ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וְקָאָמַר: שֶׁמַּנִּיחַ אֻמּוֹת עוֹלָם וּמִתְגָּרֶה בְּיִשְׂרָאֵל. וְאָמַר אַבַּיֵּי: בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים בְּיוֹתֵר. כָּל זֶה הוּא מְבֹאָר מִמַּה שֶּׁבֵּאַרְנוּ לְךָ, כִּי הַדְּבָרִים הָאֱלֹהִיִּים אֵינָם בַּשְּׁלֵמוּת הָרָאוּי לָהֶם, לְכָךְ דָּבֵק בָּהֶם הַחִסָּרוֹן בְּיוֹתֵר, וְדָבָר זֶה הוּא מִצַּד עֶצֶם מַעֲלָתָן. כִּי מִצַּד שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה הוּא עוֹלַם הַטֶּבַע, וְאֵין הַדְּבָרִים אֱלֹהִיִּים נִמְצָאִים בּוֹ בִּשְׁלֵמוּת. וְדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִסָּרוֹן דָּבֵק בּוֹ הָרַע, וְהוּא מֵבִיא לַפֹּעַל אֶת הָרַע, כִּי מֵרַע יֵצֵא רַע. וְאֵין לִשְׁאֹל, אִם כֵּן לְפִי זֶה, הָיָה רָאוּי שֶׁיִּמָּצְאוּ בָּאֻמּוֹת צַדִּיקִים גְּדוֹלִים, כַּאֲשֶׁר אֵין הַיֵּצֶר הָרַע מְגָרֶה בָּהֶם? כִּי אֵין זֶה שְׁאֵלָה, כִּי הָעוֹבְדֵי גִלּוּלִים לִפְחִיתוּתָם אֵין זֶה נֶחְשָׁב רַע כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהֵם רָעִים, וּלְכָךְ יִמָּשְׁכוּ אַחַר הָרַע 1 מִצַּד עַצְמָם לִפְחִיתוּתָם. וְזֶהוּ הַהֶפְרֵשׁ שֶׁיֵּשׁ בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין הָעוֹבְדֵי גִלּוּלִים, כִּי יִשְׂרָאֵל מִצַּד שֶׁהֵם בִּשְׁלֵמוּת, רַק הַיֵּצֶר הָרַע מְגָרֶה בָּהֶם וּמֵבִיא אוֹתָם אֶל הָרַע, וְאֵין הָרַע בָּהֶם מְגָרֶה בָּהֶם. אֲבָל הָאֻמּוֹת הֵם בְּעַצְמָם בְּחִסָּרוֹן, וְדָבֵק בַּעֶצֶם שֶׁלָּהֶם, וְאֵינוֹ רַק בְּמִקְרֶה בִּשְׁבִיל הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁהוּא בָּהֶם הָרַע, וּמִצַּד זֶה יִמְשְׁכוּ עַצְמָם לְגַמְרֵי אֶל הָרַע, שֶׁהֵם פְּחוּתִים וְרָעִים, וְהָרַע לָהֶם טִבְעִי. וְנִמְצָא כִּי לְפִי מַדְרֵגָתָם הַפְּחוּתָה שֶׁלָּהֶם יִמָּצֵא הָרַע בְּעַצְמָם בְּלֹא גֵּרוּי.
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְשֵׂכֶל הָאָדָם, שֶׁיִּמָּצֵא בּוֹ הַטְעָאָה וְשִׁבּוּשׁ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיִּמָּצֵא לְחוּשׁ הָעַיִן. וְדָבָר זֶה מִפְּנֵי 2 שֶׁהַשֵּׂכֶל אֵינוֹ טִבְעִי, וְדָבֵק בּוֹ הַחִסָּרוֹן יוֹתֵר, כִּי הוּא עוֹמֵד בָּאָדָם הַטִּבְעִי. אֲבָל כֹּחַ הָרְאוּת, שֶׁהוּא טִבְעִי, וְהוּא אֵינוֹ בַּעַל חִסָּרוֹן כָּל כָּךְ. וּמִפְּנֵי זֶה אֵין לוֹמַר שֶׁהַשֵּׂכֶל הוּא פָּחוּת, אֲבָל הַטָּעוּת הַנִּמְצָא בַּשֵּׂכֶל הוּא לְמַעֲלָתוֹ וּלְרוֹמְמוּתוֹ בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ טִבְעִי, וְלֹא יִמָּצֵא בּוֹ חִסָּרוֹן. וּלְכָךְ תִּמְצָא בְּחִינָה אַחַת בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם אֱלֹהִיִּים בְּיוֹתֵר, כִּי נִמְצָא בָּהֶם הַמַּעֲלוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת כֻּלָּם, וּמִצַּד אֶחָד תִּמְצָא בְּיִשְׂרָאֵל בְּחִינָה אַחֶרֶת, הוּא הָרַע. כִּי מִפְּנֵי אֲשֶׁר דָּבֵק בָּהֶם הַחִסָּרוֹן לְפִי מַעֲלָתָם הָאֱלֹהִית, יִמָּצֵא בָּהֶם הַתְּשׁוּקָה אֶל הָרַע, כִּי לְפִי גֹּדֶל מַעֲלָתָם נֶחְשְׁבוּ חֲסֵרִים בַּמַּעֲלָה שֶׁרָאוּי לָהֶם. וְכֵן מַה שֶּׁמְּגָרֶה הַיֵּצֶר הָרַע בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים יוֹתֵר מִשְּׁאָר אָדָם, דָּבָר זֶה גַּם כֵּן מִצַּד כִּי הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהוּא בַּעַל שֵׂכֶל, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצֵא בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, רַק בְּחִסָּרוֹן, וּבָזֶה דָּבֵק בּוֹ הַכֹּחַ שֶׁהוּא מוּכָן לְבַטֵּל הַמַּעֲלָה, הוּא הַיֵּצֶר הָרַע. וּלְכָךְ אָמַר: וּבְתַלְמִידֵי חֲכָמִים יוֹתֵר מִכֻּלָּם. וְהַהֶפְרֵשׁ בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין הָאֻמּוֹת, כִּי יִשְׂרָאֵל מִצַּד הַגֵּרוּי אֲשֶׁר פּוֹעֵל בָּהֶם יֵצֶר הָרַע נִמְשְׁכוּ אֶל הָרַע, וְאִילוּ הָאֻמּוֹת, 3 טֶרֶם יִקְרָא הַיֵּצֶר הָרַע וְהֵם יַעֲנוּ, וְזֶה מְבֹאָר.
___________________________________
אמרו חכמים, שהיצר מניח אומות העולם ומתגרה בישראל. אביי אמר ובתלמידי חכמים יותר מכולם. דברים אלו מבוארים ממה שבארנו למעלה, שהדברים בעלי מעלה אלוקית אינם יכולים להיות בשלמותם בעולם הזה, לכן היצר מתגרה בהם. העולם הזה, בהיותו עולם הטבע, לא תתכן בו השלמות האלוקית, דבר זה הוא חסרון לעומת השלמות, ובחסרון דבק חסרון נוסף, והוא גורר את המעשים הרעים, כי מהרע יצא רוע. לכאורה היה מקום לשאול, אם אין היצר מתגרה באומות היו צריכים להיות בהם צדיקים גדולים? אולם אין זו שאלה, כי באומות העולם קיים חסרון מהותי, ומעשים רעים אינם נחשבים אצלם לרע, 1 מחמת חסרונם המהותי, לכן המעשים הרעים אצלם הם טבעיים. זהו ההבדל שבין ישראל לאומות העולם. במהותם של ישראל קיימת השלמות, אלא שהיצר הרע מתגרה בהם ומחטיאם. אבל באומות החסרון הוא מהותי, ואין מעשיהם הרעים תוצאה של הסתת היצר, אלא מחמת הטבע המהותי שלהם. אצלם הרע מצוי גם ללא גירוי היצר.
משל למה הדבר דומה? להבדל שבין שכל האדם לעינו. טעות בשכל מצויה יותר וגדולה יותר מטעות בראיית האדם. סיבת הדבר שהעין טבעית, לכן החיסרון אינו מצוי בה כל כך, לעומת השכל, 2 שהוא כוח רוחני הנמצא בעולם הטבע. בעצם השכל אין חסרון, אבל למעלתו ימצא בו השיבוש יותר מאשר בעין. אין זאת אומרת שהשכל במעלה פחותה מהעין, אדרבא, מפני מעלת השכל נמצא בו השיבוש. כך הוא הדבר ביחס בין ישראל ואומות העולם. ישראל אלוקיים יותר מהאומות, כי בהם נמצאות כל המעלות האלוקיות, ומאידך גיסא נמצא בישראל את הרע. בהתאם למעלתם האלוקית של ישראל יש בהם חיסרון, לפי שאינם יכולים להגיע למעלה זו בשלמות, וחיסרון זה מביא את התשוקה אל הרע. ההבדל בין ישראל לאומות הוא שבישראל הרע תוצאת גירוי היצר, ואילו באומות 3 היצר אינו צריך להתגרות בהם כדי להכשילם. גם בתלמידי החכמים אנו מוצאים דבר זה. היצר מתגרה בתלמידי החכמים יותר מאשר בשאר בני האדם, וסיבת הדבר כי תלמיד חכם רוחני יותר מאשר שאר הבריות, אולם מעלתו הרוחנית אינה יכולה להימצא בשלמות, אלא בחסרון. על כן היצר שואף לבטל ממנו מעלתו הרוחנית, ועל זה אמרו חכמים, ובתלמידי חכמים יותר מכולם.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
18 - פרק ב' חלק ח'
19 - פרק ב' חלק ט'
20 - לימוד שבועי באמונה טז ניסן - כב ניסן תשע"ה
טען עוד
ביאורים
על פי מה שביאר המהר"ל עד עתה שגדולת ישראל גרמה לחטאים, עולה שאלה לגבי הגויים. הרי לגויים אין מעלה מיוחדת כמו של ישראל, ואין להם ניסיונות והתמודדויות כמו של ישראל, אם-כן מדוע הם חוטאים ואינם צדיקים? התשובה היא, שרמת החיים עצמה של הגויים מביאה אותם אל החומר ואל החטא. בגלל שרמת חייהם נמוכה ביחס לישראל, היא רמת חיים חומרית, לכן מטבע חייהם הם הולכים אחר החומר והצדדים הנמוכים שבחיים. יתר על כן, הם עושים זאת בלא להחשיב זאת כלל כדבר רע. וכמו שהבעל-חי נמצא במדרגת חיים בסיסית ביותר ונמוכה ביותר, הוא עסוק רק בלאכול ולשתות ולישון, ואף אין זה נחשב רע בעיניו, כך גם אצל הגוי מה ש'מדבר' אליו בעולם הוא הקומה החומרית יותר שבעולם, והחטא כרוך בה.
לעומת זאת בקרב ישראל הרע שנעשה, הוא תוצאה של קושי אמיתי להיות שלם בדבר מורכב ונעלה. המהר"ל מביא על כך משל מפעולת השכל. השכל מנסה להשיג את החוכמה, את מה שמעבר לטבע החומרי הפשוט, ובגלל שהחוכמה היא נעלה וקשה להשגה בשלמות בעולם החומר, השכל מועד לטעות. לעומתו העין אינה טועה בראייתה אלא משיגה בהצלחה את הנראה לעין, אך למרות זאת היא כלל לא משיגה שום דבר בחוכמה, היא לא בנויה לכך. כך גם הגויים לא בנויים להשגות הרוחניות וזו היא פחיתות בעצם.
שתי הסיבות שהוזכרו עד עכשיו בדברי המהר"ל ביחס להתגרות היצר הרע בעם ישראל יותר מבאומות העולם, מסבירות גם מדוע יצר הרע מתגרה בתלמידי החכמים יותר משאר היהודים. תלמידי החכמים נמצאים במעלה עליונה שגוררת יותר התנגדות, והם גם במעלה עליונה יותר שאינה ניתנת להשגה בשלמות. לכן בהכרח יש במדרגה של תלמידי החכמים חסרונות שגוררים חסרונות אחרים עימהם.
הרחבות
* חטאי ישראל אינם מעצמיותם
כִּי יִשְׂרָאֵל מִצַּד הַגֵּרוּי אֲשֶׁר פּוֹעֵל בָּהֶם יֵצֶר הָרַע נִמְשְׁכוּ אֶל הָרַע. המהר"ל מבחין בין החטאים של עם ישראל שנובעים מיצר הרע לבין חטאי האומות שנובעים מטבעם הרע. על פי עיקרון זה מסביר רבי צדוק הכהן מלובלין את דברי חז"ל שהמשיח יכול לבוא בדור שכולו חייב (חוטא) [סנהדרין צח.]: "ואפשר שיהיה כולו חייב ויתהפכו לדור חביב על ידי שה' יתברך יביאם לתשובה, ועל כרחך ששורש נשמתם ממקום גבוה יותר מכל הדורות. דבאמת כל חטאי ישראל אינם בעצם , רק המשילום חז"ל ל"אסא דקאי ביני חילפי" (הדס שעומד בין הקוצים)... אבל כשישרפו החוחים שסביבות תשאר השושנה בשלמותה " [צדקת הצדיק נב]. גם אם נראה שדורו של משיח כולו חייב, אין זה מצד עצמותו, אלא בגלל דברים חיצוניים שמבלבלים אותו, ולכן כאשר ה' יכלה את כל המפריעים יחזרו כולם מיד בתשובה ויהיו זכאים לגאולה. הרב יעקב משה חרל"פ מוסיף שעיקרון זה מהווה את הבסיס לציפייה לישועה בכל עת: "לזאת, גם זה בכלל הצפיה לישועה, להכיר ולהאמין כי ראויים המה ישראל להגאל בכל שעה ושעה , שאף אם רבים הם הלקויים מצד החוץ, טהורים ונקיים הם מצד הפנים... שאם לא מכירים זה אי אפשר לצפות לגאולה באותה שעה" [מי מרום ו, עמ' יא-יב].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
