ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש הלכה מחשבה ומוסר נצח ישראל למהר"ל
לחץ להקדשת שיעור זה
להורדת דף מקורות (PDF)
אין עילה בלא עלול. העילה אינה משתנה, לכן לא ישתנה קשר העלול לעילה
וְדָבָר זֶה בֵּאֲרוּ חֲכָמִים 1 בֶּאֱמוּנָתָם בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת בְּפֶרֶק אֵין עוֹמְדִין (לב, ב): וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וַה' שְׁכֵחָנִי (ישעיהו מט, יד), אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עֲזַבְתַּנִי שְׁכַחְתַּנִי. הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָּהּ וכו' (שם טו). בֵּאֲרוּ בְּעֹמֶק חָכְמָתָם כִּי אֵין שִׁכְחָה 2 לְדָבָר זֶה, אַחַר שֶׁמִּתְחַיֵּב מִצַּד הָעִלָּה יִתְבָּרַךְ מְצִיאוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהַבְּחִירָה בָּהֶם מִצַּד הָעִלָּה, לְכָךְ אֵין חֵטְא שֶׁהוּא בֶּעָלוּל מְבַטֵּל הַבְּחִירָה שֶׁהוּא מִצַּד הָעִלָּה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה. וּבֵאַרְנוּ מַאֲמָר זֶה בְּחִבּוּר בְּאֵר הַגּוֹלָה בַּאֲרִיכוּת מְאֹד, וְעַיֵּן שָׁם וְתִמְצָא מְבֹאַר הַסּוֹד הַזֶּה.
וּבְמִדְרַשׁ וַיִּקְרָא רַבָּה: אַתָּה מוֹצֵא, בְּשָׁעָה שֶׁבִּקְּשׁוּ 3 לִפְרֹק עֹל בִּימֵי יְחֶזְקֵאל, בָּאוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יְהוּדָה לִדְרֹשׁ אֶת ה' (יחזקאל כ, א), אָמְרוּ 4 לוֹ: בֶּן אָדָם, כֹּהֵן שֶׁקָּנָה עֶבֶד 5 מַהוּ שֶׁיֹּאכַל בִּתְרוּמָה? אָמַר לָהֶם: אוֹכֵל. חָזַר הַכֹּהֵן וּמְכָרוֹ לְיִשְׂרָאֵל לֹא יָצָא הָעֶבֶד מֵרְשׁוּתוֹ? אַף אָנוּ יָצָאנוּ מֵרְשׁוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לָהֶם (שם לב-לג): הָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה, חַי אָנִי אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלֹךְ עֲלֵיכֶם. כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ עִלָּה הֶכְרֵחִית אֶל יִשְׂרָאֵל, וְאֵין עִלָּה בְּלֹא עָלוּל, וּלְפִיכָךְ בְּהֶכְרֵחַ יִמְלֹךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲלֵיהֶם אַף אִם לֹא יִרְצוּ, כִּי דָּבָר זֶה הוּא מִצַּד הָעִלָּה, וְלֹא מִצַּד הֶעָלוּל. כִּי דָּבָר שֶׁהוּא מִצַּד הֶעָלוּל אֶפְשָׁר שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה, כִּי הֶעָלוּל הוּא בַּעַל שִׁנּוּי, 6 לְכָךְ הוּא אֶפְשָׁרִי מִצַּד עַצְמוֹ וּמְחֻיָּב מִצַּד עִלָּתוֹ. וּלְפִיכָךְ אָמַר, מֵאַחַר שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה הוּא מִצַּד הָעִלָּה, הוּא מְחֻיָּב, וּלְפִיכָךְ, בְּחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלֹךְ עֲלֵיכֶם. הִנֵּה הִתְבָּאֵר לְךָ סִבָּה הַשְּׁנִיָּה אֲשֶׁר בָּחַר בְּיִשְׂרָאֵל. וְהַסִּבָּה קַיֶּמֶת וְלֹא סָרָה, וּמֵאַחַר 7 שֶׁהַסִּבָּה קַיֶּמֶת גַּם כֵּן הַמְסוֹבָב שֶׁבָּחַר בְּיִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן קַיָּם.
________________________________
דבר זה בארו חכמים 1 בדבריהם האמיתיים במסכת ברכות בפרק אין עומדין, על הפסוק: ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני. אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, עזבתני ושכחתני. עונה ה', התשכח אשה עולה וכו'. בארו בחכמתם העמוקה, כי אין שכחה 2 לבחירת ישראל, מכיוון שמצד הבורא מחויבת מציאות ישראל ובחירתם. לכן אין חטא הנברא מבטל את הבחירה, שהיא מצד הבורא, כמו שהתבאר למעלה. מאמר חכמים זה בארנו בהרחבה בבאר הגולה, עיין שם ותמצא את סוד הדברים מבואר.
אמרו במדרש, אתה מוצא, בשעה שביקשו 3 לפרוק עולו של הקב"ה בימי יחזקאל, באו אנשים מזקני יהודה לדרוש את ה'. אמרו 4 ליחזקאל, בן אדם, כהן שקנה עבד, 5 האם העבד אוכל בתרומה? אמר להם, אוכל. אמרו, אם חזר הכהן ומכרו לישראל, האם לא יצא העבד מרשותו? אף אנו יצאנו מרשותו של הקב"ה. אמר להם: העולה על רוחכם היו לא תהיה, חי אני אם לא ביד חזקה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם. כיוון שהבורא ברא את עם ישראל כשהם מוכרחים להיות בעולם, כדי להודיע מציאותו, לכן אף אם אין ישראל רוצים, הקב"ה ימלוך עליהם, כי מלוכה זו היא מצד הקב"ה ולא מצד ישראל. דבר שהוא מצד הנברא יתכן שישתנה, כיוון שהנברא הוא בר שינוי, 6 לכן מצד עצמו יתכן שיימצא ויתכן שיעדר מהמציאות, אבל מצד הבורא הוא מחויב המציאות, לכן אמר, בחימה שפוכה אמלוך עליכם. התבארה הסיבה השנייה מדוע בחר השם יתברך בישראל. סיבה זו קיימת ולא בטלה. מאחר 7 שהסיבה לקיומן הוא הקב"ה, גם התוצאה מזה, שהיא בחירת ישראל, קיימת.


ביאורים
לאחר נפילה רוחנית, עלול להתעורר באדם קול פנימי שקורא לו לוותר, לפרוק עולו של מלך מלכי המלכים ולהתמכר להנאות העולם. קול זה בוקע מדבריהם של זקני יהודה בימי גלות בבל, בבואם אל יחזקאל הנביא בטענה, הגיונית כביכול (ואפילו תורנית), שהקשר בין ישראל לה' ניתק ח"ו. הנחת היסוד שעומדת מאחורי טענתם של זקני יהודה וממילא, גם מהקול הפנימי שבוקע בתוכנו לעיתים, היא שהקשר בינינו לה' הוא קשר טבעי רגיל. לכן אפשר להעלות על הדעת מצב שקשר זה ייפסק. ממש כשם שהעבד מפסיק לאכול את התרומה כאשר הוא יוצא מרשות הכהן. לעומת זאת, מסביר המהר"ל, הקשר בינינו לה' מתחיל מרצונו של ה', וממילא הוא איננו משתנה ונגמר, "כי לא אדם הוא להינחם" (ה' איננו מתחרט על בחירתו כמו בני האדם) [שמואל א טו כט]. הבחירה בישראל מחויבת ולכן גם יש ביטויים קשים בנבואה של מלכות בכוח ובתקיפות. לישראל יש תפקיד בעולם שבסופו של דבר עתיד להתבצע, השאלה היחידה היא רק האם אנו – עם ישראל, נרצה מבחירתנו לבצע תפקיד זה או שמא יהיו הדברים בעל כורחנו. כך או כך, בכל מצב שיהיה ה' לא יעזוב אותנו.

הרחבות
* איך לא נהיה 'חכמים להרע'
בָּאוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יְהוּדָה לִדְרֹשׁ אֶת ה'. מדיוק הפסוק שנקט במושג "לדרוש את ה’" – מושג 'תמים' שאף יש לו משמעות חיובית בדרך כלל, נוכל ללמוד עיקרון מוסרי חשוב: יש מקרים בהם החכמה והדרשנות משמשים כדי להרע. כך מסופר על עשיו הרשע, ש"היה צד את יצחק הצדיק בפיו... היה אומר לו אביו: בני, היכן היית היום הזה? והוא אומר לו: בבית התלמוד, לא כך הוא הלכה?... לא כך איסורו, לא כך הֵתֵירוֹ? ומתוך דברים אלו הוה צָדוֹ בפיו" [תנחומא תולדות ח]. עשיו השתמש ביכולת הפלפול והדרשנות דווקא כדי לרמות את יצחק אביו.
דרך ישרה ללימוד תורה, שעל ידה עולים במידות ודבקות בה', הציג רבי אפרים מלונשיץ , בביאורו על עשיית ארון העדות: "שני כרובים – בדמות מלאכים שנקראו כרובים, ובדמות ילדים קטנים (על פי סוכה ה:). להורות שאם הרב דומה למלאך ה' צבאות, והוא נקי מן החטא כתינוק בן שנה – אז יבקשו תורה מפיהו. וצריך להיות נקי מאלוהים ואדם, כי לצאת ידי שמים – היו הכרובים פורשי כנפיים למעלה. ולצאת ידי הבריות – היו פניהם איש אל אחיו, המורה גם אל השלום הניתן לאוהבי התורה. והיו יחדיו תואמים בשלום ורעות. אל הכפורת יהיו פני הכרובים – שכל מגמת פניהם יהיה אל התורה שבארון, לא כאותן אשר המה חכמים בעיניהם, ודורשים לכבוד עצמם ולא לכבוד התורה" [כלי יקר, שמות כה, יז].

לעילוי נשמת טובה בת משה שמעון ז"ל



בשביל הנשמה
לימוד יומי באמונה - לימוד יומי קצר שמטרתו להקיף ספרי ראשונים ואחרונים העוסקים בנושאי אמונה ולהעמיק בעיקרי אמונת ישראל. הלימוד מבואר בביאור בהיר ותמציתי המאפשר לכל אחד ואחת להצטרף ללימוד. הצטרפו עכשיו ללימוד!
עוד בנושא נצח ישראל למהר"ל
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il