ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
אָמְנָם אֵלּוּ ג' מִצְווֹת הַקְּדוֹשׁוֹת: (תְּרוּמָה) {חַלָּה} מַעֲשֵׂר וּבִכּוּרִים, יֵשׁ עוֹד בְּעִנְיָנָם, בְּסוֹדָם הַמֻּפְלָא וְהַנֶּעֱלָם, דְּבָרִים מֻפְלָאִים. וְזֶה, כִּי מִצְוָה רִאשׁוֹנָה, וְהִיא מִצְוַת בִּכּוּרִים, בָּאָה אֶל הַתְחָלַת יְצִיאַת הַנִּבְרָא לַפֹּעַל מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא פּוֹעֵל אוֹתוֹ. שֶׁהֲרֵי הַבִּכּוּרִים הֵם כַּאֲשֶׁר נִמְצָא הַפְּרִי הָרִאשׁוֹן, וְזֶה שֶׁכָּתוּב אֵצֶל בִּכּוּרִים (דברים כו, ב): רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וְעוֹד אָמַר (שם י): רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי ה'. אָמְנָם, מִצְוַת מַעֲשֵׂר מִצַּד הַנִּבְרָא, לֹא מִצַּד 1 הַיְצִיאָה לַפֹּעַל, לְכָךְ מִצְוָה זֹאת כַּאֲשֶׁר נִגְמָר הַפְּרִי לְגַמְרֵי, וְעוֹמֵד בְּעַצְמוֹ אַחַר הַמֵּרוּחַ, אָז נִתְחַיֵּב בְּמִצְוָה זֹאת. אָמְנָם מִצְוַת הַחַלָּה מִצַּד חִבּוּר הַחֲלָקִים בְּיַחַד, שֶׁזֶּהוּ דָּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּלְכָךְ מִצְוַת הַחַלָּה כַּאֲשֶׁר נִתְגַּלְגֵּל הָעִסָּה. וּבְכָל אֶחָד יֵשׁ רֵאשִׁית, וְדָבָר זֶה אֱמֶת. וְאָז יִתֵּן רֵאשִׁית אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי כְּבָר אָמַרְנוּ לְךָ לְמַעְלָה שֶׁהַבְּרִיאָה הוּא מִצַּד הָרֵאשִׁית בִּלְבַד, שֶׁעַל יְדֵי הָרֵאשִׁית יִמָּצֵא הַכֹּל. וּלְפִיכָךְ בְּכָל 2 הֲוָיָה בְּעַצְמוֹ יֵשׁ רֵאשִׁית. וּפֵרוּשׁ זֶה בָּרוּר מְאֹד, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ אוֹתוֹ עַל עָמְקוֹ, וּבִפְרָט בְּעִנְיַן מִצְוַת הַחַלָּה, שֶׁהִיא עַל יְדֵי קִבּוּץ וְגִלְגּוּל הָעִסָּה, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מִתְחַיֵּב לָתֵת הָרֵאשִׁית אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר הוּא אֶחָד, יִמָּצֵא הַכֹּל. הֲרֵי לְךָ דִּבְרֵי אֱמֶת וְיֹשֶׁר, כִּי הָרִבּוּי בָּא בִּשְׁבִיל הָרֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְךָ לְמַעְלָה.
________________________________
בסוד שלושת המצוות: חלה, מעשר וביכורים יש דבר נפלא. מצוות הביכורים, מתקיימת בפרי הראשון, שהוא התחלת יציאתו של הנברא אל הפועל על ידי הבורא העושה אותו. לכן נאמר בפרשת ביכורים: ראשית פרי האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך. ועוד נאמר: ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה'. מצוות מעשר מצד הנברא, לא מצד 1 תחילת יצירתו, לכן המצווה היא כאשר נגמרה המלאכה בפרי. מצוות החלה היא בחיבור כל החלקים יחד, וזהו דבר העומד בפני עצמו, לכן מצוות החלה רק כאשר נעשתה העיסה. בכל אחד מהמצבים יש ראשית, וכל אחד מהם מיוחס אל הקב"ה. כבר בארנו למעלה שכל הבריאה בגלל הראשית, לכן בכל 2 דבר שמתהווה בעולם יש ראשית. פירוש זה ברור, אלא שאי אפשר לפרש אותו יותר לעומק, במיוחד במצוות החלה, שהיא בחיבור החלקים כולם, בשבילם ראוי לייחס את כל הראשית אל השם יתברך, כי ממנו שהוא אחד נמצאו כל הנבראים בעולם. הרי לפניך דברי אמת כי הריבוי בעולם בגלל הראשית, כמו שהתבאר.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
30 - פרק ג' חלק ט'
31 - פרק ג' חלק י'
32 - פרק ג' חלק י"א
טען עוד
שלוש המצוות אינם מתארות רק שלושה סוגים של עולמות אלא גם מתארות את תהליך בריאת העולם. השלב הראשון הוא הבריאה של כל הנבראים. כל העולמות כולם נבראו מאת ה' באופן ישיר. המלאכים, גלגלי השמים וכל החי והצומח בעולמנו נבראו בששת ימי בראשית על ידי הבורא בעצמו. כנגד שלב זה של הבריאה ניתנה מצוות הביכורים . במצווה זו לוקח האדם פרי, בעודו על העץ, ומסמנו על מנת להביאו לירושלים. במצווה זו מודגשת מאוד האמירה שה' נתן לנו את הביכורים. חלק מההודאה שמביא הביכורים אומר הוא: 'אשר נתת לי ה''. הקב"ה עשה את הכל וממה שהוא ברא אני מביא לו חלק. זוהי מצווה שנעשית על פרי שהושלם ללא כל מעורבות אנושית.
השלב הבא של הבריאה הוא סידור הנבראים. השימוש בהם לפי צורכו של הנברא. החיטה כשהיא לעצמה, כמו שבראה הקב"ה, איננה מספקת והאדם אינו יכול לעשות איתה משהו. על מנת להשתמש בה יש צורך לאסוף את כל השיבולים, למרח את הכרי, לסלק את הפסולת. זוהי פעולתו של האדם. הוא אוסף כמות גדולה של שיבולים ומסדרן כדי שיוכל להשתמש בהם. השיבולים עדיין נשארו בצורתן המקורית אך ישנה התערבות מצומצמת של האדם בליקוט ובסידור. ישנם דברים רבים בעולם שהאדם אינו מסתפק בבריאה כמות שהיא אלא שותף ברמה מסוימת על מנת להשתמש במשאבי הטבע. האדם בונה סכרים כדי לאגור מים, חוצב מההרים אבנים שישמשוהו לבניין ועוד. כנגד שלב זה של הבריאה ניתנה מצוות המעשר. לאחר שאספנו את השיבולים אנו מפרישים מעשר ואומרים שגם השלב הזה קשור לריבונו של עולם.
השלב המורכב ביותר בבריאה הוא השלב השלישי. זהו השלב שבו האדם לוקח את חומרי הגלם שקיימים במציאות ומעבד אותם. לאחר תהליך העיבוד, החומר הגולמי אינו ניכר. נוצר כאן משהו חדש שכלל אינו דומה למוצרי היסוד. כל העולם המודרני שבו אנו חיים מורכב מיצירות אנושיות מעין אלו. למשל, חומרי הפלסטיק למיניהם בנויים מהרכבות אנושיות שונות. כנגד השלב הזה ניתנה מצוות חלה. זוהי מצווה שנעשית במעורבות מלאה של האדם. החיטים שבראם הבורא כבר אינם עוד. האדם ברר אותם, טחן ועירבב במים. מול עינינו נוצרת יצירה חדשה שכל כולה נעשתה על ידי האדם ובשבילו, שהרי רק בשלב הזה יכול האדם ליהנות מהחיטה ולהזין את עצמו. בשלב זה של הבריאה נוצרים דברים הנראים רחוקים מרצון ה'. המציאות שאותה ברא הקב"ה, האנושות, עומדת על רגליה, יוצרת ופועלת בכוחות עצמה מרצונה החופשי. אפשר לחשוב שהיצירתיות האנושית סותרת את כוונת הבורא. מלמדת אותנו מצוות חלה שאין הדבר כן. השותפות של האדם בבריאה איננה סותרת את רצון ה' אלא היא המשך רצון ה'. הבורא ממשיך לברוא דרך המורכבות והעשייה האנושית. את זה אמנם קשה יותר לראות אך גם את הכוח ליצור ולייצר דברים חדשים חקק הבורא בבריאה. לכן את מצוות הפרשת חלה נצטוו מיד בכניסתם לארץ ישראל. עם ישראל מגלה לעולם כולו שגם העשייה האנושית, שמתגלה במיוחד בכניסה לארץ, היא לאור ה' ובהתאם לרצונו.
הרחבות
* בחירה חופשית וישרה
שֶׁהַבְּרִיאָה הוּא מִצַּד הָרֵאשִׁית בִּלְבַד. "אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חִשְבוֹנוֹת רבים" [קהלת ז, כט]. את האדם הראשון יצר הקב"ה באופן ישיר, בחירה וחופש היו מונחים וטבועים בו כפי שהם עד היום טבועים גם בנו, ממשיכי דרכו. לעומת זאת, על יתר הבריאה אומר הירושלמי כי "אין מרובע בבריות" [נדרים ג:] וכל הצורות בעלות הקווים והזויות הישרות, כעין מרובעים שאנו רואים, הם מעשה ידי אדם. במערכות טבע שונות יש יותר צורות עגולות מאשר ישרות, כמו מערכות הכוכבים, דחיסות חומרים בפיזיקה ועוד תחומים נוספים. הרב קוק מסביר שהצורות הישרות המצויות בפניו של האדם, למשל באוזן, בחוטם ובפה, מבטאות את יכולתו לבחור באופן חופשי, בלא נטייה לצד מסוים, בישרות [אורות הקודש ג יט]. צורות אלו מעידות על הרצון החופשי המוחלט שמאיר באדם. הטבע, בניגוד לאדם, מקובע בחוקי ברזל איתנים, בחוקים של סיבה ותוצאה מכאניים. תכונה זו, של יושר ובחירה חופשית המצויה באדם, מובנת לאור ביטויו של המהר"ל בפרקנו "אדם הראשון חלה טהורה היה", כלומר מבריאתו היה האדם נקי מנטיות ונגיעות חיצוניות וכל בחירתו נבעה מתוך עצמיותו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
