ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
א. ערלה: שלוש השנים הראשונות של העץ הן שנות ערלה ופירות העץ בשנים אלו אסורים באכילה. חשבון סיום השנה השלישית נקבע לפי ט"ו בשבט, ועצים שהתחילו השנה את שנתם הרביעית מנטיעתם וזמן החנטה שלהם יהיה לפני ט"ו בשבט, פירות אלו יקבלו עדיין דין ערלה ויהיו אסורים באכילה [קביעת זמו החנטה, לעניין זה, מחושב ברוב המינים לפי זמן הופעת הפרי בעץ].
ב. נטע רביעי: בדומה לכך, גם עצים המתחילים את שנתם החמישית מנטיעתם, אבל פירותיהם חונטים לפני ט"ו בשבט, עדיין נחשבים כנמצאים בשנתם הרביעית, שנת נטע רבעי ויש לפדותם לפני אכילתם (על מטבע או דרך אחת מקרנות המעשרות הקיימות).
ג. תרומות ומעשרות: דין שונה יש לנו השנה לגבי תרומות ומעשרות. בדרך כלל, פרי עץ שחנט לפני ט"ו בשבט שייך לשנת המעשר הקודמת והפרשת התרומות והמעשרות ממנו תהיה לפי מה שהפרשנו בשנה שעברה. לא כך הם פני הדברים השנה. חכמים קבעו כי מפירות הקדושים בקדושת שביעית לא מפרישים תרומות ומעשרות. ממילא, כל מה שחנט מתחילת שנת השמיטה (=ראש השנה תשע"ה) מקבל קדושת שביעית, ואין מפרישים תרומות ומעשרות מכל הפירות שחנטו מראש השנה שעבר (תשע"ה) ומהפירות שעתידים לחנוט עד ראש השנה הבא בסוף שנת השמיטה.לענין זה, אם כן, ט"ו בשבט מאבד את השפעתו ההלכתית על הפירות.
בסופו של דבר, המשמעות המעשית ביותר היא שבשנה זו לא נצא בט"ו בשבט עם ילדינו ותלמידינו לטבע הארץ ישראלי האלוקי הנפלא שלנו כדי לנטוע עצים חדשים. את ט"ו בשבט השנה נצטרך לציין בצורה אחרת.
2. מה יש לעשות עכשיו עם ירקות, והאם כל הפירות והירקות קדושים בקדושת שביעית?
הקביעה האם חלה קדושת שביעית בירקות נקבעת לפי התאריך שבו הם נקטפו. על כל ירק שנקטף בתוך שנת השמיטה חלה קדושת שביעית. אמנם, הקדושה תחול רק אם יתקיימו שלושה תנאים נוספים:
1.הירקות גדלו בארץ ישראל.
2.הירקות גדלו בקרקע הנמצאת בבעלותו של יהודי.
3. הירקות גדלו על גבי הקרקע (ולא מעל מצע מנותק מהקרקע או על רצפה וכדומה).
לאור שלושת התנאים הללו מובן מדוע אין קדושת שביעית בירקות של היתר מכירה (סעיף 2), ביבול נוכרי (סעיף 2), ביבול חו"ל (סעיף 1) או בירקות שגודלו על מצעים מנותקים (סעיף 3). קדושת שביעית נוכל למצוא רק בירקות של "אוצר בית דין".
בשונה מהירקות, בפירות העץ חנטת הפרי (ולא זמן הקטיף) היא הקובעת אם חלה על הפרי קדושת שביעית או לא. ברוב העצים, אין חנטה של הפירות לפני חודש שבט או אדר, וממילא, כל פירות העץ המצויים כיום בשוק חנטו לפני ראש השנה של שנת שמיטה והם עדיין פירות מהשנה השישית [לכן, אם קונים פירות במקום שאין בו השגחה כשרותית, צריך להפריש מפירות אלו תרומות ומעשרות]. רק בחודש אדר יתחילו להגיע לשווקים פירות שביעית, וגם כאן כמו בירקות, רק על פירות של אוצר בית דין או על פירות שגדלו בגינה הפרטית תחול קדושת שביעית.
לסיום נוסיף ונזכיר, שיש קדושה מיוחדת בפירות שביעית, ולפי פוסקים חשובים יש מצווה מן התורה לטעום ולהתבסם מהקדושה הזאת.
יאכלו ענווים, ויתקדשו וגם ישבעו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
