ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
היה זה באחת השנים הראשונות אחרי נישואי. יהודי מצווה להרבות בכבוד יום טוב, ובנוסף בראש השנה כולנו שואפים לחוש נקיים וחדשים, וכך מנקים את הבית בצורה מדוקדקת יותר. נוסיף לכך את שיחות הטלפון לאיחולי שנה טובה, וכך הופך היום ליום מרתוני עמוס בעבודה מאומצת.
והנה, ב"ה, מתקדש החג, ואני פוסע לבית הכנסת. ולפתע, ליבי נחמץ בקרבי. נזכרתי בערב ראש השנה בישיבה, עת יכולתי לשבת וללמוד ולהתכונן מבחינה רוחנית ליום הגדול, וכעת עבר עלי היום בהכנות טכניות ומעשיות. כך מתכוננים ליום הדין?
ואז חלחלה בי התובנה – כן! כך מתכוננים!
הקדוש ברוך הוא יכול היה ליצור מלאכים בלבד, והוא בחר ליצור אנשים שעליהם תפארתו. הוא יכול היה גם לצוות על חגים, שכל העיסוק בהם הוא רוחני בלבד, אך הוא בחר לצוות עלינו לחגוג את החג גם מבחינה גשמית. עניין זה בולט במיוחד בערב פסח על הכנותיו המרובות. הקב"ה ציווה למרק ולקרצף, וכשאנו שקועים בכך אנו עובדים אותו ופוגשים אותו. המירוק הגשמי נושא בחובו את השגב הרוחני.
וודאי, הצדדים הגשמיים שבחג מכוונים לשאת עליהם את הקומה הרוחנית, ועלינו להתכונן גם אליה כראוי. אך אל ייחלש ליבנו בטרדות המעשיות העצומות, הם אלה שעליהם בנוי גם הצד הרוחני.
והעניין מופיע בהלכות פסח. פסח, כידוע, הוא – פה סח, פה מדבר. זהו חג שמצוותיו בפה. מצוות ה'מגיד', 'והגדת לבנך', המצווה לספר ביציאת מצריים. וכן מצוות אכילת מצה ומרור (וקרבן פסח), לאכול בפה. הפה מבטא את חיבור הרוחני והגשמי (כפי שמבאר המהר"ל). בדיבור, יוצא רוח מהריאות, פוגש את כלי המבטא הגשמיים שבפה (לשון, שפתיים וכו'), וכך נהגות המילים והאותיות. נמצא שיכולת הדיבור בנויה על המפגש בין הרוחני לגשמי.
לעומת חג הפסח שמצוותיו בפה, בערב פסח יש לנו מצוות אחרות. בזמן שהמקדש חרב, המצווה המרכזית, שעלינו לקיים עוד לפני הפסח, היא ביעור חמץ, "תשביתו שאור מבתיכם". את החמץ אנו מסלקים מבתינו בשתי דרכים – בדיקת (וביעור) חמץ וביטול חמץ. בבדיקה אנו מוודאים באופן פיזי, שאין ברשותנו חמץ. לעומת זאת, בביטול, החמץ נשאר באופן פיזי אצלנו, אך מבחינת מחשבתנו הוא כבר לא חמץ אלא כעפר הארץ. לפי רש"י (פסחים ד:), התורה כתבה 'תשביתו' במקום 'תבערו', כדי ללמד את נושא הביטול, שמספיק להשבית בלב גם בלי להשבית פיזית, העיקר שמבחינת מחשבתנו אין כאן חמץ.
אם כך, סיכום ביניים, מסביב לפסח אנו נפגשים בשלוש מדרגות- בדיקת חמץ רק גשמית. ביטול חמץ רק רוחני, עולם המחשבה. מצוות ליל הסדר – חוליית תפר, מפגש גשמי ורוחני.
בפועל, בערב פסח אנו שקועים במצווה הפיזית של בדיקת וביעור חמץ. איננו עסוקים בחיבור הרוח והגשם כמו בליל הסדר. אנו שקועים נטו בצד הפיזי. אולם, מיד לאחר הבדיקה, אנו מבטלים את החמץ. מתברר שדווקא מתוך העיסוק בעומק החומר, בחמץ עצמו, התעלינו לשיא הרוח – טהרת המחשבה. כל כך טהורים אנו במחשבתנו, עד שאפילו אם יש אצלנו חמץ באופן פיזי, מבחינתנו הוא כעפר הארץ.
ועל גבי קומות אלו, נבנית קומת החיבור הגדולה של אכילת המצה - הלחם הרוחני, והדיבור בפה בענייני יציאת מצריים.
ויהי רצון, שנשמח כולנו במעשינו, ונינצל מאיסור חמץ אפילו במשהו, ומתוך כך נטפס למדרגת גאולת עולמים באכילת פסח מצה ומרור במקדש, ונאמר לפניו שירה חדשה על גאולתנו ופדות נפשנו, במהרה בימינו אמן!
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך עושים קידוש?
איך ללמוד אמונה?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
