ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
ישראל חטאו בעבודה זרה מחמת היצר ולא מחסרון חכמה
יֵשׁ לִשְׁאֹל, אַחַר שֶׁהִתְבָּאֵר הַטַּעַם לָמָּה נִמְצָא בְּיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר הַיֵּצֶר לְחֵטְא, אֲבָל יֵשׁ לָתֵת סִבָּה לָמָה הָיָה נִמְצָא חֵטְא הָעֲבוֹדַת גִּלּוּלִים יוֹתֵר מִשְּׁאָר חֲטָאִים? וּבְפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין קב, ב): 1 רַב אָשֵׁי מוֹקֵי אַשְּׁלֹשָׁה מְלָכִים, אָמַר: לְמָחָר נִפְתַּח בְּחַבְרַיָּא. אֲתָא מְנַשֶּׁה אִיתְחֲזֵי לֵיהּ בְּחֶלְמָא, חַבְרָךְ וְחַבְרֵי דְּאָבִיךָ קְרִית לָן?! מֵהֵיכִי בָּעִית לְמִשְׁרֵיהּ הַמּוֹצִיא? אֲמַר לֵיהּ: לָא יָדַעְנָא. אֲמַר לֵיהּ: לְמִשְׁרֵי הַמּוֹצִיא לָא גְּמִירַת, וְחַבְרָא קְרִית לָן?! אֲמַר לֵיהּ: גְּמָרָא מִיהָא גְּמוֹר, וּלְמָחָר דָּרֵישְׁנָא לֵיהּ מִשִּׁמְךָ בְּפִרְקָא. אֲמַר לֵיהּ: מֵהֵיכִי דְּקָרֵים בִּשּׁוּלָא. 2 אֲמַר לֵיהּ: מֵאַחַר דַּחֲכִימַת כֻּלֵּי הַאי, מַאי טַעֲמָא קָא פָּלְחִיתוּ לַעֲבוֹדַת גִּלּוּלִים? אֲמַר לֵיהּ: אִי הֲוֵית הָתָם, הֲוֵית נְקִיטַת בְּשִׁפּוּלֵי גְּלִימָא וּרְהַטְתָּ אַבַּתְרַאי. לְמָחָר אָמַר: נִפְתַּח בְּרַבְּוָותָא, עַד כָּאן.
וְרוֹצֶה לוֹמַר, כִּי רַב אָשֵׁי הָיָה סוֹבֵר כִּי הָיוּ טוֹעִים אַחַר הָעֲבוֹדַת גִּלּוּלִים, וְלֹא הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה מִשּׁוּם יִצְרָם הָרַע שֶׁהָיָה גּוֹבֵר בָּם, רַק בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא הָיוּ חֲכָמִים כָּל כָּךְ, וּלְכָךְ טָעוּ אַחַר הָעֲבוֹדַת גִּלּוּלִים. וְהֵשִׁיב לוֹ, כִּי דָּבָר זֶה אֵינוֹ, כִּי חֲכָמִים הָיוּ, רַק בִּשְׁבִיל שֶׁהָיָה הַיֵּצֶר גּוֹבֵר בָּם הָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדַת גִּלּוּלִים, וְאִלּוּ הָיָה הוּא בְּאוֹתוֹ דּוֹר 3 הָיָה רָץ אַחֲרֶיהָ, וְהָוֵי נָקֵיט בְּשִׁפּוּלָא גְּלִימָא. כִּי כַּאֲשֶׁר הַחוֹטֵא הוּא חָכָם, וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא חוֹטֵא, רַק שֶׁהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לִמְשֹׁל עַל יִצְרוֹ, הוּא חָפֵץ וְאוֹהֵב שֶׁיָּבוֹא לוֹ מוֹנֵעַ עַד שֶׁלֹּא יוּכַל לַחְטֹא. אֲבָל הַסָּכָל, אַדְּרַבָּא, אִם יָבוֹא לוֹ מְנִיעָה, מֵסִיר הוּא הַמְּנִיעָה, כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּמָּה גָּדוֹל חֶטְאוֹ. 4 לְכָךְ אָמַר: אִלּוּ הֲוֵית הָתָם, לֹא הָיִיתָ עוֹשֶׂה כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה הֶחָכָם, שֶׁהוּא חָפֵץ שֶׁיָּבוֹא לוֹ מְנִיעָה אֶל הַחֵטְא, אֲבָל אַתָּה אִם הָיָה בָּא לְךָ מְנִיעָה, כְּמוֹ הַגְּלִימָא שֶׁהָיָה מְעַכֵּב עָלֶיךָ שֶׁלֹּא לָרוּץ אַחַר הָעֲבוֹדַת גִּלּוּלִים, 5 נְקִיטַת אוֹתוֹ בְּיָדֶיךָ כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעַכֵּב עָלֶיךָ לָרוּץ אַחַר עֲבוֹדַת גִּלּוּלִים. כִּי אֵין אַתָּה חָכָם כָּל כָּךְ כְּמוֹ בְּאוֹתוֹ דּוֹר, שֶׁהֵם בְּוַדַּאי הָיוּ חֲפֵצִים שֶׁיָּבוֹא לָהֶם מְעַכֵּב שֶׁלֹּא יֶחְטְאוּ, כִּי יָדְעוּ כַּמָּה גָּדוֹל הַחֵטְא, אֲבָל אַתָּה 6 לָא חֲכִימַת כֻּלֵּי הַאי, וַהֲוֵית נְקִיטַת בְּשִׁפּוּלֵי גְלִימָךְ שֶׁלֹּא יְעַכֵּב עָלֶיךָ מוֹנֵעַ מִן הַחוּץ, וְהָיִיתָ רָץ אַחַר הָעֲבֵרָה, הוּא הָעֲבוֹדַת גִּלּוּלִים. וּמִזֶּה תֵּדַע כִּי חֲכָמִים גְּדוֹלִים הָיוּ, רַק בִּשְׁבִיל שֶׁהָיָה יִצְרָם מוֹשֵׁל בָּהֶם.
רב אשי סבר, שישראל עבדו ע"ז מטעות מחשבתם שהריבוי אינו יכול להיות ממקור אחד
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
20 - לימוד שבועי באמונה טז ניסן - כב ניסן תשע"ה
21 - פרק ג' חלק א'
22 - פרק ג' חלק ב'
טען עוד
___________________________________
בפרק הקודם התבאר מדוע בישראל נמצא היצר הרע יותר מאשר בשאר האומות. עתה יש לשאול, למה חטא עבודה זרה היה מצוי יותר מאשר שאר החטאים? אמרו חכמים בפרק חלק, 1 רב אשי סיים שיעורו כשהגיע לשלושה מלכים אין להם חלק לעולם הבא. אמר לתלמידיו, למחר נעסוק בחברינו. בא אליו מנשה ונראה לו בחלום, אמר לו חבריך וחברי אביך קראת לנו? מהיכן יש לבצוע מהפת בברכת המוציא? אמר לו רב אשי איני יודע. אמר לו, מהיכן לבצוע המוציא לא למדת וחברך קראת לנו?! אמר לו, למדני, ולמחר אדרוש בבית המדרש הלכה זו בשמך. אמר לו, הבציעה היא מהמקום בו מתחיל הפת לקרום, כלומר מלמעלה או מהצדדים. 2 אמר לו רב אשי, מאחר שהייתם חכמים גדולים מדוע עבדתם עבודה זרה? אמר לו אם היית בזמנינו, היית מרים שולי גלימתך ורץ אחר עבודה זרה. למחרת אמר רב אשי נפתח בגדולים.
רצו חכמים לומר במאמר זה, כי רב אשי חשב, שהטעם שטעו ישראל בימי המלכים ללכת אחר עבודה זרה מפני שלא היו חכמים, ולא מפני יצר הרע שהיה מתגבר עליהם. השיב לו מנשה שהם היו חכמים גדולים, אלא שיצר הרע של עבודה זרה התגבר עליהם, ואם היה רב אשי בדורם, 3 היה נמשך לע"ז עד שהיה מרים שיפולי גלימתו ורץ אחריה. מהי משמעות הרמת שיפולי הגלימה? כאשר החוטא חכם, ויודע שהוא חוטא, אלא שאינו יכול לשלוט ביצרו, הוא שמח על כל דבר שמונע או מעכב בעדו מלחטוא. אבל הטיפש, אדרבא, אם יהיה דבר שמעכב אותו מלחטוא, הוא מסיר את המונע, כי אינו יודע עד כמה החטא הוא רע. 4 לכן אמר לו מנשה, אילו היית בדורנו, לא היית עושה כמעשה החכם, ששמח על המעכב ממנו לחטוא, אלא אם הייתה לך מניעה, כמו הגלימה שהיא מעכבת את האדם מלרוץ, 5 היית מרים שולי הגלימה כדי שלא יעכב אותך לרוץ אחר עבודת כוכבים. כי אתה אינך חכם כמו אנשי אותו הדור, שהם היו שמחים שיבוא להם דבר שיעכב אותם, כדי שלא יחטאו, מפני שידעו מהו גודלו של חטא. אבל אתה 6 אינך חכם כמוהם, והיית אוחז שולי גלימתך, כדי שלא יהיה שום דבר חיצוני המעכב אותך, והיית רץ אחרי העבירה, אחר עבודת הכוכבים. למד מכאן כי אנשי הדורות ההם היו חכמים גדולים, וחטאו מפני שהיה היצר מושל בהם.
ויש להבין, את 7 דברי רב אשי, שאמר למנשה מאחר שהייתם חכמים גדולים, על כך שלמדו מהיכן בוצעים את הפת, וכי חכמה גדולה יש בזה שיודע מהיכן בוצעים? ונראה לומר, שרב אשי חשב, שהדורות הראשונים טעו לעבוד עבודה זרה, מפני שחשבו 8 שלא יתכן שיש לעולם רק בורא אחד, כי אם לעולם יש רק בורא אחד, איך יתכן שאנו מוצאים בעולם דברים רבים והם הפכיים זה לזה. גם בקרב 9 פילוסופים מקובלת ההנחה שמדבר אחד 10 תבוא פעולה בעלת אופי אחד, ולא יתכן שמדבר אחד יצאו 11 פעולות הפוכות, כמו שלא יתכן שהאש תקרר, כי האש במהותה מחממת, והמים הם שמקררים. כשם שלא יתכן שדבר אחד יפעל שתי פעולות הפוכות זו מזו, כך לא יתכן שמהאחד יצאו דברים שהם הפוכים האחד מחברו. לכן הסיקו חכמים אלו, 12 שהבוראים רבים, ולפי מספר הבוראים ישנן נפעלים בעולם.
הקדמה
לאחר מה שלמדנו בפרקים הקודמים שיצר הרע 'תוקף' את ישראל יותר מאשר את אומות העולם, מבאר המהר"ל בפרק זה מהי היחודיות של חטא העבודה הזרה בין שאר הניסיונות. עבודה זרה היא אחד החטאים החמורים ביותר בתורה. למרות חומרת החטא אנו רואים שעם ישראל שוב ושוב נופל בחטא זה. מהי הסיבה לכך שעם ישראל עובר דווקא על חטא זה מכל החטאים? שאלה זו היא המוקד של פרק זה. במרכז הפרק מלמד המהר"ל את הדיון בין רב אשי לבין מנשה המלך שעבד עבודה זרה, ומבאר שעם ישראל נמשך לעבודה זרה לא בשל מחשבה מוטעית אלא בשל תאווה עצומה, שאנו כבני אנוש מתקשים להבין מה מקורה.
ביאורים
החטא הנפוץ ביותר בקורות ישראל בתנ"ך הוא העבודה הזרה. נשאלת השאלה מדוע ישראל נפלו שוב ושוב דווקא בחטא זה? תשובה לכך נמצא בסיפור על מנשה , אחד המלכים עליו נאמר שעבד עבודה זרה באופן הקיצוני ביותר, ככתוב (מלכים ב כא ב-ה) "וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה'... וַיִּשְׁתַּחוּ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וַיַּעֲבֹד אֹתָם". רב אשי, מגדולי האמוראים, התייחס למנשה החוטא בזלזול. הוא חשב שמנשה חטא בגלל טעות שכלית. מהי אותה הטעות שהובילה לעבודה זרה?
מתוך התבוננות בטבע מתגלים לעינינו ניגודים עצומים; אור וחושך, מים ואש, קור וחום. גם באדם עצמו פועלים כוחות הפוכים. נטיות לטוב ולישר ומאידך נטיות שפלות להרע ולהזיק.
אך למרות הניגודים הגדולים, כשהאדם מציב לעצמו מטרה הוא מכוון את כל פעולותיו להשגתה. אם הוא רוצה לעשות טוב – אז כל מעשיו יהיו טובים. לא ייתכן שאדם עם מטרה יעשה פעולות הפוכות לרצונו. למשל, אדם שבונה בית – לא יהרוס אותו בתום הבנייה. אם במהלך הבניה נעשית פעולה מזיקה לבית, כנראה שיש מישהו אחר שרוצה לחבל בפעולתו. כך גם כשאנו מביטים על העולם המלא סתירות והפכים. אנו רואים את הצדדים הטובים. יש מישהו שברא אותם. אך לא ייתכן שכל אותם הדברים הרעים בעולם נובעים ממנו, שהרי זה בניגוד לרצונו. לא יעלה על הדעת שריבוי פעולות סותרות הן מעשי בורא אחד שמגמתו אחת. חייבים לומר שיש מישהו אחר, כוח נוסף, שמתנגד לו ומושך לכיוון השני. כך זה בטוב וברע הקיימים במציאות, וכך הוא גם בכל ההפכים הקיימים בעולם. מכאן שמוכרחים לומר שיש אל טוב ויש אל רע. יש אל האהבה ויש אל השנאה. לא ייתכן שהשנאה מגיעה מאל האהבה. מכאן שהיא חייבת להגיע מכוח אחר. מכיוון שהאדם רוצה 'לשמור' על יחסים טובים עם כל האלים כדי שהכוחות שבו יפעלו לפי רצונו הוא חייב לעבוד את כל אותם הכוחות.
רב אשי סבר שהסיבה לעבודה הזרה קשורה לתפיסה מוטעית זאת. ואם הם טעו בכך ואנחנו לא – אין ספק שהם אינם יותר חכמים מאיתנו.
מנשה התגלה אליו והוכיח לו שאין הדבר נכון. העבודה זרה שעבד אינה נובעת מטעות שכלית. הוא היה יותר חכם מאיתנו והראיה לכך היא שהיה חכם גדול בהלכה. נוסף על לכך, החכם, כאשר הוא מזהה שהתאווה כמעט ומעבירה אותו על דעתו הוא מחפש להביא על עצמו מעכבים חיצוניים – סינונים באינטרנט, חָברה שתמנע ממנו כשלונות ועוד. לעומת זאת, מי שאינו חכם מחפש במקרה כזה דרכים לסלק את החסמים החיצוניים ולאפשר לעצמו כישלון. מנשה אומר לרב אשי, שבניגוד אליו, שנגרר על אף ששם מעכבים חיצוניים, אילו רב אשי היה שם הוא היה מחפש להסיר ממנו מעכבים. אם-כן, מהי הסיבה שבגללה חטא? יצר הרע אדיר, שלא קשור לשכל. דבר זה יתברר בהמשך הדברים.
לרפואת ג'וסלין שמחה בת מסעודה דורה דיה הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
