ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וְכָל זֶה תָּבִין, כִּי לְשׁוֹן גָּלָה וְגָאַל אוֹתִיּוֹת שְׁנֵיהֶם שָׁווֹת, רַק שֶׁבִּלְשׁוֹן גָּאַל נִרְמָז בּוֹ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ גָּאַל אוֹתָם מִכָּל ד' רוּחוֹת עוֹלָם, וּמְאַחֵד אֶת הַפִּזּוּר שֶׁלָּהֶם. וְכָל אַחְדוּת בָּעוֹלָם הוּא בָּאֶמְצַע, שֶׁהַקְּצָווֹת הֵם מְחֻלָּקִים, וְהָאֶמְצַע אֶחָד. וּלְכָךְ הָאָלֶ"ף, שֶׁהוּא הָאַחְדוּת וְהַקִּבּוּץ מִן הַפִּזּוּר, הוּא בְּאֶמְצַע הַתֵּבָה. אֲבָל גָּלָה הוּא בְּהֵ"א, שֶׁהוּא פִּזּוּר, וְהַפִּזּוּר הוּא בְּד' רוּחוֹת בְּכָל הַקְּצָווֹת, וְגַם בָּאֶמְצַע, שֶׁהַדָּבָר שֶׁהוּא מְפֻזָּר, הוּא מְפֻזָּר בְּכָל הַשֶּׁטַח, שֶׁהוּא כּוֹלֵל אַרְבַּע רוּחוֹת וְגַם בָּאֶמְצַע. אַף שֶׁהָאֶמְצָעִי אֵינוֹ פִּזּוּר, דָּבָר זֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהֶם הָאֶמְצָעִי, בָּא לְהוֹרוֹת כִּי 1נִשְׁאַר בְּיִשְׂרָאֵל כֹּחַ אַחְדוּת וְקִבּוּץ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְלוֹמַר לְךָ, כִּי הַגָּלוּת בְּעַצְמוֹ הוּא סִבָּה לַגְּאֻלָּה לְקַבֵּץ הַפִּזּוּר וְלִהְיוֹת יִשְׂרָאֵל אֶחָד. לְכָךְ אוֹתִיּוֹת גָּלָה הֵם אוֹתִיּוֹת גָּאַל, רַק שֶׁנַּעֲשָׂה הַפִּזּוּר לְאַחְדוּת, שֶׁהוּא נִרְמַז בָּאָלֶ"ף שֶׁל גָּאַל. וּבְמַה שֶּׁיֵּשׁ הֵ"א בְּמִלַּת גָּלָה, אֲשֶׁר הַהֵ"א מוֹרֶה עַל שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם פְּזוּרִים בְּכָל ד' קְצָווֹת וּבָאֶמְצַע. בִּשְׁבִיל זֶה נִשְׁאַר בָּהֶם אַחְדוּת אַף בְּגָלוּתָן, שֶׁהֲרֵי הָאֶחָד שֶׁהוּא בָּאֶמְצַע בְּתוֹךְ הָאַרְבַּע, הוּא מְאַחֵד וּמְקַשֵּׁר פִּזּוּר הָאַרְבַּע אֵלָיו, כִּי לְעוֹלָם הָאֶמְצָעִי מְאַחֵד וּמְקַשֵּׁר הַכֹּל. וְדָבָר זֶה מוֹרֶה כִּי עֲדַיִן יֵשׁ כֹּחַ אַחְדוּת בְּיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָן, וְלֹא נֶחְלְקוּ לְגַמְרֵי, וּבִשְׁבִיל כֹּחַ אַחְדוּת זֶה שֶׁנִּשְׁאַר אֶצְלָם יִתְאַחֲדוּ עוֹד. שֶׁאִם כְּבָר חַס וְשָׁלוֹם לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם כֹּחַ אַחְדוּת, כְּבָר נִתְחַלְּקוּ, וְלֹא הָיָה לָהֶם כֹּחַ לִהְיוֹת חוֹזְרִים לְהִתְאַחֵד. אֲבָל עַתָּה יִתְאַחֲדוּ מִכֹּחַ אַחְדוּת שֶׁהוּא נִשְׁאַר אֵצֶל יִשְׂרָאֵל.
___________________________________
רעיון זה ניתן להבין גם מהמילים גאל וגלה, שהן שורש המילים גלות וגאולה. מילים אלו שוות באותיותיהן, מלבד חילופי הה"א והאל"ף. במילה גאל האות אל"ף באמצע, דבר זה מלמד שהקב"ה יגאל את ישראל מארבע רוחות העולם, ויאחד אותם בארצם. האיחוד בארץ ישראל, שהיא נקודת האמצע, וידוע שהקצוות הן חלקים כי הם מחולקים לרוחות שונות, והאמצע אחד. לכן האל"ף, שהוא כוח האיחוד והקיבוץ באמצע המילה גאל. במילה גלה באה האות ה"א בסוף המילה, כי הגלות היא פיזור, והפיזור רמוז באות ה"א. האות ה"א, בגימטרייה חמש, כנגד הפיזור בארבע רוחות השמים, שהם ארבע קצוות, וכנגד האמצע, כי כל דבר המפוזר בשטח, אינו מפוזר רק בארבע הקצוות, אלא גם באמצע השטח. ואף על פי שהאמצע מורה על האיחוד, שהוא הפך הפיזור, זה בא ללמד, 1שגם בשעת הפיזור עדין כוח האחדות מצוי בישראל, כמו שיתבאר בהמשך. דבר זה מלמדנו שהגלות היא סיבת הגאולה, לקבץ נידחי ישראל לעם אחד. לכן אותיות גאל וגלה הן אותן האותיות, רק שהה"א מתחלפת לאל"ף, לרמז שהפיזור הופך להיות אחדות. הה"א הרומזת לגלות ולפיזור, יש בה פרט לארבע הקצוות גם את האמצע, שהוא המאחד והמחבר את כולם. ללמדנו, שאף בגלות יש לישראל את הכוח להתאחד, ולא יאבד כוח זה בגלותם, ומכוח זה יחזרו ויתאחדו בעתיד. אם חס ושלום לא היה כוח זה נשאר בהם, היו נשארים בפיזור מבלי יכולת לחזור ולהתאחד. אבל כיון שכח זה לא בטל מהם יחזרו לאחדותם.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
7 - פרק א' חלק ד'
8 - פרק א' חלק ה'
9 - פרק א' חלק ו'
טען עוד
השפה העברית אינה סתם לשון. רבי יהודה הלוי בספרו 'הכוזרי' מסביר שכיוון שזוהי שפה אלוהית, ניתן להבין מכל מילה את מהות הדבר אותו היא מתארת. אילו היינו גאוני רוח, היינו יכולים לדמיין כיצד שור נראה ומהם תכונותיו רק מהתבוננות במילה 'שור' [מאמר רביעי, כה]. כאשר ישנו רעיון אמיתי – יהיה לו ביטוי גם בשפת הקודש.
כפי שהמהר"ל הסביר, הגלות והגאולה הם תהליך אחד . מסיבה זאת, המילים 'גלה' ו'גאל' מאוד דומות והם מבטאות מהות שווה – התהליך לביאת הגואל. ההבדל הוא רק במצב הפיזי והפסיכולוגי בו נמצא עם ישראל בתהליך זה, אך אין הבדל במהות וביעד.
בעת הגאולה, עם ישראל יהיה מאוחד. כל הכוחות המגוונים של עם ישראל יתאחדו ויפעלו בהרמוניה מושלמת. העדות השונות והמנהגים המיוחדים שהונהגו במהלך שנות הגלות – יהוו פסיפס מרהיב שבו כל אבן תתן את החן הייחודי שלה. רעיון זה מבוטא במילה 'גאל' בשני אופנים: א. האות א' היא בגימטריה 1, והיא מסמלת שעם ישראל יהיה אחד. ב. האות א' נמצאת באמצע המילה. האמצע מבטא את נקודת האחדות, כמו אמצע המעגל שרחוק במידה שווה מכל קצותיו, ומצליח לאחד ולבטא את כל הנקודות השונות שבמעגל (לתוספת הבנה, ניתן ללמוד את הביאורים לתחילת פרק ד' ב'שמונה פרקים לרמב"ם').
לעומת זאת, בזמן הגלות עם ישראל מפוזר ומפורד בין העמים. דבר זה מבוטא במילה 'גלה' בשני אופנים: א. האות ה' נמצאת בקצה המילה 'גלה' כיוון שהקצה מבטא חילוק. התמקדות בנקודה אחת ללא שיתוף וקשר לשאר הנקודות. ב. האות ה' היא בגימטריה 5. המספר 5 מבטא פיזור בארבעת רוחות השמים אך גם במרכז – באמצע. בכך, רואה המהר"ל דבר נפלא: גם כאשר ישראל מפוזרים בארבעת רוחות השמים, יש להם נקודה שמאחדת אותם. גם בזמן הגלות – האחדות עדיין קיימת בעם ישראל. המהות הפנימית של עם ישראל, האחדות של כל הכוחות למען עבודת ה', קיימת תמיד ולא תשתנה לעולם. היא זאת שמאחדת את ישראל גם בגלותם ומחברת את הפיזור בגלות לתהליך הגאולה ומכוחה יגאלו ישראל, כפי שנלמד מחר.
הרחבות
* גאולה – גילוי הפנימיות שבגלות
לְשׁוֹן גָּלָה וְגָאַל אוֹתִיּוֹת שְׁנֵיהֶם שָׁווֹת. בדמיון שבין אותיות גלה וגאל הרחיב והעמיק הרב מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מליובאוויטש): "ולכאורה אינו מובן: גאולה היא הפך הגמור מגלות, ואם-כן הייתכן שתיבת גאולה כוללת בתוכה את תיבת גולה?... ויש לומר הביאור בזה: גאולה אין פירושה שעל ידי היציאה מגלות מזניחים את החיים, הפעולות והעולם שהיו קודם שהיה בגלות. אדרבה, גאולה פירושה שהמציאות שהייתה קודם משועבדת בגלות, נעשית משוחררת ... כל העניינים (שנמצאים) בגלות נשארים גם הלאה (ימשיכו להתקיים), אלא שיתבטל מהם מצבם הגלותי, שיתבטל ההעלם והסתר המכסה על מציאותם האמיתית והפנימית ... הגאולה עניינה להעלות את הגולה, ומזה גופא לעשות גאולה, על ידי זה שמגלים בכל העניינים דגולה את ה(אות) אל"ף ד'אלופו של עולם' (כינוי לקב"ה) – מסירים את ההעלם והסתר בענייני הגלות המכסים על עניינה ותכליתה האמיתית" [תורת מנחם התוועדיות תשנ"א, ג, עמ' 179]. הגאולה הינה גילוי התוכן הפנימי של המציאות, שהיה מוסתר במשך שנות הגלות. העבודה של עם ישראל בגולה היא להוסיף למילה "גלה" את האות א' המרמזת לריבונו של עולם. כלומר, לגלות כיצד הקב"ה נמצא ומשגיח בכל המציאות ובכך נוצרת הגאולה. במילים אחרות, על ידי גילוי הרוחניות שבמציאות – העולם הולך ונגאל.

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

פיתרון יוסף לחלומו של פרעה

תורה מן השמים

"בזאת התורה" - איזו תורה?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

למה ללמוד גמרא?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

מה זה בכלל אמונה?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















