ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
והנה, הגיע היום המיוחל. הצוללת הניסיונית הושקה במים לעיני קהל ספקן, צללה, ביצעה את משימותיה, ו... עלתה. החלום הפך למציאות. כל עיתוני המדינה היללו את הממציא הגאוני, וחלקו לו תהילות ותשבחות.
אולם, הייתה זו רק צוללת קטנה וניסיונית. עדיין המשימה העיקרית לפניו – בניית צוללת אמיתית ויעילה. נישא על גלי ההצלחה, קיבל הממציא תקציב משמעותי יותר לבנות את הצוללת המבצעית – חלום חייו.
התקציב גדל, אך עדיין הספיק בצמצום למשימה. וכך מצא הממציא את עצמו מתעמת יום יום עם צוות עוזריו. הממציא העדיף לא לקחת סיכונים, להיצמד לתוכניות המקוריות, ולהכניס את הכמויות המתאימות. אולם, עוזריו טענו בלהט, שאפשר להפחית בכמויות הברזל היקר, ובכך לחסוך כסף. בלב כבד, נעתר הממציא להפצרותיהם, וחתם על השקת הצוללת בכמויות המופחתות.
והנה, הגיע יום ההשקה. בתחושת גאווה וביטחון הגיעו רבי המדינה לצפות בהמצאה הגאונית, שתצעיד את מדינתם לפני שאר המדינות. הצוות נכנס לצוללת, צלל ו... אזעקה. הצוללת החלה להימעך פנימה במהירות. הדפנות לא עמדו בלחץ המים... וההמצאה כולה הפכה מהצלחה ללעג וקלס.
לא הועילו הסבריו המלומדים של הממציא על כך שהתוכנית טובה והטעות היא בכמויות. בעיני האנשים, חלום הצוללת הפך לחלום הזוי. תקציבו נשלל, והכל ירד לטמיון.
סיפור אמיתי זה הוא דוגמא טובה לכך, שבמערכת המורכבת מפסיפס של חלקים, אם הוצאת את אחד החלקים, המערכת כולה קורסת.
בסיפור זה נזכרתי בהקשר לפרשת משפטים, וביתר דיוק – בקשר ליתרון המשפט העברי התורני על מערכת המשפט של מדינת ישראל.
כידוע, נשמת אפה של הדמוקרטיה הוא עקרון הפרדת הרשויות – המחוקקת, המבצעת והשופטת. בעשרות השנים האחרונות, נפרץ במדינת ישראל עיקרון זה, ומערכת המשפט הולכת והופכת את עצמה לרשות על, שמתערבת במעשי הרשויות האחרות – הכנסת והממשלה.
אי הנחת של העם מהשתלטות כוחנית זו הוא מן המפורסמות, ובאה לידי ביטוי בירידה המתמשכת בסקרים באמון הציבור במערכת המשפט. בשנים האחרונות, החלו להישמע גם בכנסת קולות של אי נחת ממצב זה, והוחל חקיקת חוקים לתקן את המעוות.
ברצוני להציע מבט מזווית אחרת בעניין זה, מתוך השוואה להפרדת הרשויות על פי התורה. גם התורה יצרה רשויות שונות – מלך וסנהדרין, (אליהם הצטרפה במהלך הדורות גם רשות עירונית – 'שבעת טובי העיר').
במבט ראשוני – המלך הוא הרשות המבצעת, והסנהדרין ובתי הדין הם הרשות השופטת. לכאורה אין רשות מחוקקת, כי את החוקים קבע הקב"ה בתורתו הקדושה, ואין צורך ברשות כזו. נמצא, שהכנסת היא הרשות 'המיותרת' היחידה.
אולם מבט ראשוני זה אינו מדויק. התורה הותירה מרחב גדול, שממתין לחוקים ותקנות שיחקקו במהלך הדורות. סמכות מחוקקת זו חולקה בין הרשויות השופטת והמבצעת. (לדוגמא – אין דיני תעבורה על פי התורה. האם מישהו יעלה על הדעת שמדין פיקוח נפש, לא יתוקנו חוקי תעבורה כחובת ציות לרמזור אדום ועוד?). כך אנו מוצאים את גזירות דרבנן, שהם למעשה החוקים שחוקקו הסנהדרין ובתי הדין. גם בדיני נזיקין, העוסקים בקשרים הממוניים של בני אדם, נותר מקום נרחב לשיקול דעתם ותקנותיהם של החכמים. סמכויות חקיקה אחרות ניתנו למלך. בכוחו להטיל מיסים שונים, לגזור גזירות מלך כמופיע בספר שמואל, וכל המפר חוקים אלו יענש כמורד במלכות.
אם כן, התורה לא יצרה רשות מחוקקת, והעדיפה לפזר סמכות זו לרשויות השופטת והמבצעת. בפשטות, הסיבה לכך כדי שנזכור שהמחוקק העיקרי הוא בורא עולם. ובמילים אחרות – חוקים 'קטנים' יכול האדם לחוקק, אך את 'החוקה' היסודית יוצר בורא עולם, כי היא זו שמתווה את הכיוון המוסרי היסודי, וזאת יכול להתוות רק בורא עולם.
ומכאן, לבלבול הקיים בימינו. התבוננות באופי ההתערבות של בית המשפט בעבודת הכנסת, מעלה שבית המשפט לא מנסה לחוקק חוקים חדשים, אלא מתיימר להוות גוף מוסרי עליון, שקובע את החוקה היסודית שממנה תגזור הכנסת את החוקים 'הקטנים'.
במילים אחרות – בית המשפט לא מתיימר להחליף את הכנסת, אלא להחליף את... בורא העולם ותורתו הקדושה. הוויכוח העיקרי בין הכנסת לבית המשפט נסוב סביב השאלה – האם המצפן המוסרי הוא בידי העם או בידי 'הציבור הנאור' בחשיבתו המתקדמת הקולעת ל'אמת'.
אולי עדיף רצון העם מרצון ה'ציבור הנאור'. אך האמת היא, שהרשויות ימשיכו להתקוטט זו עם זו, עד שנגיע לאמת העקרונית, שלעם ישראל – עם ה', יש רק מצפן מוסרי אחד, דבר ה' אלוקי ישראל בתורתו הקדושה.
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך עושים קידוש?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך ללמוד אמונה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
