ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וְקָאָמַר: שֶׁמַּנִּיחַ אֻמּוֹת עוֹלָם וּמִתְגָּרֶה בְּיִשְׂרָאֵל. וְאָמַר אַבַּיֵּי: בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים בְּיוֹתֵר. כָּל זֶה הוּא מְבֹאָר מִמַּה שֶּׁבֵּאַרְנוּ לְךָ, כִּי הַדְּבָרִים הָאֱלֹהִיִּים אֵינָם בַּשְּׁלֵמוּת הָרָאוּי לָהֶם, לְכָךְ דָּבֵק בָּהֶם הַחִסָּרוֹן בְּיוֹתֵר, וְדָבָר זֶה הוּא מִצַּד עֶצֶם מַעֲלָתָן. כִּי מִצַּד שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה הוּא עוֹלַם הַטֶּבַע, וְאֵין הַדְּבָרִים אֱלֹהִיִּים נִמְצָאִים בּוֹ בִּשְׁלֵמוּת. וְדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִסָּרוֹן דָּבֵק בּוֹ הָרַע, וְהוּא מֵבִיא לַפֹּעַל אֶת הָרַע, כִּי מֵרַע יֵצֵא רַע. וְאֵין לִשְׁאֹל, אִם כֵּן לְפִי זֶה, הָיָה רָאוּי שֶׁיִּמָּצְאוּ בָּאֻמּוֹת צַדִּיקִים גְּדוֹלִים, כַּאֲשֶׁר אֵין הַיֵּצֶר הָרַע מְגָרֶה בָּהֶם? כִּי אֵין זֶה שְׁאֵלָה, כִּי הָעוֹבְדֵי גִלּוּלִים לִפְחִיתוּתָם אֵין זֶה נֶחְשָׁב רַע כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהֵם רָעִים, וּלְכָךְ יִמָּשְׁכוּ אַחַר הָרַע 1 מִצַּד עַצְמָם לִפְחִיתוּתָם. וְזֶהוּ הַהֶפְרֵשׁ שֶׁיֵּשׁ בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין הָעוֹבְדֵי גִלּוּלִים, כִּי יִשְׂרָאֵל מִצַּד שֶׁהֵם בִּשְׁלֵמוּת, רַק הַיֵּצֶר הָרַע מְגָרֶה בָּהֶם וּמֵבִיא אוֹתָם אֶל הָרַע, וְאֵין הָרַע בָּהֶם מְגָרֶה בָּהֶם. אֲבָל הָאֻמּוֹת הֵם בְּעַצְמָם בְּחִסָּרוֹן, וְדָבֵק בַּעֶצֶם שֶׁלָּהֶם, וְאֵינוֹ רַק בְּמִקְרֶה בִּשְׁבִיל הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁהוּא בָּהֶם הָרַע, וּמִצַּד זֶה יִמְשְׁכוּ עַצְמָם לְגַמְרֵי אֶל הָרַע, שֶׁהֵם פְּחוּתִים וְרָעִים, וְהָרַע לָהֶם טִבְעִי. וְנִמְצָא כִּי לְפִי מַדְרֵגָתָם הַפְּחוּתָה שֶׁלָּהֶם יִמָּצֵא הָרַע בְּעַצְמָם בְּלֹא גֵּרוּי.
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְשֵׂכֶל הָאָדָם, שֶׁיִּמָּצֵא בּוֹ הַטְעָאָה וְשִׁבּוּשׁ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיִּמָּצֵא לְחוּשׁ הָעַיִן. וְדָבָר זֶה מִפְּנֵי 2 שֶׁהַשֵּׂכֶל אֵינוֹ טִבְעִי, וְדָבֵק בּוֹ הַחִסָּרוֹן יוֹתֵר, כִּי הוּא עוֹמֵד בָּאָדָם הַטִּבְעִי. אֲבָל כֹּחַ הָרְאוּת, שֶׁהוּא טִבְעִי, וְהוּא אֵינוֹ בַּעַל חִסָּרוֹן כָּל כָּךְ. וּמִפְּנֵי זֶה אֵין לוֹמַר שֶׁהַשֵּׂכֶל הוּא פָּחוּת, אֲבָל הַטָּעוּת הַנִּמְצָא בַּשֵּׂכֶל הוּא לְמַעֲלָתוֹ וּלְרוֹמְמוּתוֹ בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ טִבְעִי, וְלֹא יִמָּצֵא בּוֹ חִסָּרוֹן. וּלְכָךְ תִּמְצָא בְּחִינָה אַחַת בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם אֱלֹהִיִּים בְּיוֹתֵר, כִּי נִמְצָא בָּהֶם הַמַּעֲלוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת כֻּלָּם, וּמִצַּד אֶחָד תִּמְצָא בְּיִשְׂרָאֵל בְּחִינָה אַחֶרֶת, הוּא הָרַע. כִּי מִפְּנֵי אֲשֶׁר דָּבֵק בָּהֶם הַחִסָּרוֹן לְפִי מַעֲלָתָם הָאֱלֹהִית, יִמָּצֵא בָּהֶם הַתְּשׁוּקָה אֶל הָרַע, כִּי לְפִי גֹּדֶל מַעֲלָתָם נֶחְשְׁבוּ חֲסֵרִים בַּמַּעֲלָה שֶׁרָאוּי לָהֶם. וְכֵן מַה שֶּׁמְּגָרֶה הַיֵּצֶר הָרַע בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים יוֹתֵר מִשְּׁאָר אָדָם, דָּבָר זֶה גַּם כֵּן מִצַּד כִּי הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהוּא בַּעַל שֵׂכֶל, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצֵא בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, רַק בְּחִסָּרוֹן, וּבָזֶה דָּבֵק בּוֹ הַכֹּחַ שֶׁהוּא מוּכָן לְבַטֵּל הַמַּעֲלָה, הוּא הַיֵּצֶר הָרַע. וּלְכָךְ אָמַר: וּבְתַלְמִידֵי חֲכָמִים יוֹתֵר מִכֻּלָּם. וְהַהֶפְרֵשׁ בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין הָאֻמּוֹת, כִּי יִשְׂרָאֵל מִצַּד הַגֵּרוּי אֲשֶׁר פּוֹעֵל בָּהֶם יֵצֶר הָרַע נִמְשְׁכוּ אֶל הָרַע, וְאִילוּ הָאֻמּוֹת, 3 טֶרֶם יִקְרָא הַיֵּצֶר הָרַע וְהֵם יַעֲנוּ, וְזֶה מְבֹאָר.
___________________________________
אמרו חכמים, שהיצר מניח אומות העולם ומתגרה בישראל. אביי אמר ובתלמידי חכמים יותר מכולם. דברים אלו מבוארים ממה שבארנו למעלה, שהדברים בעלי מעלה אלוקית אינם יכולים להיות בשלמותם בעולם הזה, לכן היצר מתגרה בהם. העולם הזה, בהיותו עולם הטבע, לא תתכן בו השלמות האלוקית, דבר זה הוא חסרון לעומת השלמות, ובחסרון דבק חסרון נוסף, והוא גורר את המעשים הרעים, כי מהרע יצא רוע. לכאורה היה מקום לשאול, אם אין היצר מתגרה באומות היו צריכים להיות בהם צדיקים גדולים? אולם אין זו שאלה, כי באומות העולם קיים חסרון מהותי, ומעשים רעים אינם נחשבים אצלם לרע, 1 מחמת חסרונם המהותי, לכן המעשים הרעים אצלם הם טבעיים. זהו ההבדל שבין ישראל לאומות העולם. במהותם של ישראל קיימת השלמות, אלא שהיצר הרע מתגרה בהם ומחטיאם. אבל באומות החסרון הוא מהותי, ואין מעשיהם הרעים תוצאה של הסתת היצר, אלא מחמת הטבע המהותי שלהם. אצלם הרע מצוי גם ללא גירוי היצר.
משל למה הדבר דומה? להבדל שבין שכל האדם לעינו. טעות בשכל מצויה יותר וגדולה יותר מטעות בראיית האדם. סיבת הדבר שהעין טבעית, לכן החיסרון אינו מצוי בה כל כך, לעומת השכל, 2 שהוא כוח רוחני הנמצא בעולם הטבע. בעצם השכל אין חסרון, אבל למעלתו ימצא בו השיבוש יותר מאשר בעין. אין זאת אומרת שהשכל במעלה פחותה מהעין, אדרבא, מפני מעלת השכל נמצא בו השיבוש. כך הוא הדבר ביחס בין ישראל ואומות העולם. ישראל אלוקיים יותר מהאומות, כי בהם נמצאות כל המעלות האלוקיות, ומאידך גיסא נמצא בישראל את הרע. בהתאם למעלתם האלוקית של ישראל יש בהם חיסרון, לפי שאינם יכולים להגיע למעלה זו בשלמות, וחיסרון זה מביא את התשוקה אל הרע. ההבדל בין ישראל לאומות הוא שבישראל הרע תוצאת גירוי היצר, ואילו באומות 3 היצר אינו צריך להתגרות בהם כדי להכשילם. גם בתלמידי החכמים אנו מוצאים דבר זה. היצר מתגרה בתלמידי החכמים יותר מאשר בשאר בני האדם, וסיבת הדבר כי תלמיד חכם רוחני יותר מאשר שאר הבריות, אולם מעלתו הרוחנית אינה יכולה להימצא בשלמות, אלא בחסרון. על כן היצר שואף לבטל ממנו מעלתו הרוחנית, ועל זה אמרו חכמים, ובתלמידי חכמים יותר מכולם.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
18 - פרק ב' חלק ח'
19 - פרק ב' חלק ט'
20 - לימוד שבועי באמונה טז ניסן - כב ניסן תשע"ה
טען עוד
ביאורים
על פי מה שביאר המהר"ל עד עתה שגדולת ישראל גרמה לחטאים, עולה שאלה לגבי הגויים. הרי לגויים אין מעלה מיוחדת כמו של ישראל, ואין להם ניסיונות והתמודדויות כמו של ישראל, אם-כן מדוע הם חוטאים ואינם צדיקים? התשובה היא, שרמת החיים עצמה של הגויים מביאה אותם אל החומר ואל החטא. בגלל שרמת חייהם נמוכה ביחס לישראל, היא רמת חיים חומרית, לכן מטבע חייהם הם הולכים אחר החומר והצדדים הנמוכים שבחיים. יתר על כן, הם עושים זאת בלא להחשיב זאת כלל כדבר רע. וכמו שהבעל-חי נמצא במדרגת חיים בסיסית ביותר ונמוכה ביותר, הוא עסוק רק בלאכול ולשתות ולישון, ואף אין זה נחשב רע בעיניו, כך גם אצל הגוי מה ש'מדבר' אליו בעולם הוא הקומה החומרית יותר שבעולם, והחטא כרוך בה.
לעומת זאת בקרב ישראל הרע שנעשה, הוא תוצאה של קושי אמיתי להיות שלם בדבר מורכב ונעלה. המהר"ל מביא על כך משל מפעולת השכל. השכל מנסה להשיג את החוכמה, את מה שמעבר לטבע החומרי הפשוט, ובגלל שהחוכמה היא נעלה וקשה להשגה בשלמות בעולם החומר, השכל מועד לטעות. לעומתו העין אינה טועה בראייתה אלא משיגה בהצלחה את הנראה לעין, אך למרות זאת היא כלל לא משיגה שום דבר בחוכמה, היא לא בנויה לכך. כך גם הגויים לא בנויים להשגות הרוחניות וזו היא פחיתות בעצם.
שתי הסיבות שהוזכרו עד עכשיו בדברי המהר"ל ביחס להתגרות היצר הרע בעם ישראל יותר מבאומות העולם, מסבירות גם מדוע יצר הרע מתגרה בתלמידי החכמים יותר משאר היהודים. תלמידי החכמים נמצאים במעלה עליונה שגוררת יותר התנגדות, והם גם במעלה עליונה יותר שאינה ניתנת להשגה בשלמות. לכן בהכרח יש במדרגה של תלמידי החכמים חסרונות שגוררים חסרונות אחרים עימהם.
הרחבות
* חטאי ישראל אינם מעצמיותם
כִּי יִשְׂרָאֵל מִצַּד הַגֵּרוּי אֲשֶׁר פּוֹעֵל בָּהֶם יֵצֶר הָרַע נִמְשְׁכוּ אֶל הָרַע. המהר"ל מבחין בין החטאים של עם ישראל שנובעים מיצר הרע לבין חטאי האומות שנובעים מטבעם הרע. על פי עיקרון זה מסביר רבי צדוק הכהן מלובלין את דברי חז"ל שהמשיח יכול לבוא בדור שכולו חייב (חוטא) [סנהדרין צח.]: "ואפשר שיהיה כולו חייב ויתהפכו לדור חביב על ידי שה' יתברך יביאם לתשובה, ועל כרחך ששורש נשמתם ממקום גבוה יותר מכל הדורות. דבאמת כל חטאי ישראל אינם בעצם , רק המשילום חז"ל ל"אסא דקאי ביני חילפי" (הדס שעומד בין הקוצים)... אבל כשישרפו החוחים שסביבות תשאר השושנה בשלמותה " [צדקת הצדיק נב]. גם אם נראה שדורו של משיח כולו חייב, אין זה מצד עצמותו, אלא בגלל דברים חיצוניים שמבלבלים אותו, ולכן כאשר ה' יכלה את כל המפריעים יחזרו כולם מיד בתשובה ויהיו זכאים לגאולה. הרב יעקב משה חרל"פ מוסיף שעיקרון זה מהווה את הבסיס לציפייה לישועה בכל עת: "לזאת, גם זה בכלל הצפיה לישועה, להכיר ולהאמין כי ראויים המה ישראל להגאל בכל שעה ושעה , שאף אם רבים הם הלקויים מצד החוץ, טהורים ונקיים הם מצד הפנים... שאם לא מכירים זה אי אפשר לצפות לגאולה באותה שעה" [מי מרום ו, עמ' יא-יב].
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
האם מותר להתקלח ביום טוב?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
סודו החינוכי של חודש שבט
תיקון ימי השובבי"ם
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
