(ז. 2+ עד ז: 2-)

חלק א – המשך: האם מותר לבעול בראשונה בשבת ויו"ט

א. אמוראים שהתירו

• ר' אמי התיר בשבת, ולגבי הכתובה – נתנו לה מטלטלין כמשכון עד שיכתבו את הכתובה,
  שכן החיוב חל גם ללא כתובה, אלא שבמקום שכותבים אסור שיהיו יחד ללא כתובה כי לא סומכת דעתה, ואם נותנים לה משכון סומכת דעתה).


• רב זביד התיר (וי"א שהוא עצמו כך עשה).


• רב יהודה לפי רב פפי.

(דילוג ז. 7+ עד אמצע העמוד)

• רי"ח בציידן – אסר.

ר' יעקב – הורה שאסור (והגמרא מביאה שתי דוגמאות שלשון הוראה שייכת גם באיסור, ולא רק בהיתר).

רנבי"צ-ר' אבהו – שאלו את רי"ח ואסר.

• הלכתא – מותר.

(ז. 7+)

ב. ביו"ט – רב יהודה לפי רב פפא התיר דווקא ביו"ט.

סברא – מתוך שהותרה חבורה לצורך אכילה (שחיטה), הותרה שלא לצורך (כדעת ב"ה בביצה).

            שואל רב פפי – אם כך נתיר גם מוגמר? (בישום כלים על האש, מתוך שהותרה הבערה לצורך).

                רב פפי – מתירים רק בדבר השווה לכל נפש ("אך אשר יאכל לכל נפש").[1]

                                קשה - אם כן, שנאסור שחיטת צבי (רק עשירים אוכלים)!

                        תשובה – מספיק "צורך" (-אכילה) השווה לכל נפש.

(ז. רבע תחתון)

חלק ב – ברכות האירוסין והנישואין

א. נישואי אלמנה –

רב – צריכה (בחור עם אלמנה, בתולה על אלמון)

רב הונא – לא צריכה (אלמון עם אלמנה)

1. והרי בבועז היו עשרה?

תשובה – אכן צריכה אך רק ביום הראשון.

1. והרי לגבי אלמנה שקדו חכמים ישמח עם אשתו שלושה ימים?
   תשובה – יש הבדל בין ימי השבע ברכות לימי השמחה.


2. ברייתא שמברכים לאלמנה יום אחד, ולכאורה זה גם לבחור?
   תשובה – זה רק לאלמון.

לסיכום –

אם האישה בתולה – 7 ימי ברכות ו7 שמחה.

אם האישה אלמנה –

            3 ימי שמחה,

            ימי הברכות תלוי בו – בחור 7, אלמון – 1.

(ז: 8+)

ב. מניין שצריך מניין עשרה?

ר"נ – מבועז - "ויקח עשרה אנשים מזקני העיר".

            והחולקים – התכנסו דווקא זקנים כבי"ד כדי להתיר מואבית, והיו 10 כדי לפרסם ההיתר.

ר' אבהו – "במקהלות ברכו אלקים ה' ממקור ישראל" (הקהל את העדה, העדה הרעה הזו = 10).

והחולקים – דורשים שאפילו עוברים אמרו שירה על הים.

(ור' אבהו – א"כ היה צריך להיות כתוב בטן).

(ז: שליש תחתון)

ג. ברכת האירוסין (קידושין)

A. מה מברכים באירוסין?

ברייתא ב – ברכת אירוסין.

ר"י בברייתא א – ברכת חתנים (אביי – דווקא ביהודה, שמתייחדים, שלא יבוא עליה ללא ברכה).

B. נוסח הברכה

"...אשר קדשנו... וציוונו על העריות ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות על ידי חופה וקידושין...",

שתי גרסאות האם חותמים –

לא חותמים – כי יש בברכה רק עניין אחד (כמו ברכות הנהנין).

חותמים – בא"י מקדש ישראל ע"י חופה וקידושין.

אמנם יש עניין אחד, אך כיון שבקידוש חותמים, גם כאן.

[1]ואילו רב פפי חשב שבעילה הנה דבר לא רגיל אצל כולם, כמו מוגמר.