתָן בְּעִנְיָן אַחֵר שֶׁאֵינָן עוֹסְקִין בּוֹ, כְּדֵי לְזָרְזָן.	ו וְאֵין שׁוֹאֲלִין אֶת הָרַב... אֶלָּא מֵאוֹתוֹ הָעִנְיָן שֶׁהֵן עוֹסְקִין בּוֹ וכו' - שלא ישאל במהלך השיעור על נושא אחר ממה שהם לומדים, כגון שלא ישאל על הלכות יום טוב כשהם עוסקים בהלכות שבת, כדי שלא יתבייש הרב, אם לא ידע להשיב (כס"מ. השווה להלכה הבאה). לְהַטְעוֹת - לבלבל. לְזָרְזָן - כדי שילמדו דברים אחרים.
קדושת בית המדרש
ט אֵין יְשֵׁנִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. וְכָל הַמִּתְנַמְנֵם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ - חָכְמָתוֹ נַעֲשֵׂית קְרָעִים קְרָעִים, וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ: "וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה" (משלי כג,כא). וְאֵין מְשִׂיחִין בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ אֶלָּא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה בִּלְבַד. אֲפִלּוּ מִי שֶׁנִּתְעַטֵּשׁ - אֵין אוֹמְרִים לוֹ 'רְפוּאָה!' בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁאָר הַדְּבָרִים. וּקְדֻשַּׁת בֵּית הַמִּדְרָשׁ חֲמוּרָה מִקְּדֻשַּׁת בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת.	ט וּקְדֻשַּׁת בֵּית הַמִּדְרָשׁ חֲמוּרָה מִקְּדֻשַּׁת בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת - מפני שבבית המדרש לומדים תורה, שהיא כנגד כל המצוות (תפילה ח,ג; לעיל ג,ג).

מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה

מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.