ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
ישראל חטאו בעבודה זרה מחמת היצר ולא מחסרון חכמה
יֵשׁ לִשְׁאֹל, אַחַר שֶׁהִתְבָּאֵר הַטַּעַם לָמָּה נִמְצָא בְּיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר הַיֵּצֶר לְחֵטְא, אֲבָל יֵשׁ לָתֵת סִבָּה לָמָה הָיָה נִמְצָא חֵטְא הָעֲבוֹדַת גִּלּוּלִים יוֹתֵר מִשְּׁאָר חֲטָאִים? וּבְפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין קב, ב): 1 רַב אָשֵׁי מוֹקֵי אַשְּׁלֹשָׁה מְלָכִים, אָמַר: לְמָחָר נִפְתַּח בְּחַבְרַיָּא. אֲתָא מְנַשֶּׁה אִיתְחֲזֵי לֵיהּ בְּחֶלְמָא, חַבְרָךְ וְחַבְרֵי דְּאָבִיךָ קְרִית לָן?! מֵהֵיכִי בָּעִית לְמִשְׁרֵיהּ הַמּוֹצִיא? אֲמַר לֵיהּ: לָא יָדַעְנָא. אֲמַר לֵיהּ: לְמִשְׁרֵי הַמּוֹצִיא לָא גְּמִירַת, וְחַבְרָא קְרִית לָן?! אֲמַר לֵיהּ: גְּמָרָא מִיהָא גְּמוֹר, וּלְמָחָר דָּרֵישְׁנָא לֵיהּ מִשִּׁמְךָ בְּפִרְקָא. אֲמַר לֵיהּ: מֵהֵיכִי דְּקָרֵים בִּשּׁוּלָא. 2 אֲמַר לֵיהּ: מֵאַחַר דַּחֲכִימַת כֻּלֵּי הַאי, מַאי טַעֲמָא קָא פָּלְחִיתוּ לַעֲבוֹדַת גִּלּוּלִים? אֲמַר לֵיהּ: אִי הֲוֵית הָתָם, הֲוֵית נְקִיטַת בְּשִׁפּוּלֵי גְּלִימָא וּרְהַטְתָּ אַבַּתְרַאי. לְמָחָר אָמַר: נִפְתַּח בְּרַבְּוָותָא, עַד כָּאן.
וְרוֹצֶה לוֹמַר, כִּי רַב אָשֵׁי הָיָה סוֹבֵר כִּי הָיוּ טוֹעִים אַחַר הָעֲבוֹדַת גִּלּוּלִים, וְלֹא הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה מִשּׁוּם יִצְרָם הָרַע שֶׁהָיָה גּוֹבֵר בָּם, רַק בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא הָיוּ חֲכָמִים כָּל כָּךְ, וּלְכָךְ טָעוּ אַחַר הָעֲבוֹדַת גִּלּוּלִים. וְהֵשִׁיב לוֹ, כִּי דָּבָר זֶה אֵינוֹ, כִּי חֲכָמִים הָיוּ, רַק בִּשְׁבִיל שֶׁהָיָה הַיֵּצֶר גּוֹבֵר בָּם הָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדַת גִּלּוּלִים, וְאִלּוּ הָיָה הוּא בְּאוֹתוֹ דּוֹר 3 הָיָה רָץ אַחֲרֶיהָ, וְהָוֵי נָקֵיט בְּשִׁפּוּלָא גְּלִימָא. כִּי כַּאֲשֶׁר הַחוֹטֵא הוּא חָכָם, וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא חוֹטֵא, רַק שֶׁהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לִמְשֹׁל עַל יִצְרוֹ, הוּא חָפֵץ וְאוֹהֵב שֶׁיָּבוֹא לוֹ מוֹנֵעַ עַד שֶׁלֹּא יוּכַל לַחְטֹא. אֲבָל הַסָּכָל, אַדְּרַבָּא, אִם יָבוֹא לוֹ מְנִיעָה, מֵסִיר הוּא הַמְּנִיעָה, כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּמָּה גָּדוֹל חֶטְאוֹ. 4 לְכָךְ אָמַר: אִלּוּ הֲוֵית הָתָם, לֹא הָיִיתָ עוֹשֶׂה כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה הֶחָכָם, שֶׁהוּא חָפֵץ שֶׁיָּבוֹא לוֹ מְנִיעָה אֶל הַחֵטְא, אֲבָל אַתָּה אִם הָיָה בָּא לְךָ מְנִיעָה, כְּמוֹ הַגְּלִימָא שֶׁהָיָה מְעַכֵּב עָלֶיךָ שֶׁלֹּא לָרוּץ אַחַר הָעֲבוֹדַת גִּלּוּלִים, 5 נְקִיטַת אוֹתוֹ בְּיָדֶיךָ כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעַכֵּב עָלֶיךָ לָרוּץ אַחַר עֲבוֹדַת גִּלּוּלִים. כִּי אֵין אַתָּה חָכָם כָּל כָּךְ כְּמוֹ בְּאוֹתוֹ דּוֹר, שֶׁהֵם בְּוַדַּאי הָיוּ חֲפֵצִים שֶׁיָּבוֹא לָהֶם מְעַכֵּב שֶׁלֹּא יֶחְטְאוּ, כִּי יָדְעוּ כַּמָּה גָּדוֹל הַחֵטְא, אֲבָל אַתָּה 6 לָא חֲכִימַת כֻּלֵּי הַאי, וַהֲוֵית נְקִיטַת בְּשִׁפּוּלֵי גְלִימָךְ שֶׁלֹּא יְעַכֵּב עָלֶיךָ מוֹנֵעַ מִן הַחוּץ, וְהָיִיתָ רָץ אַחַר הָעֲבֵרָה, הוּא הָעֲבוֹדַת גִּלּוּלִים. וּמִזֶּה תֵּדַע כִּי חֲכָמִים גְּדוֹלִים הָיוּ, רַק בִּשְׁבִיל שֶׁהָיָה יִצְרָם מוֹשֵׁל בָּהֶם.
רב אשי סבר, שישראל עבדו ע"ז מטעות מחשבתם שהריבוי אינו יכול להיות ממקור אחד
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
20 - לימוד שבועי באמונה טז ניסן - כב ניסן תשע"ה
21 - פרק ג' חלק א'
22 - פרק ג' חלק ב'
טען עוד
___________________________________
בפרק הקודם התבאר מדוע בישראל נמצא היצר הרע יותר מאשר בשאר האומות. עתה יש לשאול, למה חטא עבודה זרה היה מצוי יותר מאשר שאר החטאים? אמרו חכמים בפרק חלק, 1 רב אשי סיים שיעורו כשהגיע לשלושה מלכים אין להם חלק לעולם הבא. אמר לתלמידיו, למחר נעסוק בחברינו. בא אליו מנשה ונראה לו בחלום, אמר לו חבריך וחברי אביך קראת לנו? מהיכן יש לבצוע מהפת בברכת המוציא? אמר לו רב אשי איני יודע. אמר לו, מהיכן לבצוע המוציא לא למדת וחברך קראת לנו?! אמר לו, למדני, ולמחר אדרוש בבית המדרש הלכה זו בשמך. אמר לו, הבציעה היא מהמקום בו מתחיל הפת לקרום, כלומר מלמעלה או מהצדדים. 2 אמר לו רב אשי, מאחר שהייתם חכמים גדולים מדוע עבדתם עבודה זרה? אמר לו אם היית בזמנינו, היית מרים שולי גלימתך ורץ אחר עבודה זרה. למחרת אמר רב אשי נפתח בגדולים.
רצו חכמים לומר במאמר זה, כי רב אשי חשב, שהטעם שטעו ישראל בימי המלכים ללכת אחר עבודה זרה מפני שלא היו חכמים, ולא מפני יצר הרע שהיה מתגבר עליהם. השיב לו מנשה שהם היו חכמים גדולים, אלא שיצר הרע של עבודה זרה התגבר עליהם, ואם היה רב אשי בדורם, 3 היה נמשך לע"ז עד שהיה מרים שיפולי גלימתו ורץ אחריה. מהי משמעות הרמת שיפולי הגלימה? כאשר החוטא חכם, ויודע שהוא חוטא, אלא שאינו יכול לשלוט ביצרו, הוא שמח על כל דבר שמונע או מעכב בעדו מלחטוא. אבל הטיפש, אדרבא, אם יהיה דבר שמעכב אותו מלחטוא, הוא מסיר את המונע, כי אינו יודע עד כמה החטא הוא רע. 4 לכן אמר לו מנשה, אילו היית בדורנו, לא היית עושה כמעשה החכם, ששמח על המעכב ממנו לחטוא, אלא אם הייתה לך מניעה, כמו הגלימה שהיא מעכבת את האדם מלרוץ, 5 היית מרים שולי הגלימה כדי שלא יעכב אותך לרוץ אחר עבודת כוכבים. כי אתה אינך חכם כמו אנשי אותו הדור, שהם היו שמחים שיבוא להם דבר שיעכב אותם, כדי שלא יחטאו, מפני שידעו מהו גודלו של חטא. אבל אתה 6 אינך חכם כמוהם, והיית אוחז שולי גלימתך, כדי שלא יהיה שום דבר חיצוני המעכב אותך, והיית רץ אחרי העבירה, אחר עבודת הכוכבים. למד מכאן כי אנשי הדורות ההם היו חכמים גדולים, וחטאו מפני שהיה היצר מושל בהם.
ויש להבין, את 7 דברי רב אשי, שאמר למנשה מאחר שהייתם חכמים גדולים, על כך שלמדו מהיכן בוצעים את הפת, וכי חכמה גדולה יש בזה שיודע מהיכן בוצעים? ונראה לומר, שרב אשי חשב, שהדורות הראשונים טעו לעבוד עבודה זרה, מפני שחשבו 8 שלא יתכן שיש לעולם רק בורא אחד, כי אם לעולם יש רק בורא אחד, איך יתכן שאנו מוצאים בעולם דברים רבים והם הפכיים זה לזה. גם בקרב 9 פילוסופים מקובלת ההנחה שמדבר אחד 10 תבוא פעולה בעלת אופי אחד, ולא יתכן שמדבר אחד יצאו 11 פעולות הפוכות, כמו שלא יתכן שהאש תקרר, כי האש במהותה מחממת, והמים הם שמקררים. כשם שלא יתכן שדבר אחד יפעל שתי פעולות הפוכות זו מזו, כך לא יתכן שמהאחד יצאו דברים שהם הפוכים האחד מחברו. לכן הסיקו חכמים אלו, 12 שהבוראים רבים, ולפי מספר הבוראים ישנן נפעלים בעולם.
הקדמה
לאחר מה שלמדנו בפרקים הקודמים שיצר הרע 'תוקף' את ישראל יותר מאשר את אומות העולם, מבאר המהר"ל בפרק זה מהי היחודיות של חטא העבודה הזרה בין שאר הניסיונות. עבודה זרה היא אחד החטאים החמורים ביותר בתורה. למרות חומרת החטא אנו רואים שעם ישראל שוב ושוב נופל בחטא זה. מהי הסיבה לכך שעם ישראל עובר דווקא על חטא זה מכל החטאים? שאלה זו היא המוקד של פרק זה. במרכז הפרק מלמד המהר"ל את הדיון בין רב אשי לבין מנשה המלך שעבד עבודה זרה, ומבאר שעם ישראל נמשך לעבודה זרה לא בשל מחשבה מוטעית אלא בשל תאווה עצומה, שאנו כבני אנוש מתקשים להבין מה מקורה.
ביאורים
החטא הנפוץ ביותר בקורות ישראל בתנ"ך הוא העבודה הזרה. נשאלת השאלה מדוע ישראל נפלו שוב ושוב דווקא בחטא זה? תשובה לכך נמצא בסיפור על מנשה , אחד המלכים עליו נאמר שעבד עבודה זרה באופן הקיצוני ביותר, ככתוב (מלכים ב כא ב-ה) "וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה'... וַיִּשְׁתַּחוּ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וַיַּעֲבֹד אֹתָם". רב אשי, מגדולי האמוראים, התייחס למנשה החוטא בזלזול. הוא חשב שמנשה חטא בגלל טעות שכלית. מהי אותה הטעות שהובילה לעבודה זרה?
מתוך התבוננות בטבע מתגלים לעינינו ניגודים עצומים; אור וחושך, מים ואש, קור וחום. גם באדם עצמו פועלים כוחות הפוכים. נטיות לטוב ולישר ומאידך נטיות שפלות להרע ולהזיק.
אך למרות הניגודים הגדולים, כשהאדם מציב לעצמו מטרה הוא מכוון את כל פעולותיו להשגתה. אם הוא רוצה לעשות טוב – אז כל מעשיו יהיו טובים. לא ייתכן שאדם עם מטרה יעשה פעולות הפוכות לרצונו. למשל, אדם שבונה בית – לא יהרוס אותו בתום הבנייה. אם במהלך הבניה נעשית פעולה מזיקה לבית, כנראה שיש מישהו אחר שרוצה לחבל בפעולתו. כך גם כשאנו מביטים על העולם המלא סתירות והפכים. אנו רואים את הצדדים הטובים. יש מישהו שברא אותם. אך לא ייתכן שכל אותם הדברים הרעים בעולם נובעים ממנו, שהרי זה בניגוד לרצונו. לא יעלה על הדעת שריבוי פעולות סותרות הן מעשי בורא אחד שמגמתו אחת. חייבים לומר שיש מישהו אחר, כוח נוסף, שמתנגד לו ומושך לכיוון השני. כך זה בטוב וברע הקיימים במציאות, וכך הוא גם בכל ההפכים הקיימים בעולם. מכאן שמוכרחים לומר שיש אל טוב ויש אל רע. יש אל האהבה ויש אל השנאה. לא ייתכן שהשנאה מגיעה מאל האהבה. מכאן שהיא חייבת להגיע מכוח אחר. מכיוון שהאדם רוצה 'לשמור' על יחסים טובים עם כל האלים כדי שהכוחות שבו יפעלו לפי רצונו הוא חייב לעבוד את כל אותם הכוחות.
רב אשי סבר שהסיבה לעבודה הזרה קשורה לתפיסה מוטעית זאת. ואם הם טעו בכך ואנחנו לא – אין ספק שהם אינם יותר חכמים מאיתנו.
מנשה התגלה אליו והוכיח לו שאין הדבר נכון. העבודה זרה שעבד אינה נובעת מטעות שכלית. הוא היה יותר חכם מאיתנו והראיה לכך היא שהיה חכם גדול בהלכה. נוסף על לכך, החכם, כאשר הוא מזהה שהתאווה כמעט ומעבירה אותו על דעתו הוא מחפש להביא על עצמו מעכבים חיצוניים – סינונים באינטרנט, חָברה שתמנע ממנו כשלונות ועוד. לעומת זאת, מי שאינו חכם מחפש במקרה כזה דרכים לסלק את החסמים החיצוניים ולאפשר לעצמו כישלון. מנשה אומר לרב אשי, שבניגוד אליו, שנגרר על אף ששם מעכבים חיצוניים, אילו רב אשי היה שם הוא היה מחפש להסיר ממנו מעכבים. אם-כן, מהי הסיבה שבגללה חטא? יצר הרע אדיר, שלא קשור לשכל. דבר זה יתברר בהמשך הדברים.
לרפואת ג'וסלין שמחה בת מסעודה דורה דיה הי"ו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
בריאת העולם בפרשת לך לך
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכלוך הקדוש
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
