ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּכְבָר מְבֹאָר בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (בראשית רבה פרשה א, ד), הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא 1 בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, א): בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו וגו'. רַבִּי בְּרֶכְיָה אָמַר: בִּזְכוּת מֹשֶׁה נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כא): וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ. רַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי מַתְּנָא אוֹמֵר: בִּזְכוּת ג' דְּבָרִים נִבְרָא הָעוֹלָם: בִּזְכוּת בִּכּוּרִים, בִּזְכוּת מַעַשְׂרוֹת וּבִזְכוּת חַלָּה. בִּזְכוּת בִּכּוּרִים, דִּכְתִיב: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא בִּכּוּרִים, דִּכְתִיב (שמות כג, יט): רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ. בִּזְכוּת חַלָּה, דִּכְתִיב: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא חַלָּה, דִּכְתִיב (במדבר טו, כ): רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וגו'. בִּזְכוּת מַעַשְׂרוֹת, דִּכְתִיב: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא מַעַשְׂרוֹת, דִּכְתִיב (דברים יח, ד): רֵאשִׁית דְּגָנְךָ וגו'. וּבֵאוּר הָעִנְיָן הַזֶּה, כִּי הַכֹּל מוֹדִים שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּשׁ כָּאן הַתְחָלָה, וְכָל הַתְחָלָה הִיא יְחִידִית, וְלָכֵן רָאוּי לִהְיוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁמִּן הָאֶחָד יֻשְׁפַּע אֶחָד, וּבִשְׁבִיל אוֹתָהּ הַתְחָלָה נִבְרָא הַכֹּל, עַל זֶה אָמַר, שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם בִּשְׁבִילוֹ. כִּי כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם בְּלֹא הַשְׁלָמָה, וּלְכָךְ אִם לֹא הָיָה הַתְחָלָה, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִהְיוֹת נִבְרָא הָרִבּוּי, כִּי לֹא יָבוֹאוּ דְּבָרִים מִתְחַלְּפִים מִן הָאֶחָד כַּאֲשֶׁר אֵין כָּאן מְקַבֵּל. אֲבָל כַּאֲשֶׁר יֵשׁ מְקַבֵּל, הוּא הַתְחָלָה, מִזֶּה מִתְחַדֵּשׁ הָרִבּוּי מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַמְקַבֵּל בְּלֹא הַשְׁלָמָה, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר. וְכַאֲשֶׁר נִמְצָא הַתְחָלָה יְחִידִית מִן הַיָּחִיד, מֵעַתָּה הָיָה כָּאן מְקַבֵּל מַה שֶּׁלֹּא הָיָה קֹדֶם, וְעַתָּה 2 יֵחָשֵׁב שְׁאָר הַבְּרִיאָה תּוֹסֶפֶת וְהַשְׁלָמָה עַל הַמְקַבֵּל. וְהָרִבּוּי בָּא מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא בְּעִנְיָן אַחֵר, עַד שֶׁיִּקְשֶׁה לְךָ אֵיךְ יָבוֹא הָרִבּוּי מִן הָאֶחָד, אֲבָל יָבוֹא הָרִבּוּי מִצַּד הַמְקַבֵּל. וְדָבָר זֶה רָמְזָה הַתּוֹרָה בְּמִלַּת בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, כִּי הַבֵּי"ת שֶׁל בְּרֵאשִׁית פֵּרוּשָׁהּ בִּשְׁבִיל רֵאשִׁית נִבְרָא הַכֹּל. כְּלוֹמַר כַּאֲשֶׁר יֵשׁ כָּאן רֵאשִׁית שֶׁהוּא אַחַת, בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ הַתְחָלָה שֶׁהִיא אַחַת נִבְרָא הַכֹּל, מִפְּנֵי שֶׁהַכֹּל הַשְׁלָמָה אֶל 3 הַדָּבָר שֶׁהוּא הַתְחָלָה.
________________________________
בפרשת בראשית נאמר: בראשית ברא אלוקים, היינו העולם ומלואו לא נבראו אלא 1 בשביל דבר שהוא ראשית, ואין ראשית אלא תורה, שנאמר: ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו. רבי ברכיה אומר, בזכות משה נברא העולם, שנאמר: בראשית ברא אלוקים, ואין ראשית אלא משה, שנאמר: וירא ראשית לו. רבי חייא בשם רבי מתנא אומר, בזכות שלושה דברים נברא העולם: בזכות ביכורים, בזכות מעשרות ובזכות חלה. בזכות ביכורים שנאמר: בראשית ברא אלוקים, ואין ראשית אלא ביכורים, שנאמר: ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוקיך. בזכות חלה שנאמר: בראשית ברא אלוקים, ואין ראשית אלא חלה, שנאמר: ראשית עריסותיכם חלה תרימו. בזכות מעשרות, שנאמר: בראשית ברא אלוקים, ואין ראשית אלא מעשרות, שנאמר: ראשית דגנך תירשך ויצהרך, וראשית גז צאנך תתן לו. ביאור דרשה זו, אין מחלוקת שהעולם נברא ויש לו התחלה. ההתחלה היא בריאה של דבר אחד, כי מבורא אחד יבוא דבר אחד. אותה התחלה היא הדבר שבשבילו נברא העולם. מכיון שלא יתכן שאותה בריאה תהיה שלימה, כמו שבארנו, מוכרחת לה השלמה, אם כן הראשית החסרה היא סיבת הריבוי בעולם. בתחילת הבריאה נוצר דבר יחיד מבורא יחיד, מעתה קיים נברא שלא היה קודם לכן, 2 וכל שאר הבריאה היא תוספת על אותו נברא ראשון שהוא עיקר העולם. גם אותה תוספת נבראה על ידי הבורא יוצר הראשית. מעתה לא יקשה לך כיצד יוצר אחד יוצר דברים רבים הפכיים זה לזה, כי סיבת הריבוי וההפכים היא מצד הנבראים. רעיון זה רמזה התורה במילה בראשית שבפסוק בראשית ברא אלוקים. האות בית של בראשית משמעותה, בשביל ראשית נברא הכל. כלומר, כאשר יש ראשית אחת, בשביל אותה ראשית נברא כל השאר, וכל השאר הוא השלמה 3 לאותה ראשית.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
23 - פרק ג' חלק ג'
24 - פרק ג' חלק ד'
25 - פרק ג' חלק ה'
טען עוד
המהר"ל ממשיך את הדיון בעניין כיצד יצא הרבוי מהבורא היחידי ומאמת את דבריו לאור דברי חז"ל.
הפסוק שפותח את התורה אומר כך: 'בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ'. המובן הפשוט של פסוק זה הוא שבתחילת הבריאה ברא הקב"ה את השמים והארץ.
חז"ל אינם מסתפקים בפירוש זה ונותנים משמעות נוספת למילה הראשונה. 'בראשית' אין פירושו רק תיאור זמן אלא בעיקר תיאור סיבה. דהיינו, לשם מה ברא אלוהים את כל העולם? המהר"ל מעמיק את השאלה לאור הדברים שלמדנו. חז"ל באו להשיב על השאלה שהעלינו. איך ייתכן עולם אחד שיש בו הפכים, שיש בו שמים ויש בו ארץ, שיש בו נשמת חיים ויש בו עפר מן האדמה. חז"ל הבינו שזו שאלה כה מרכזית, עד כדי כך שהפסוק הראשון בתורה בא לענות על שאלה זו.
יש דברים שהם יסודות העולם המקבלים ביטוי במילה 'ראשית'. הם היצירה הראשונה של הקב"ה, לאו דווקא במובן הכרונולוגי, שהם נבראו בנקודת זמן קודמת לאחרים, אלא שהם הבריאה העיקרית למענה ברא הקב"ה את העולם.
אותם דברים יסודיים הם המטרה של הבריאה, אך מכיוון שהם בדרגת נבראים ולא בדרגת הבורא בעצמו, הם נבראו חסרים. הם צריכים השלמה ופיתוח כדי להגיע לאחדות ולשלמות. כל העולם, על כל גווניו וכוחותיו, כל הבריאה כולה, משמשת כתוספת על גבם כדי ליצור השלמה ותיקון.
ממילא אין ריבוי בעולם אלא כל הסתירות וההפכים נבראו רק כדי להשלים את היסוד הראשוני. המציאות היא אחת ומושלמת. היא אחד שיצא מהאחד, אך זאת לא לעיני הנבראים, שרואים רק את החלקיות שבמציאות, אלא במבטו העליון של הבורא, וניתנת להבנה רק לאחר התבוננות מעמיקה.
שאלה זו של חז"ל והתשובות עליה יכוונו אותנו לדעת מה רצונו של הקב"ה בעולמו. מהו הדבר המרכזי שהקב"ה רוצה לגלות בעולם. כאשר נדע זאת, נכוון את כל כוחותינו לקידום אותו דבר ראשוני ויסודי, ובדרך זו נהיה שותפים בתיקון העולם וביצירת עולם שלם ומאוחד.
הרחבות
* "בראשית ברא"
רָמְזָה הַתּוֹרָה בְּמִלַּת בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים. המהר"ל מסביר את הרמז שבמילה בראשית. בנוגע לשאלה כלפי מה מתייחסת המילה בראשית נחלקו רש"י והרמב"ן. רש"י מבאר שאין הכוונה שבתחילה ברא אלוהים את השמים והארץ: "אם-כן תמה על עצמך, שהרי המים קדמו, שהרי כתיב ורוח אלהים מרחפת על פני המים, ועדיין לא גלה המקרא בריית המים מתי היתה, הא למדת שקדמו המים לארץ. ועוד שהשמים מאש ומים נבראו, על כרחך לא לימד המקרא סדר המוקדמים והמאוחרים כלום". על פי רש"י אין מנוס מלהסביר שהתורה מציינת בפסוק חלקים מאוחרים בבריאה: "ואם באת לפרשו כפשוטו כך פרשהו בראשית בריאת שמים וארץ והארץ היתה תהו ובהו וחשך... כמו: בראשית ברוא". כלומר, התורה מספרת מה היה כשהחל הקב"ה לברוא שמים וארץ. לעומת דברי רש"י, הרמב"ן מסביר את המילים כפשוטם: "ועתה שמע פירושי המקרא על פשוטו... הקב"ה ברא כל הנבראים מאפיסה מוחלטת – ואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מן האין אלא לשון 'ברא' ". לשונות אחרים כמו 'יצר' ו'עשה' מדברים על פיתוח ושכלול היש (מה שנברא וכבר קיים בעולם) למרכיבי העולם השונים. על פי הבנה זו מבאר הרמב"ן: " בתחלה ברא אלהים את השמים כי הוציא חומר שלהם מאין ואת הארץ שהוציא החומר שלה מאין" [בראשית א, א]. כלפי תחילת הבריאה השתמשה התורה במילה 'ברא' ומכאן ולהבא יש רק יצירה ועשיה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
