ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּלְפִיכָךְ 1סְבִירִי לְהוּ לַחֲכָמִים, שֶׁיֵּשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם אַף לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, כִּי אֵיךְ לֹא יִהְיֶה זֵכֶר 2לַסִּבָּה עִם הַמְּסוֹבָב, כִּי מִן הַמַּדְרֵגָה שֶׁקָּנוּ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, קָנוּ עוֹד מַדְרֵגָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה. וְאִם לֹא שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְלָקַח יִשְׂרָאֵל לוֹ לְעָם, לֹא זָכוּ לְאוֹתָהּ מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה שֶׁיִּקְנוּ לֶעָתִיד, כִּי יְצִיאַת מִצְרַיִם הוּא סִבָּה בְּעֶצֶם* אֶל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה. וּלְפִיכָךְ, כְּשֶׁהֵשִׁיב בֶּן זוֹמָא עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים: וְכִי מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם לֶעָתִיד, וַהֲלֹא כְּתִיב: הִנֵּה יָמִים בָּאִים וגו', שֶׁמִּזֶּה יֵשׁ לְהוֹכִיחַ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִזְכָּר יְצִיאַת מִצְרַיִם לֶעָתִיד? וְעַל זֶה הֵשִׁיבוּ חֲכָמִים: לֹא שֶׁתְּהֵא יְצִיאַת מִצְרַיִם עִקָּר, אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת עִקָּר, וִיצִיאַת מִצְרַיִם טָפֵל לָהּ. וְכָל זֶה מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַמְסוֹבָב בְּלֹא הַסִּבָּה. וּלְכָךְ רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה עִם שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת זֵכֶר אֶל דָּבָר שֶׁהוּא סִבָּה אֵלָיו, וְהוּא יְצִיאַת מִצְרַיִם. וּלְפִיכָךְ מֵבִיא לִרְאָיָה שֵׁם יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא נֶעֱקַר שֵׁם יַעֲקֹב, כִּי שֵׁם יַעֲקֹב גַּם כֵּן הוּא סִבָּה לְשֵׁם יִשְׂרָאֵל. כִּי שֵׁם יַעֲקֹב נִקְרָא מִלְּשׁוֹן שֶׁהָיָה יַעֲקֹב מַקְטִין עַצְמוֹ כְּמוֹ עָקֵב, וְאֵין דָּבָר יוֹתֵר שָׁפֵל מִן הֶעָקֵב, וְדָבָר זֶה הַסִּבָּה שֶׁיִּהְיֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַגְבִּיהַּ אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּקָּרֵא יִשְׂרָאֵל, עַל שֵׁם: שָׂרִיתָ עִם אֱלֹקִים וְעִם אֲנָשִׁים (בראשית לב, כט), שֶׁכָּל הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהַּ אוֹתוֹ (עירובין יג, ב). וּמִפְּנֵי כָּךְ יִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן נִקְרְאוּ בִּשְׁתֵּי שֵׁמוֹת אֵלּוּ, כִּי 3בִּשְׁבִיל שֶׁהֵם מַקְטִינִים עַצְמָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהַּ אוֹתָם. וּמִפְּנֵי כָּךְ, אֵלּוּ שְׁתֵּי הַגְּאֻלּוֹת הֵם מִתְחַבְּרִים בְּיַחַד כְּאִלּוּ הֵם גְּאֻלָּה אַחַת.
נצח ישראל וגבורות ה'
וּמִפְּנֵי שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּחִבּוּר גְּבוּרוֹת הַשֵּׁם עִנְיַן גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, יֵשׁ לְחַבֵּר 4עִם זֶה גְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה. וְחִבּוּר הַזֶּה יִקָּרֵא בִּשְׁמוֹ נֶצַח יִשְׂרָאֵל, וְהַטַּעַם מְבֹאָר לְמַעְלָה בִּתְחִלַּת חִבּוּר גְּבוּרוֹת ה'. כִּי בַּחִבּוּר הַזֶּה יִתְבָּאֵר, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לְיִשְׂרָאֵל הַנִּצְחִיּוּת, וְאֵינָם כָּלִים חַס וְשָׁלוֹם בְּגָלוּתָם. גַּם כֵּן יִתְבָּאֵר, כִּי יֵשׁ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַנֶּצַח, שֶׁיִּהְיֶה מְנַצֵּחַ מַלְכוּת הָרְבִיעִית* שֶׁיֵּשׁ לָהּ הַמֶּמְשָׁלָה*, וּכְדִכְתִיב (עובדיה א, כא): וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה וגו' אֶחָד. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.
___________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
2 - הקדמה חלק ב'
3 - הקדמה חלק ג'
4 - פרק א' חלק א'
טען עוד
מפני שבחבורנו גבורות השם בארנו ענינה של גאולת מצרים, יש צורך לחבר 4לגאולת מצרים את הגאולה האחרונה. חיבור זה יקרא נצח ישראל, וטעמו של דבר בארנו בתחילת חיבור גבורות ה'. הקב"ה נתן לישראל את הנצחיות ולא יכלו חס ושלום בגלותם. גם יתבאר כי לקב"ה יש את הנצח, הוא הנצחון על מלכות רביעית, שלה ניתנה הממשלה בעולם, כמו שנאמר: ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה, והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. אמן כן יהי רצון במהרה בימינו.
[ בְּעֶצֶם – עצמית, מהותית. מַלְכוּת הָרְבִיעִית – מלכות אדום. שֶׁיֵּשׁ לָהּ הַמֶּמְשָׁלָה – השולטת בעולם.]
ביאורים
חכמים סוברים שיש להזכיר את יציאת מצרים גם בזמן הגאולה העתידה. אך הדבר מעורר תמיהה, שהרי ניסי העתיד יהיו גדולים יותר מניסי יציאת מצרים, וממילא אין צורך להזכירם? על כך עונים חכמים שיציאת מצרים היא הסיבה בעצם לגאולה העתידה. אמנם ניסי העתיד גדולים יותר מניסי יציאת מצרים, אך לולא יציאת מצרים והבחירה בישראל כעם, לא היה העתיד מתררחש כלל! גאולת האומה מהגלות הארוכה היא רק מפני שהקב"ה בחר בנו לעמו ולצאן מרעיתו. כמובן, צריך להדגיש את השגחתו של הקב"ה עלינו והנפלאות שעשה עמנו בניסי העתיד, אך אין לשכוח שכל אלו התרחשו בגלל הסיבה הראשונה, בחירת עם ישראל ולידתו לאומה ביציאת מצרים. ראיה לכך מביאים חכמים מיעקב אבינו. הקב"ה שינה ליעקב את שמו מיעקב לישראל, אך לא היה זה שינוי מוחלט שהרי גם לאחר מכן חוזר הקב"ה וקורא ליעקב בשמו הראשון. שמו של יעקב הוא מהותו. יעקב אבינו היה משפיל את עצמו בענווה גדולה והיה מחשיב את עצמו לעקב, שהוא החלק התחתון ביותר של האדם והפחות שבכל האברים. דווקא בגלל התנהגות זו של יעקב רוממו הקב"ה ונתן לו כוח ושררה מול אנשים ומלאכי מעלה. השם 'יעקב' הוא הסיבה לשם 'ישראל'. הוא הגורם לכך שהוא הגיע למעלה רמה ונישאה. כך גם ביחס לעם ישראל. אנחנו מקטינים את עצמנו, ולכן ה' רוממנו מכל עם.
כך גם הגאולה הראשונה, גאולת מצרים, הייתה הסיבה לגאולה העתידה. הגאולה העתידה תוכל להתרחש רק על בסיס לידת האומה ביציאת מצרים, ולכן למרות שניסי העתיד יהיו גדולים יותר, ועם ישראל יגיע למעלה רמה וגדולה, עדיין נזכור את השורש לקיומנו, את יציאת מצרים.
בפרק הזמן שבין גאולת מצרים לבין הגאולה העתידה עובר עם ישראל משברים וגלויות, אך למרות זאת הוא ישרוד את הגלות הקשה ויישאר נצחי. על שם נצחיותו של עם ישראל קרא המהר"ל לספרו זה 'נצח ישראל' העוסק במשמעותה של הגלות. המהר"ל מוסיף ואומר שהספר נקרא גם על שם נצחונו של הקב"ה את המלכות הרביעית, מלכות אדום, והבאת גאולת ישראל העתידה. דבר זה מקביל לחלק השני של ספרו שעוסק בנושא הגאולה ולכן הספר נקרא 'נצח ישראל' על שמו של הקב"ה, המנצח הגדול.
הרחבות
משמעותו של שם הספר
כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לְיִשְׂרָאֵל הַנִּצְחִיּוּת... גַּם כֵּן יִתְבָּאֵר, כִּי יֵשׁ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַנֶּצַח, שֶׁיִּהְיֶה מְנַצֵּחַ מַלְכוּת הָרְבִיעִית. המהר"ל מציין שני טעמים לשם שבחר לספר זה: הטעם הראשון הוא מצד עם ישראל, והשני – מצד הבורא. הרב עוזי קלכהיים כותב ששני הסברים אלו הם אחד ביסודם, והם משלימים זה את זה: "נצחיות ישראל באה להם מכוחו של ה' המנצח על גויים וממלכות. מאידך נצחיותו וגדולתו של הבורא מתגלית באמצעות נצחיות ישראל". בהמשך לכך מסביר הרב קלכהיים כי ישנה תלות הדדית בין עם ישראל לבורא, נצח ישראל תלוי בבורא, והגילוי האלוהי בעולם תלוי בנצחיותם של ישראל. אין אפשרות לגילוי אלוהי שלם בעולם אלא על ידי עם ישראל בלבד. רעיון זה נרמז בדברי הירושלמי, שהקב"ה שיתף את שמו בשמם של ישראל [תענית ב, ו], כלומר ה' שיתף את גורלו בגורלם של ישראל [אדרת אמונה, עמ' 290-292]. הרב יהושע הרטמן מסביר ששני הטעמים שציין המהר"ל לבחירת שם הספר מכוונים לשני החלקים שלו: הטעם הראשון, נצחיות ישראל – מכוון לחלק הראשון של הספר העוסק בגלות, והטעם השני, ניצחונו של הקב"ה – מכוון לחלק השני של הספר העוסק בגאולה [נצח ישראל, הוצאת מכון ירושלים, מבוא].
להצלחת נטע בת הילה הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
