ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
היה זה באחת השנים הראשונות אחרי נישואי. יהודי מצווה להרבות בכבוד יום טוב, ובנוסף בראש השנה כולנו שואפים לחוש נקיים וחדשים, וכך מנקים את הבית בצורה מדוקדקת יותר. נוסיף לכך את שיחות הטלפון לאיחולי שנה טובה, וכך הופך היום ליום מרתוני עמוס בעבודה מאומצת.
והנה, ב"ה, מתקדש החג, ואני פוסע לבית הכנסת. ולפתע, ליבי נחמץ בקרבי. נזכרתי בערב ראש השנה בישיבה, עת יכולתי לשבת וללמוד ולהתכונן מבחינה רוחנית ליום הגדול, וכעת עבר עלי היום בהכנות טכניות ומעשיות. כך מתכוננים ליום הדין?
ואז חלחלה בי התובנה – כן! כך מתכוננים!
הקדוש ברוך הוא יכול היה ליצור מלאכים בלבד, והוא בחר ליצור אנשים שעליהם תפארתו. הוא יכול היה גם לצוות על חגים, שכל העיסוק בהם הוא רוחני בלבד, אך הוא בחר לצוות עלינו לחגוג את החג גם מבחינה גשמית. עניין זה בולט במיוחד בערב פסח על הכנותיו המרובות. הקב"ה ציווה למרק ולקרצף, וכשאנו שקועים בכך אנו עובדים אותו ופוגשים אותו. המירוק הגשמי נושא בחובו את השגב הרוחני.
וודאי, הצדדים הגשמיים שבחג מכוונים לשאת עליהם את הקומה הרוחנית, ועלינו להתכונן גם אליה כראוי. אך אל ייחלש ליבנו בטרדות המעשיות העצומות, הם אלה שעליהם בנוי גם הצד הרוחני.
והעניין מופיע בהלכות פסח. פסח, כידוע, הוא – פה סח, פה מדבר. זהו חג שמצוותיו בפה. מצוות ה'מגיד', 'והגדת לבנך', המצווה לספר ביציאת מצריים. וכן מצוות אכילת מצה ומרור (וקרבן פסח), לאכול בפה. הפה מבטא את חיבור הרוחני והגשמי (כפי שמבאר המהר"ל). בדיבור, יוצא רוח מהריאות, פוגש את כלי המבטא הגשמיים שבפה (לשון, שפתיים וכו'), וכך נהגות המילים והאותיות. נמצא שיכולת הדיבור בנויה על המפגש בין הרוחני לגשמי.
לעומת חג הפסח שמצוותיו בפה, בערב פסח יש לנו מצוות אחרות. בזמן שהמקדש חרב, המצווה המרכזית, שעלינו לקיים עוד לפני הפסח, היא ביעור חמץ, "תשביתו שאור מבתיכם". את החמץ אנו מסלקים מבתינו בשתי דרכים – בדיקת (וביעור) חמץ וביטול חמץ. בבדיקה אנו מוודאים באופן פיזי, שאין ברשותנו חמץ. לעומת זאת, בביטול, החמץ נשאר באופן פיזי אצלנו, אך מבחינת מחשבתנו הוא כבר לא חמץ אלא כעפר הארץ. לפי רש"י (פסחים ד:), התורה כתבה 'תשביתו' במקום 'תבערו', כדי ללמד את נושא הביטול, שמספיק להשבית בלב גם בלי להשבית פיזית, העיקר שמבחינת מחשבתנו אין כאן חמץ.
אם כך, סיכום ביניים, מסביב לפסח אנו נפגשים בשלוש מדרגות- בדיקת חמץ רק גשמית. ביטול חמץ רק רוחני, עולם המחשבה. מצוות ליל הסדר – חוליית תפר, מפגש גשמי ורוחני.
בפועל, בערב פסח אנו שקועים במצווה הפיזית של בדיקת וביעור חמץ. איננו עסוקים בחיבור הרוח והגשם כמו בליל הסדר. אנו שקועים נטו בצד הפיזי. אולם, מיד לאחר הבדיקה, אנו מבטלים את החמץ. מתברר שדווקא מתוך העיסוק בעומק החומר, בחמץ עצמו, התעלינו לשיא הרוח – טהרת המחשבה. כל כך טהורים אנו במחשבתנו, עד שאפילו אם יש אצלנו חמץ באופן פיזי, מבחינתנו הוא כעפר הארץ.
ועל גבי קומות אלו, נבנית קומת החיבור הגדולה של אכילת המצה - הלחם הרוחני, והדיבור בפה בענייני יציאת מצריים.
ויהי רצון, שנשמח כולנו במעשינו, ונינצל מאיסור חמץ אפילו במשהו, ומתוך כך נטפס למדרגת גאולת עולמים באכילת פסח מצה ומרור במקדש, ונאמר לפניו שירה חדשה על גאולתנו ופדות נפשנו, במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
