ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וְכָל זֶה תָּבִין, כִּי לְשׁוֹן גָּלָה וְגָאַל אוֹתִיּוֹת שְׁנֵיהֶם שָׁווֹת, רַק שֶׁבִּלְשׁוֹן גָּאַל נִרְמָז בּוֹ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ גָּאַל אוֹתָם מִכָּל ד' רוּחוֹת עוֹלָם, וּמְאַחֵד אֶת הַפִּזּוּר שֶׁלָּהֶם. וְכָל אַחְדוּת בָּעוֹלָם הוּא בָּאֶמְצַע, שֶׁהַקְּצָווֹת הֵם מְחֻלָּקִים, וְהָאֶמְצַע אֶחָד. וּלְכָךְ הָאָלֶ"ף, שֶׁהוּא הָאַחְדוּת וְהַקִּבּוּץ מִן הַפִּזּוּר, הוּא בְּאֶמְצַע הַתֵּבָה. אֲבָל גָּלָה הוּא בְּהֵ"א, שֶׁהוּא פִּזּוּר, וְהַפִּזּוּר הוּא בְּד' רוּחוֹת בְּכָל הַקְּצָווֹת, וְגַם בָּאֶמְצַע, שֶׁהַדָּבָר שֶׁהוּא מְפֻזָּר, הוּא מְפֻזָּר בְּכָל הַשֶּׁטַח, שֶׁהוּא כּוֹלֵל אַרְבַּע רוּחוֹת וְגַם בָּאֶמְצַע. אַף שֶׁהָאֶמְצָעִי אֵינוֹ פִּזּוּר, דָּבָר זֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהֶם הָאֶמְצָעִי, בָּא לְהוֹרוֹת כִּי 1נִשְׁאַר בְּיִשְׂרָאֵל כֹּחַ אַחְדוּת וְקִבּוּץ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְלוֹמַר לְךָ, כִּי הַגָּלוּת בְּעַצְמוֹ הוּא סִבָּה לַגְּאֻלָּה לְקַבֵּץ הַפִּזּוּר וְלִהְיוֹת יִשְׂרָאֵל אֶחָד. לְכָךְ אוֹתִיּוֹת גָּלָה הֵם אוֹתִיּוֹת גָּאַל, רַק שֶׁנַּעֲשָׂה הַפִּזּוּר לְאַחְדוּת, שֶׁהוּא נִרְמַז בָּאָלֶ"ף שֶׁל גָּאַל. וּבְמַה שֶּׁיֵּשׁ הֵ"א בְּמִלַּת גָּלָה, אֲשֶׁר הַהֵ"א מוֹרֶה עַל שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם פְּזוּרִים בְּכָל ד' קְצָווֹת וּבָאֶמְצַע. בִּשְׁבִיל זֶה נִשְׁאַר בָּהֶם אַחְדוּת אַף בְּגָלוּתָן, שֶׁהֲרֵי הָאֶחָד שֶׁהוּא בָּאֶמְצַע בְּתוֹךְ הָאַרְבַּע, הוּא מְאַחֵד וּמְקַשֵּׁר פִּזּוּר הָאַרְבַּע אֵלָיו, כִּי לְעוֹלָם הָאֶמְצָעִי מְאַחֵד וּמְקַשֵּׁר הַכֹּל. וְדָבָר זֶה מוֹרֶה כִּי עֲדַיִן יֵשׁ כֹּחַ אַחְדוּת בְּיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָן, וְלֹא נֶחְלְקוּ לְגַמְרֵי, וּבִשְׁבִיל כֹּחַ אַחְדוּת זֶה שֶׁנִּשְׁאַר אֶצְלָם יִתְאַחֲדוּ עוֹד. שֶׁאִם כְּבָר חַס וְשָׁלוֹם לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם כֹּחַ אַחְדוּת, כְּבָר נִתְחַלְּקוּ, וְלֹא הָיָה לָהֶם כֹּחַ לִהְיוֹת חוֹזְרִים לְהִתְאַחֵד. אֲבָל עַתָּה יִתְאַחֲדוּ מִכֹּחַ אַחְדוּת שֶׁהוּא נִשְׁאַר אֵצֶל יִשְׂרָאֵל.
___________________________________
רעיון זה ניתן להבין גם מהמילים גאל וגלה, שהן שורש המילים גלות וגאולה. מילים אלו שוות באותיותיהן, מלבד חילופי הה"א והאל"ף. במילה גאל האות אל"ף באמצע, דבר זה מלמד שהקב"ה יגאל את ישראל מארבע רוחות העולם, ויאחד אותם בארצם. האיחוד בארץ ישראל, שהיא נקודת האמצע, וידוע שהקצוות הן חלקים כי הם מחולקים לרוחות שונות, והאמצע אחד. לכן האל"ף, שהוא כוח האיחוד והקיבוץ באמצע המילה גאל. במילה גלה באה האות ה"א בסוף המילה, כי הגלות היא פיזור, והפיזור רמוז באות ה"א. האות ה"א, בגימטרייה חמש, כנגד הפיזור בארבע רוחות השמים, שהם ארבע קצוות, וכנגד האמצע, כי כל דבר המפוזר בשטח, אינו מפוזר רק בארבע הקצוות, אלא גם באמצע השטח. ואף על פי שהאמצע מורה על האיחוד, שהוא הפך הפיזור, זה בא ללמד, 1שגם בשעת הפיזור עדין כוח האחדות מצוי בישראל, כמו שיתבאר בהמשך. דבר זה מלמדנו שהגלות היא סיבת הגאולה, לקבץ נידחי ישראל לעם אחד. לכן אותיות גאל וגלה הן אותן האותיות, רק שהה"א מתחלפת לאל"ף, לרמז שהפיזור הופך להיות אחדות. הה"א הרומזת לגלות ולפיזור, יש בה פרט לארבע הקצוות גם את האמצע, שהוא המאחד והמחבר את כולם. ללמדנו, שאף בגלות יש לישראל את הכוח להתאחד, ולא יאבד כוח זה בגלותם, ומכוח זה יחזרו ויתאחדו בעתיד. אם חס ושלום לא היה כוח זה נשאר בהם, היו נשארים בפיזור מבלי יכולת לחזור ולהתאחד. אבל כיון שכח זה לא בטל מהם יחזרו לאחדותם.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
7 - פרק א' חלק ד'
8 - פרק א' חלק ה'
9 - פרק א' חלק ו'
טען עוד
השפה העברית אינה סתם לשון. רבי יהודה הלוי בספרו 'הכוזרי' מסביר שכיוון שזוהי שפה אלוהית, ניתן להבין מכל מילה את מהות הדבר אותו היא מתארת. אילו היינו גאוני רוח, היינו יכולים לדמיין כיצד שור נראה ומהם תכונותיו רק מהתבוננות במילה 'שור' [מאמר רביעי, כה]. כאשר ישנו רעיון אמיתי – יהיה לו ביטוי גם בשפת הקודש.
כפי שהמהר"ל הסביר, הגלות והגאולה הם תהליך אחד . מסיבה זאת, המילים 'גלה' ו'גאל' מאוד דומות והם מבטאות מהות שווה – התהליך לביאת הגואל. ההבדל הוא רק במצב הפיזי והפסיכולוגי בו נמצא עם ישראל בתהליך זה, אך אין הבדל במהות וביעד.
בעת הגאולה, עם ישראל יהיה מאוחד. כל הכוחות המגוונים של עם ישראל יתאחדו ויפעלו בהרמוניה מושלמת. העדות השונות והמנהגים המיוחדים שהונהגו במהלך שנות הגלות – יהוו פסיפס מרהיב שבו כל אבן תתן את החן הייחודי שלה. רעיון זה מבוטא במילה 'גאל' בשני אופנים: א. האות א' היא בגימטריה 1, והיא מסמלת שעם ישראל יהיה אחד. ב. האות א' נמצאת באמצע המילה. האמצע מבטא את נקודת האחדות, כמו אמצע המעגל שרחוק במידה שווה מכל קצותיו, ומצליח לאחד ולבטא את כל הנקודות השונות שבמעגל (לתוספת הבנה, ניתן ללמוד את הביאורים לתחילת פרק ד' ב'שמונה פרקים לרמב"ם').
לעומת זאת, בזמן הגלות עם ישראל מפוזר ומפורד בין העמים. דבר זה מבוטא במילה 'גלה' בשני אופנים: א. האות ה' נמצאת בקצה המילה 'גלה' כיוון שהקצה מבטא חילוק. התמקדות בנקודה אחת ללא שיתוף וקשר לשאר הנקודות. ב. האות ה' היא בגימטריה 5. המספר 5 מבטא פיזור בארבעת רוחות השמים אך גם במרכז – באמצע. בכך, רואה המהר"ל דבר נפלא: גם כאשר ישראל מפוזרים בארבעת רוחות השמים, יש להם נקודה שמאחדת אותם. גם בזמן הגלות – האחדות עדיין קיימת בעם ישראל. המהות הפנימית של עם ישראל, האחדות של כל הכוחות למען עבודת ה', קיימת תמיד ולא תשתנה לעולם. היא זאת שמאחדת את ישראל גם בגלותם ומחברת את הפיזור בגלות לתהליך הגאולה ומכוחה יגאלו ישראל, כפי שנלמד מחר.
הרחבות
* גאולה – גילוי הפנימיות שבגלות
לְשׁוֹן גָּלָה וְגָאַל אוֹתִיּוֹת שְׁנֵיהֶם שָׁווֹת. בדמיון שבין אותיות גלה וגאל הרחיב והעמיק הרב מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מליובאוויטש): "ולכאורה אינו מובן: גאולה היא הפך הגמור מגלות, ואם-כן הייתכן שתיבת גאולה כוללת בתוכה את תיבת גולה?... ויש לומר הביאור בזה: גאולה אין פירושה שעל ידי היציאה מגלות מזניחים את החיים, הפעולות והעולם שהיו קודם שהיה בגלות. אדרבה, גאולה פירושה שהמציאות שהייתה קודם משועבדת בגלות, נעשית משוחררת ... כל העניינים (שנמצאים) בגלות נשארים גם הלאה (ימשיכו להתקיים), אלא שיתבטל מהם מצבם הגלותי, שיתבטל ההעלם והסתר המכסה על מציאותם האמיתית והפנימית ... הגאולה עניינה להעלות את הגולה, ומזה גופא לעשות גאולה, על ידי זה שמגלים בכל העניינים דגולה את ה(אות) אל"ף ד'אלופו של עולם' (כינוי לקב"ה) – מסירים את ההעלם והסתר בענייני הגלות המכסים על עניינה ותכליתה האמיתית" [תורת מנחם התוועדיות תשנ"א, ג, עמ' 179]. הגאולה הינה גילוי התוכן הפנימי של המציאות, שהיה מוסתר במשך שנות הגלות. העבודה של עם ישראל בגולה היא להוסיף למילה "גלה" את האות א' המרמזת לריבונו של עולם. כלומר, לגלות כיצד הקב"ה נמצא ומשגיח בכל המציאות ובכך נוצרת הגאולה. במילים אחרות, על ידי גילוי הרוחניות שבמציאות – העולם הולך ונגאל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
