ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות תשובה
- רמב"ם יומי – הלכות תשובה – מפעל משנה תורה
פֶּרֶק עֲשִׂירִיעבודה מאהבה | |
עובד מיראה | |
א1 אַל יֹאמַר אָדָם: הֲרֵינִי עוֹשֶׂה מִצְווֹת הַתּוֹרָה וְעוֹסֵק בְּחָכְמָתָהּ, כְּדֵי שֶׁאֲקַבֵּל הַבְּרָכוֹת הַכְּתוּבוֹת בָּהּ אוֹ כְּדֵי שֶׁאֶזְכֶּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְאֶפְרֹשׁ מִן הָעֲבֵרוֹת שֶׁהִזְהִירָה תּוֹרָה מֵהֶן, כְּדֵי שֶׁאֶנָּצֵל מִן הַקְּלָלוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה אוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶכָּרֵת מֵחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא. | |
א2 אֵין רָאוּי לַעֲבֹד אֶת יי עַל דֶּרֶךְ זוֹ; שֶׁהָעוֹבֵד עַל דֶּרֶךְ זוֹ הוּא עוֹבֵד מִיִּרְאָה, וְאֵינָהּ מַעֲלַת הַנְּבִיאִים וְלֹא מַעֲלַת הַחֲכָמִים. וְאֵין עוֹבֵד אֶת יי עַל דֶּרֶךְ זוֹ אֶלָּא עַמֵּי הָאָרֶץ וְהַנָּשִׁים וְהַקְּטַנִּים, שֶׁמְּחַנְּכִין אוֹתָן לַעֲבֹד מִיִּרְאָה, עַד שֶׁתִּרְבֶּה דַּעְתָּן וְיַעַבְדוּ מֵאַהֲבָה. | א2 עוֹבֵד מִיִּרְאָה - גם העבודה לשם קבלת שכר נחשבת כיראה מאובדן השכר (ק'). וְהַנָּשִׁים - בזמן הרמב"ם רוב הנשים לא זכו להשכלה. |
עובד מאהבה | |
ב1 הָעוֹבֵד מֵאַהֲבָה - עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת וְהוֹלֵךְ בִּנְתִיבוֹת הַחָכְמָה לֹא מִפְּנֵי דָּבָר בָּעוֹלָם, לֹא מִפְּנֵי יִרְאַת הָרָעָה וְלֹא כְּדֵי לִירַשׁ הַטּוֹבָה, אֶלָּא עוֹשֶׂה הָאֱמֶת מִפְּנֵי שֶׁהוּא אֱמֶת, וְסוֹף הַטּוֹבָה לָבוֹא בִּכְלָל. | ב1 וְסוֹף הַטּוֹבָה לָבוֹא בִּכְלָל - הטובה כלולה באמת, ואין להפכה למטרה. |
ב2 וּמַעֲלָה זוֹ הִיא מַעֲלָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד, וְאֵין כָּל חָכָם זוֹכֶה לָהּ. וְהִיא מַעֲלַת אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁקְּרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "אֹהֲבִי" (ישעיה מא,ח), לְפִי שֶׁלֹּא עָבַד אֶלָּא מֵאַהֲבָה. וְהִיא הַמַּעֲלָה שֶׁצִּוָּנוּ בָּהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָהַבְתָּ אֵת יי אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו,ה). וּבִזְמַן שֶׁיֹּאהַב אֶת יי אַהֲבָה הָרְאוּיָה - מִיָּד יַעֲשֶׂה כָּל הַמִּצְווֹת מֵאַהֲבָה. | ב2 בְּכָל לְבָבְךָ - בכל כוחותיך. ופירשו חכמים: "ביצר טוב וביצר רע". ופירש רבנו: "שישים בלבו אהבת האל והאמונה בו אפילו בעת המרי והכעס והרוגז, שכל זה הוא יצר רע, כאמרם: 'בכל דרכיך דעהו' - אפילו בדבר עברה" (פה"מ ברכות ט,ה). |
ג וְכֵיצַד הִיא הָאַהֲבָה הָרְאוּיָה? הוּא שֶׁיֹּאהַב אֶת יי אַהֲבָה גְּדוֹלָה יְתֵרָה רַבָּה עַזָּה עַד מְאֹד, עַד שֶׁתְּהֵא נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּאַהֲבַת יי, וְנִמְצָא שׁוֹגֶה בָּהּ תָּמִיד, כְּאֵלּוּ חוֹלֵי הָאַהֲבָה שֶׁאֵין דַּעְתָּן פְּנוּיָה מֵאַהֲבַת אוֹתָהּ אִשָּׁה שֶׁהוּא שׁוֹגֶה בָּהּ תָּמִיד, בֵּין בְּשָׁכְבוֹ בֵּין בְּקוּמוֹ, בֵּין בְּשָׁעָה שֶׁהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה - יָתֵר מִזֶּה תִּהְיֶה אַהֲבַת יי בְּלֵב אוֹהֲבָיו, שׁוֹגִין בָּהּ תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּנוּ: "בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (שם). וְהוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה אוֹמֵר דֶּרֶךְ מָשָׁל: "כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי" (שיר השירים ב,ה). וְכָל שִׁיר הַשִּׁירִים מָשָׁל הוּא לְעִנְיָן זֶה. | ג שׁוֹגֶה - דבק בדבר בלא לשים לב לדבר אחר. כְּאֵלּוּ - כמו אלה. וְכָל שִׁיר הַשִּׁירִים מָשָׁל הוּא לְעִנְיָן זֶה - שיר השירים עוסק באהבה בין האישה לבין דודה (אהובהּ) כמשל לאהבה בין האדם לבין ה'. |
ד1 אָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים: שֶׁמָּא תֹּאמַר: הֲרֵינִי לָמֵד תּוֹרָה בִּשְׁבִיל שֶׁאֶהְיֶה עָשִׁיר, בִּשְׁבִיל שֶׁאֶקָּרֵא רַבִּי, בִּשְׁבִיל שֶׁאֲקַבֵּל שָׂכָר לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא - תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְאַהֲבָה אֶת יי" (דברים יא,יג ועוד): כָּל שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂין, לֹא תַּעֲשׂוּ אֶלָּא מֵאַהֲבָה. | |
ד2 וְעוֹד אָמְרוּ חֲכָמִים: "בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד" (תהילים קיב,א) - "בְּמִצְוֹתָיו", וְלֹא בִּשְׂכַר מִצְווֹתָיו. וְכֵן הָיוּ גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים מְצַוִּין לִנְבוֹנֵי תַּלְמִידֵיהֶן וּמַשְׂכִּילֵיהֶן בְּיִחוּד: אַל תִּהְיוּ כַּעֲבָדִים הַמְּשַׁמְּשִׁים אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל טוֹבָה, אֶלָּא הֱיוּ כַּעֲבָדִים הַמְּשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְקַבֵּל כְּלוּם, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא הָרַב - רָאוּי לְשַׁמְּשׁוֹ. כְּלוֹמַר: עִבְדוּ מֵאַהֲבָה. | ד2 בְּיִחוּד - ביחידות, בינם לבין עצמם (כבעבודה זרה ה,ג), מפני שמסר זה מתקבל רק מתוך הבנה עמוקה. וייתכן שמשמע בייחוד - 'באופן ברור' (כביסודי התורה ח,ג1), שהמסר לא יובן בטעות שאין למעשה כל משמעות. עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְקַבֵּל כְּלוּם - זו דרישה גבוהה עד מאוד "לנבוני תלמידיהן ומשכיליהן". וכן הוא נוסח הרמב"ם במשנה (אבות א,ג). דרישה כה גבוהה עלולה לעורר אי הבנה (כאילו אין כל שכר), כפי שכבר קרה, ולכן הגרסאות במשנה בימינו מנוסחת במתינות: "שלא על מנת לקבל פרס". |
עוסק בתורה לשמה | |
ה1 כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כְּדֵי לְקַבֵּל שָׂכָר אוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּגִּיעַ עָדָיו פֻּרְעָנוּת - הֲרֵי זֶה עוֹסֵק בָּהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. וְכָל הָעוֹסֵק בָּהּ לֹא לְיִרְאָה וְלֹא לְקַבֵּל שָׂכָר, אֶלָּא מִפְּנֵי אַהֲבַת אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ שֶׁצִּוָּה בָּהּ - הֲרֵי זֶה עוֹסֵק בָּהּ לִשְׁמָהּ. וְאָמְרוּ חֲכָמִים: לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ. | |
ה2 לְפִיכָךְ, כְּשֶׁמְּלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנִּים וְאֶת הַנָּשִׁים וּכְלַל עַמֵּי הָאָרֶץ - אֵין מְלַמְּדִין אוֹתָן אֶלָּא לַעֲבֹד מִיִּרְאָה וּכְדֵי לְקַבֵּל שָׂכָר, עַד שֶׁתִּרְבֶּה דַּעְתָּן וְיִתְחַכְּמוּ חָכְמָה יְתֵרָה, מְגַלִּין לָהֶן רָז זֶה מְעַט מְעַט, וּמַרְגִּילִין אוֹתָן לְעִנְיָן זֶה בְּנַחַת, עַד שֶׁיַּשִּׂיגוּהוּ וְיֵדָעוּהוּ, וְיַעַבְדוּ מֵאַהֲבָה. | ה2 לַעֲבֹד מִיִּרְאָה וּכְדֵי לְקַבֵּל שָׂכָר - בהדרגה במתן שכר גשמי (לתיאור הדרך ראה פה"מ סנהדרין י,א). רָז זֶה - הסוד הזה, לעסוק בתורה לשמה ולעבוד את ה' מאהבה. |
הדעה והאהבה | |
ו1 דָּבָר יָדוּעַ וּבָרוּר שֶׁאֵין אַהֲבַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְשֶׁרֶת בְּלִבּוֹ שֶׁלָּאָדָם עַד שֶׁיִּשְׁגֶּה בָּהּ תָּמִיד כָּרָאוּי וְיַעֲזֹב כָּל שֶׁבָּעוֹלָם חוּץ מִמֶּנָּה, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה וְאָמַר: "בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ" (דברים ו,ה), אֶלָּא בַּדֵּעָה שֶׁיֵּדָעֵהוּ. וְעַל פִּי הַדֵּעָה - עַל פִּי הָאַהֲבָה: אִם מְעַט - מְעַט; וְאִם הַרְבֵּה - הַרְבֵּה. | ו1 וְעַל פִּי הַדֵּעָה עַל פִּי הָאַהֲבָה - אהבת ה' הולכת וגדלה ככל שגדלה ידיעתו. |
ו2 לְפִיכָךְ צָרִיךְ הָאָדָם לְיַחֵד עַצְמוֹ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בְּחָכְמוֹת וּתְבוּנוֹת הַמּוֹדִיעִין לוֹ אֶת קוֹנוֹ כְּפִי כֹּחַ שֶׁיֵּשׁ בָּאָדָם לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה (ב,ב ואילך). | ו2 לְיַחֵד עַצְמוֹ - לקבוע את עצמו, או: להתבודד בינו לבין עצמו. קוֹנוֹ - ה'. בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן - ברוך ה' שסייענו. וברוך ה' שסייענו בביאור זה. |
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן | |
נִגְמַר סֵפֶר רִאשׁוֹן בְּעֶזְרַת שַׁדַּי. וּמִנְיַן פְּרָקִים שֶׁלְּסֵפֶר זֶה שִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים פְּרָקִים: הִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה - עֲשָׂרָה פְּרָקִים; הִלְכוֹת דֵּעוֹת - שִׁבְעָה פְּרָקִים; הִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה - שִׁבְעָה פְּרָקִים; הִלְכוֹת עֲבוֹדָה זָרָה - שְׁנֵים עָשָׂר פְּרָקִים; הִלְכוֹת תְּשׁוּבָה - עֲשָׂרָה פְּרָקִים. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות תשובה – מפעל משנה תורה (10)
מפעל משנה תורה
9 - הלכות תשובה ט
10 - הלכות תשובה י
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ט'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
