ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
אדר, תשע"ה
משלוח מנות מפירות שביעית
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
221 - אליעזר והגזר
222 - משלוח מנות מפירות שביעית
223 - הצורך בהפרדה במבואה לבית הכנסת, המשמשת לנשים וגברים
טען עוד
תשובה
1. עיקרו של משלוח מנות הוא לשלוח דברים לצורך הסעודה 1 , ולכן הרעיון לשלוח פירות וירקות ותבשילים לצרכי הסעודה הוא רעיון נכון.
2. אין פורעים חוב מפירות שביעית 2 , ולכן יש סוברים שאין להחזיר משלוח מנות למי ששלח לו משלוח מנות 3 ויש מתירים 4 . מטעם דומה יש הסוברים שאין לשלוח לכתחילה את כל תכולת המשלוח שיוצא בו ידי חובה מדברים קדושים בקדושת שביעית, ויש שמתירים 5 .
3. אם שולח יותר משתי מנות, או שיצא כבר ידי חובה, לכולי עלמא אין מניעה לשלוח מנות מפירות שביעית 6 .
4. בדיעבד, אם כבר שלח את כל המשלוחים מפירות שביעית, לכל הדעות יצא ידי חובתו 7 .
5. אין לשלוח משלוח מנות מפירות שביעית רק על מנת שהמקבל יחזיר לו משלוח אחר 8 .
6. יש להודיע למקבל שהפירות או הירקות שנשלחו קדושים בקדושת שביעית 9 .
^ 1. כתב תרומת הדשן (סי' קיא) שעיקר משלוח מנות הוא לשלוח לצורך הסעודה.
^ 2. כתוב בתוספתא (שביעית פרק ז) שאין משלמים גמולים מפירות שביעית, ולא פוסקים צדקה, אלא שמשלמים דבר של גמילות חסדים. וכן פסק הרמב"ם (שמיטה ו, י).
^ 3. הבן איש חי בספרו תורה לשמה (קצג) כתב שלפי התוספתא הנ"ל יש לאסור כיון שהוא נחשב כפורע חוב. אמנם שבט הלוי (ז, קפג) הביא שיש דעה בפאת השולחן (כו, י) שמותר לשלוח גמולים בפירות שביעית (אך שאין זה מוכרח, כי הגירסה בפאת השולחן היא גמילות חסדים, וכפי שיבואר בהמשך, אולי זה בגלל המצווה שבדבר).
^ 4. הרב שלמה זלמן אויערבך (שולחן שלמה עמוד רמא) כתב שאין איסור להחזיר משלוח מנות למישהו ששלח לו, כיון ששמשלוח מנות אינו נחשב לחוב, כיון שהחוב הוא רק מחמת המצווה, ולא חוב ממוני, כיון שהשולח לא יוכל לתבוע אותו בדין (בניגוד לשושבינות – מתנות חתונה, שכתבה הגמרא שיוצאת בדיינים – ב"ב פרק ט משנה ד). וכן לדעת שבט הלוי בהערה הקודמת מותר.
^ 5. שבט הלוי הנזכר, אך לדעת הרב שלמה זלמן אויערבך מותר. כמו כן הוסיף הרב רווח בחוברת יבולי השדה (א, עמוד רז) שמצווה שהיא רק דרבנן, לא נחשבת לחוב שאין פורעים אותו בשמיטה, ומטעם זה אין מניעה לשלוח משלוח מנות מפירות שביעית.
^ 6. כתב שבט הלוי (ז, קפג) שכיון שאין בזה שום פרעון חוב, ותשלומי חסד, אין שום מניעה לשלוח את משלוחי המנות שאינו יוצא בהם ידי חובה מפירות שביעית.
^ 7. כן כתב הרב יוסף ליברמן (משנת יוסף חלק א, סימן כז), ומוכיח מכך שלמרות שאין מקדשים אישה מדמי פירות שביעית (ירושלמי שביעית ח, ח) אם קידש בדמי שביעית האישה מקודשת (קידושין נב, א). ועוד כתב שכיון שבסופו של דבר משלוח מנות הוא לשמח את לב המקבל, ובסופו של דבר הושג המבוקש במה ששלח, גם אם עשה שלא כדין, הרי יצא ידי חובת המצווה של משלוח מנות. וכן במנחת יצחק (י, נז) נטה להקל בדיעבד, אך הסתפק מהו הדין לכתחילה.
^ 8. כן כתב הרב שלמה זלמן אויערבך (שולחן שלמה הנ"ל) מכיוון שכאן נחשב לסחורה, שהרי נותן לו רק על מנת שישיב לו משלוח מנות, ולא מחמת המצווה.
^ 9. תוספתא (שם).
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
ענייני כשרות המצויים
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
אי אפשר לבד!
איך מותר להכין קפה בשבת?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
