ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
א. ערלה: שלוש השנים הראשונות של העץ הן שנות ערלה ופירות העץ בשנים אלו אסורים באכילה. חשבון סיום השנה השלישית נקבע לפי ט"ו בשבט, ועצים שהתחילו השנה את שנתם הרביעית מנטיעתם וזמן החנטה שלהם יהיה לפני ט"ו בשבט, פירות אלו יקבלו עדיין דין ערלה ויהיו אסורים באכילה [קביעת זמו החנטה, לעניין זה, מחושב ברוב המינים לפי זמן הופעת הפרי בעץ].
ב. נטע רביעי: בדומה לכך, גם עצים המתחילים את שנתם החמישית מנטיעתם, אבל פירותיהם חונטים לפני ט"ו בשבט, עדיין נחשבים כנמצאים בשנתם הרביעית, שנת נטע רבעי ויש לפדותם לפני אכילתם (על מטבע או דרך אחת מקרנות המעשרות הקיימות).
ג. תרומות ומעשרות: דין שונה יש לנו השנה לגבי תרומות ומעשרות. בדרך כלל, פרי עץ שחנט לפני ט"ו בשבט שייך לשנת המעשר הקודמת והפרשת התרומות והמעשרות ממנו תהיה לפי מה שהפרשנו בשנה שעברה. לא כך הם פני הדברים השנה. חכמים קבעו כי מפירות הקדושים בקדושת שביעית לא מפרישים תרומות ומעשרות. ממילא, כל מה שחנט מתחילת שנת השמיטה (=ראש השנה תשע"ה) מקבל קדושת שביעית, ואין מפרישים תרומות ומעשרות מכל הפירות שחנטו מראש השנה שעבר (תשע"ה) ומהפירות שעתידים לחנוט עד ראש השנה הבא בסוף שנת השמיטה.לענין זה, אם כן, ט"ו בשבט מאבד את השפעתו ההלכתית על הפירות.
בסופו של דבר, המשמעות המעשית ביותר היא שבשנה זו לא נצא בט"ו בשבט עם ילדינו ותלמידינו לטבע הארץ ישראלי האלוקי הנפלא שלנו כדי לנטוע עצים חדשים. את ט"ו בשבט השנה נצטרך לציין בצורה אחרת.
2. מה יש לעשות עכשיו עם ירקות, והאם כל הפירות והירקות קדושים בקדושת שביעית?
הקביעה האם חלה קדושת שביעית בירקות נקבעת לפי התאריך שבו הם נקטפו. על כל ירק שנקטף בתוך שנת השמיטה חלה קדושת שביעית. אמנם, הקדושה תחול רק אם יתקיימו שלושה תנאים נוספים:
1.הירקות גדלו בארץ ישראל.
2.הירקות גדלו בקרקע הנמצאת בבעלותו של יהודי.
3. הירקות גדלו על גבי הקרקע (ולא מעל מצע מנותק מהקרקע או על רצפה וכדומה).
לאור שלושת התנאים הללו מובן מדוע אין קדושת שביעית בירקות של היתר מכירה (סעיף 2), ביבול נוכרי (סעיף 2), ביבול חו"ל (סעיף 1) או בירקות שגודלו על מצעים מנותקים (סעיף 3). קדושת שביעית נוכל למצוא רק בירקות של "אוצר בית דין".
בשונה מהירקות, בפירות העץ חנטת הפרי (ולא זמן הקטיף) היא הקובעת אם חלה על הפרי קדושת שביעית או לא. ברוב העצים, אין חנטה של הפירות לפני חודש שבט או אדר, וממילא, כל פירות העץ המצויים כיום בשוק חנטו לפני ראש השנה של שנת שמיטה והם עדיין פירות מהשנה השישית [לכן, אם קונים פירות במקום שאין בו השגחה כשרותית, צריך להפריש מפירות אלו תרומות ומעשרות]. רק בחודש אדר יתחילו להגיע לשווקים פירות שביעית, וגם כאן כמו בירקות, רק על פירות של אוצר בית דין או על פירות שגדלו בגינה הפרטית תחול קדושת שביעית.
לסיום נוסיף ונזכיר, שיש קדושה מיוחדת בפירות שביעית, ולפי פוסקים חשובים יש מצווה מן התורה לטעום ולהתבסם מהקדושה הזאת.
יאכלו ענווים, ויתקדשו וגם ישבעו!
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה המשמעות הנחת תפילין?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
