ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּמִפְּנֵי זֶה אָמַר כִּי בַּשְּׁבִיעִית מִלְחָמוֹת, כִּי הַשְּׁבִיעִי הוּא קָרוֹב אֶל הַשְּׁמִינִי, שֶׁבּוֹ 1 יִהְיֶה הַתְחָלַת הֲוָיָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל. כִּי הַתְחָלַת הַשְּׁמִינִי מְיֻחָד דַּוְקָא לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר. וְדָבָר זֶה יָדוּעַ מִמַּה שֶּׁהָיוּ מַקְרִיבִים בְּשִׁבְעַת יְמֵי סֻכּוֹת, שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין שִׁבְעִים פָּרִים כְּנֶגֶד הָאֻמּוֹת (סוכה נה, ב), כִּי אֵין בָּאֻמּוֹת אַחְדוּת רַק רִבּוּי. לְכָךְ בָּהֶם הַקְרָבַת ע' פָּרִים בְּז' יְמֵי סֻכּוֹת, כִּי שִׁבְעָה וְשִׁבְעִים דּוֹמִים וְשָׁוִים. וּמִזֶּה תֵּדַע כִּי הָאֻמּוֹת יֵשׁ לָהֶם עוֹלָם הַזֶּה שֶׁנִּבְרָא בְּז' יְמֵי בְרֵאשִׁית. 2 וְאַחַר הַשִּׁבְעָה מַקְרִיבִין פַּר אֶחָד (במדבר כט, לו), נֶגֶד הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית הַיְחִידָה (סוכה נה, ב). וְאָמַר בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית בֶּן דָּוִד בָּא, וְדָבָר זֶה מְבֹאָר, כִּי כָּל עִנְיַן הַמָּשִׁיחַ בְּמַעֲלָה אֱלֹקִית יְתֵרָה עַל הַטֶּבַע. 3 וּמִזֶּה יִתְרַבֶּה הַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת וְהַחָכְמָה, כָּל הַדְּבָרִים הַבִּלְתִּי טִבְעִיִּים, וְהֵם מַה שֶּׁאַחַר הַטֶּבַע.
________________________________
מסיבה זו אמרו, בשביעית מלחמות. השביעי סמוך לשמיני, 1 ובתחילת השמיני מתחילה הוויה חדשה לישראל, כמו שבארנו, שהשבע שייך לעולם הגשמי והשמונה שייך לעולם הרוחני, לכן השמונה שייך לישראל. דבר זה מתברר ממה שהיו מקריבים בחג הסוכות שבעים פרים, כנגד שבעים אומות העולם, כי באומות אין אחדות אלא רבוי פרטים. לכן כנגד האומות היו מקריבים שבעים פרים בשבעת ימי החג, כי השבע והשבעים דומים זה לזה, ושניהם מבטאים את הריבוי. לכן העולם הזה, שהוא עולם שנברא בשבעת ימי בראשית, שייך לאומות העולם. 2 ביום השמיני, לאחר שבעת ימי החג, מקריבים פר אחד, כנגד האומה היחידה, האומה הישראלית. על זה אמרו חכמים, במוצאי שביעית בן דוד בא, כי מעלת המשיח מעל עולם הטבע. 3 לכן בימות המשיח יתרבו השכל, הדעת והחכמה, כי אלו דברים בלתי טבעיים, מעל עולם הטבע.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
113 - פרק ל"ב חלק ג'
114 - פרק ל"ב חלק ד'
115 - פרק ל"ב חלק ה'
טען עוד
בסיומו של התהליך הארוך שעובר העולם, לקראת ביאתו של המשיח, בשנה השביעית מגיעות המלחמות.
במבט חיצוני אין הבדל מהותי בין הגויים לבין עם ישראל. כולם נולדים, אוכלים ושותים, גדלים לומדים ועובדים, מתחתנים ובסוף מתים... אולם האמת היא שישנו פער מהותי בין ישראל לבין אומות העולם. בעוד אומות העולם מוגבלים לעולם הגשמי, ופעולתם כוללות לימוד ועשייה בתוך העולם הזה וגבולותיו, מדרגתם של עם ישראל גבוהה ומרוממת מעליו. על אף היותם בעולם הגשמי, יש להם קישור עם האלוהי העליון שמעל לגבולות העולם הזה. ימות המשיח הם הזמן שבו הטבע כולו משועבד לעולם הרוחני ומונהג על ידו. אז עם ישראל מתגלה בהופעתו המושלמת, ואין מי שמתנגד אליו.
המהר"ל מסביר שאומות העולם המשועבדות לעולם הזה מופיעות דווקא במספר של עולם הטבע, הכולל את מספר ימי בריאת העולם, שבע. בשבעת ימי חג הסוכות מקריבים פרים כנגד כל האומות ומגיעים למספר שבע ים, ואילו ביום שאחריו, היום השמיני, מקריבים פר אחד כנגד עם ישראל. אצל אומות העולם אין מדרגה המאחדת את הכל וכוללת הכל כמו אצל ישראל. לפיכך מובן, שכאשר אורו של עם ישראל עומד להתגלות בשנה השביעית, ינסו אומות העולם החשים בכך להתנגד. אי לכך, בשביעית יהיו מלחמות, עד שתגיע השנה השמינית שבה בן דוד יבוא, ומכוח המדרגה העליונה שתהיה אז, יתרבו הכוחות העליונים שבאדם – השכל, הדעת והחכמה.
הרחבות
* מדוע ייסורים קודמים לגאולה
בַּשְּׁבִיעִית מִלְחָמוֹת. בפרשת בהר מפרטת התורה את האופנים, שבהם אדם שמכר את ביתו מתוך שהעני יכול להשיב את הבית אליו [ויקרא כה, כה-כח]. רבי חיים בן עטר בעל ה'אור החיים' דורש את פסוקים אלה על הליך הגלות והגאולה: האיש המוכר מאחוזתו מחמת העוני הינו הקב"ה. כשהעולם נוטה מדרך הטוב ומעבודת ה' ומוכן פחות לקבלת השכינה, ממילא שמו של הקב"ה פחות מתגלה בעולם: "ומכר מאחוזתו" [פסוק כה] – מחריב הקב"ה את בית המקדש, וכך מפרש את הפסוקים על זו הדרך. בהמשך הפסוקים נאמר: "וחישב את שני ממכרו והשיב את העודף לאיש אשר מכר לו, ושב לאחוזתו" [פסוק כז]. ומסביר רבי חיים בן עטר שבשעה שהשדה שב לבעליו עושים חשבון כדי לוודא שהחוב נפרע בשלמות, ומה שעדיין לא כיפרה הגלות באורכה מתכפר לעם ישראל על ידי יסורים קשים – "וכמו כן יעשה אדון העולם כשיתקרב זמן הגאולה, והוא מאמרם ז"ל שיהיו חבלי משיח (יסורים קשים כהכנה לגאולה) [סנהדרין צח.], ובזה – "ושב לאחוזתו", תשוב השכינה להתגלות בעולם בצורה בהירה וגדולה וישובו ישראל למעמדם" [אור החיים, ויקרא שם]. כך מתיישבת באופן אחר השאלה בה פתח המהר"ל את הפרק – השפלות הגדולה סמוך לגאולה נצרכת כדי למחוק את עוונותיהם של ישראל שנותרו ובכך לאפשר את הגעת הגאולה.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
שלושה שותפים באדם
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
עבודה שאין לה סוף
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
