ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּלְפִיכָךְ 1סְבִירִי לְהוּ לַחֲכָמִים, שֶׁיֵּשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם אַף לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, כִּי אֵיךְ לֹא יִהְיֶה זֵכֶר 2לַסִּבָּה עִם הַמְּסוֹבָב, כִּי מִן הַמַּדְרֵגָה שֶׁקָּנוּ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, קָנוּ עוֹד מַדְרֵגָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה. וְאִם לֹא שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְלָקַח יִשְׂרָאֵל לוֹ לְעָם, לֹא זָכוּ לְאוֹתָהּ מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה שֶׁיִּקְנוּ לֶעָתִיד, כִּי יְצִיאַת מִצְרַיִם הוּא סִבָּה בְּעֶצֶם* אֶל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה. וּלְפִיכָךְ, כְּשֶׁהֵשִׁיב בֶּן זוֹמָא עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים: וְכִי מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם לֶעָתִיד, וַהֲלֹא כְּתִיב: הִנֵּה יָמִים בָּאִים וגו', שֶׁמִּזֶּה יֵשׁ לְהוֹכִיחַ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִזְכָּר יְצִיאַת מִצְרַיִם לֶעָתִיד? וְעַל זֶה הֵשִׁיבוּ חֲכָמִים: לֹא שֶׁתְּהֵא יְצִיאַת מִצְרַיִם עִקָּר, אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת עִקָּר, וִיצִיאַת מִצְרַיִם טָפֵל לָהּ. וְכָל זֶה מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַמְסוֹבָב בְּלֹא הַסִּבָּה. וּלְכָךְ רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה עִם שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת זֵכֶר אֶל דָּבָר שֶׁהוּא סִבָּה אֵלָיו, וְהוּא יְצִיאַת מִצְרַיִם. וּלְפִיכָךְ מֵבִיא לִרְאָיָה שֵׁם יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא נֶעֱקַר שֵׁם יַעֲקֹב, כִּי שֵׁם יַעֲקֹב גַּם כֵּן הוּא סִבָּה לְשֵׁם יִשְׂרָאֵל. כִּי שֵׁם יַעֲקֹב נִקְרָא מִלְּשׁוֹן שֶׁהָיָה יַעֲקֹב מַקְטִין עַצְמוֹ כְּמוֹ עָקֵב, וְאֵין דָּבָר יוֹתֵר שָׁפֵל מִן הֶעָקֵב, וְדָבָר זֶה הַסִּבָּה שֶׁיִּהְיֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַגְבִּיהַּ אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּקָּרֵא יִשְׂרָאֵל, עַל שֵׁם: שָׂרִיתָ עִם אֱלֹקִים וְעִם אֲנָשִׁים (בראשית לב, כט), שֶׁכָּל הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהַּ אוֹתוֹ (עירובין יג, ב). וּמִפְּנֵי כָּךְ יִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן נִקְרְאוּ בִּשְׁתֵּי שֵׁמוֹת אֵלּוּ, כִּי 3בִּשְׁבִיל שֶׁהֵם מַקְטִינִים עַצְמָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהַּ אוֹתָם. וּמִפְּנֵי כָּךְ, אֵלּוּ שְׁתֵּי הַגְּאֻלּוֹת הֵם מִתְחַבְּרִים בְּיַחַד כְּאִלּוּ הֵם גְּאֻלָּה אַחַת.
נצח ישראל וגבורות ה'
וּמִפְּנֵי שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּחִבּוּר גְּבוּרוֹת הַשֵּׁם עִנְיַן גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, יֵשׁ לְחַבֵּר 4עִם זֶה גְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה. וְחִבּוּר הַזֶּה יִקָּרֵא בִּשְׁמוֹ נֶצַח יִשְׂרָאֵל, וְהַטַּעַם מְבֹאָר לְמַעְלָה בִּתְחִלַּת חִבּוּר גְּבוּרוֹת ה'. כִּי בַּחִבּוּר הַזֶּה יִתְבָּאֵר, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לְיִשְׂרָאֵל הַנִּצְחִיּוּת, וְאֵינָם כָּלִים חַס וְשָׁלוֹם בְּגָלוּתָם. גַּם כֵּן יִתְבָּאֵר, כִּי יֵשׁ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַנֶּצַח, שֶׁיִּהְיֶה מְנַצֵּחַ מַלְכוּת הָרְבִיעִית* שֶׁיֵּשׁ לָהּ הַמֶּמְשָׁלָה*, וּכְדִכְתִיב (עובדיה א, כא): וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה וגו' אֶחָד. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.
___________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
2 - הקדמה חלק ב'
3 - הקדמה חלק ג'
4 - פרק א' חלק א'
טען עוד
מפני שבחבורנו גבורות השם בארנו ענינה של גאולת מצרים, יש צורך לחבר 4לגאולת מצרים את הגאולה האחרונה. חיבור זה יקרא נצח ישראל, וטעמו של דבר בארנו בתחילת חיבור גבורות ה'. הקב"ה נתן לישראל את הנצחיות ולא יכלו חס ושלום בגלותם. גם יתבאר כי לקב"ה יש את הנצח, הוא הנצחון על מלכות רביעית, שלה ניתנה הממשלה בעולם, כמו שנאמר: ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה, והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. אמן כן יהי רצון במהרה בימינו.
[ בְּעֶצֶם – עצמית, מהותית. מַלְכוּת הָרְבִיעִית – מלכות אדום. שֶׁיֵּשׁ לָהּ הַמֶּמְשָׁלָה – השולטת בעולם.]
ביאורים
חכמים סוברים שיש להזכיר את יציאת מצרים גם בזמן הגאולה העתידה. אך הדבר מעורר תמיהה, שהרי ניסי העתיד יהיו גדולים יותר מניסי יציאת מצרים, וממילא אין צורך להזכירם? על כך עונים חכמים שיציאת מצרים היא הסיבה בעצם לגאולה העתידה. אמנם ניסי העתיד גדולים יותר מניסי יציאת מצרים, אך לולא יציאת מצרים והבחירה בישראל כעם, לא היה העתיד מתררחש כלל! גאולת האומה מהגלות הארוכה היא רק מפני שהקב"ה בחר בנו לעמו ולצאן מרעיתו. כמובן, צריך להדגיש את השגחתו של הקב"ה עלינו והנפלאות שעשה עמנו בניסי העתיד, אך אין לשכוח שכל אלו התרחשו בגלל הסיבה הראשונה, בחירת עם ישראל ולידתו לאומה ביציאת מצרים. ראיה לכך מביאים חכמים מיעקב אבינו. הקב"ה שינה ליעקב את שמו מיעקב לישראל, אך לא היה זה שינוי מוחלט שהרי גם לאחר מכן חוזר הקב"ה וקורא ליעקב בשמו הראשון. שמו של יעקב הוא מהותו. יעקב אבינו היה משפיל את עצמו בענווה גדולה והיה מחשיב את עצמו לעקב, שהוא החלק התחתון ביותר של האדם והפחות שבכל האברים. דווקא בגלל התנהגות זו של יעקב רוממו הקב"ה ונתן לו כוח ושררה מול אנשים ומלאכי מעלה. השם 'יעקב' הוא הסיבה לשם 'ישראל'. הוא הגורם לכך שהוא הגיע למעלה רמה ונישאה. כך גם ביחס לעם ישראל. אנחנו מקטינים את עצמנו, ולכן ה' רוממנו מכל עם.
כך גם הגאולה הראשונה, גאולת מצרים, הייתה הסיבה לגאולה העתידה. הגאולה העתידה תוכל להתרחש רק על בסיס לידת האומה ביציאת מצרים, ולכן למרות שניסי העתיד יהיו גדולים יותר, ועם ישראל יגיע למעלה רמה וגדולה, עדיין נזכור את השורש לקיומנו, את יציאת מצרים.
בפרק הזמן שבין גאולת מצרים לבין הגאולה העתידה עובר עם ישראל משברים וגלויות, אך למרות זאת הוא ישרוד את הגלות הקשה ויישאר נצחי. על שם נצחיותו של עם ישראל קרא המהר"ל לספרו זה 'נצח ישראל' העוסק במשמעותה של הגלות. המהר"ל מוסיף ואומר שהספר נקרא גם על שם נצחונו של הקב"ה את המלכות הרביעית, מלכות אדום, והבאת גאולת ישראל העתידה. דבר זה מקביל לחלק השני של ספרו שעוסק בנושא הגאולה ולכן הספר נקרא 'נצח ישראל' על שמו של הקב"ה, המנצח הגדול.
הרחבות
משמעותו של שם הספר
כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לְיִשְׂרָאֵל הַנִּצְחִיּוּת... גַּם כֵּן יִתְבָּאֵר, כִּי יֵשׁ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַנֶּצַח, שֶׁיִּהְיֶה מְנַצֵּחַ מַלְכוּת הָרְבִיעִית. המהר"ל מציין שני טעמים לשם שבחר לספר זה: הטעם הראשון הוא מצד עם ישראל, והשני – מצד הבורא. הרב עוזי קלכהיים כותב ששני הסברים אלו הם אחד ביסודם, והם משלימים זה את זה: "נצחיות ישראל באה להם מכוחו של ה' המנצח על גויים וממלכות. מאידך נצחיותו וגדולתו של הבורא מתגלית באמצעות נצחיות ישראל". בהמשך לכך מסביר הרב קלכהיים כי ישנה תלות הדדית בין עם ישראל לבורא, נצח ישראל תלוי בבורא, והגילוי האלוהי בעולם תלוי בנצחיותם של ישראל. אין אפשרות לגילוי אלוהי שלם בעולם אלא על ידי עם ישראל בלבד. רעיון זה נרמז בדברי הירושלמי, שהקב"ה שיתף את שמו בשמם של ישראל [תענית ב, ו], כלומר ה' שיתף את גורלו בגורלם של ישראל [אדרת אמונה, עמ' 290-292]. הרב יהושע הרטמן מסביר ששני הטעמים שציין המהר"ל לבחירת שם הספר מכוונים לשני החלקים שלו: הטעם הראשון, נצחיות ישראל – מכוון לחלק הראשון של הספר העוסק בגלות, והטעם השני, ניצחונו של הקב"ה – מכוון לחלק השני של הספר העוסק בגאולה [נצח ישראל, הוצאת מכון ירושלים, מבוא].
להצלחת נטע בת הילה הי"ו
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה כבד לך?
מהו פרוזבול וכיצד הוא שומר לנו על הכסף?
איך המזוזה שומרת עלינו?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
