- שבת ומועדים
- עניינו של יום
ההודיה לה' על מדינת ישראל
אינני יכול להתחיל להבין את חוסר הדעת הנורא הזה. מדינת ישראל היא יצירה שהוקמה ע"י הקב"ה, וכי לא נודה לו? מה כל הדיבורים המשונים האלו לומר חצי הלל, או רבע הלל, המדינה היא דבר קבוע וקיים, כמו כל דבר שאנו מאמינים שניתן לנו בס"ד.
"המלוכה והממשלה לחי עולמים", שני עניינים בפני עצמם - מלוכה וממשלה.
ב"ה שאנו זוכים שוב להודות לקב"ה על הקמת המדינה , לפני כמאה שנה היו בארץ חמישים אלף איש, וב"ה היום קרוב לששה מליון איש, כן ירבו. גם ב"ה נתרבתה תורה בישראל, ומדינת ישראל היא מקום התורה הגדול בעולם, כמעט מאה אלף לומדי תורה מעל גיל 18, ומאה אלף בגיל תיכון. וכי אפשר להתעלם מכל זה?
לצערי, ישנם כאלה המטילים ספק אם אנו חייבים להודות לקב"ה כיום, הרי גורשו עשרת אלפים איש מגוש קטיף שזה מעשה איום ונורא, ועוד ועוד חסרונות וטענות.
אולם, אינני יכול להתחיל להבין את חוסר הדעת הנורא הזה. מדינת ישראל היא יצירה שהוקמה ע"י הקב"ה, וכי לא נודה לו? מה כל הדיבורים המשונים האלו לומר חצי הלל, או רבע הלל, המדינה היא דבר קבוע וקיים, כמו כל דבר שאנו מאמינים שניתן לנו בס"ד. הטענות הן כלפי הממשלה, כלפי ה'בשר ודם', הממונים לזמן קצר, שנתיים או שנה, ואולי אף פחות מכך. אנו לא מכסים על אלו האחראים והשותפים לעקירת יהודים מארץ ישראל, במישרין או בגמגומים, או שסילפו את דעת התורה, כישלונות היו גם בזמן מלכי ישראל, וכל אדם בעצמו גם כן יש לו כישלונות, ונכון שכישלון של ממשלה הוא גרוע יותר, וכי נמנע משום כך לשבח את הקב"ה על מעשיו?
משה רבינו הוכיח את בני ישראל: "חצרות, ודי זהב, וכו'", ואח"כ אמר את הפסוק: "ה' אלוקיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים", מה הפירוש ככם? הביאור הוא, ככם - כפי שאתם, עם כל החסרונות, ה' יוסף עליכם.
דווקא בשעות שהציבור מתמודד עם שלטון שכזה, הרי שעלינו, על הציבור, ובמיוחד לומדי התורה, להתחזק ולחזק באמונה שלימה, ובציפייה אמיתית לישועה ולביאת המשיח. יש להוסיף תפילה, מבלי לגרוע מתקנת הרבנות מקדמת דנא, לומר את ההלל, ולהודות לה', ולא להיות כפויי טובה, ולזעוק "אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא".
מאידך אין אנו חושבים חס וחלילה, כי כדי להיאבק על הארץ, צריך גושפנקא שהציבור יהיה איתנו. הזכרנו בעבר את דבריו של החתם סופר - איך אמר שאול "הקימותי את דבר ה'", הרי הוא לא הקים את דבר ה'? והסביר החתם סופר - שאול רצה שהציבור יהיה איתו, והציבור לא יבין את ההלכה של שמואל הנביא, ועל זה אמר לו הקב"ה "מאסת את דבר ה'".
"ואמר ביום ההוא הנה אלוהינו זה קוינו לו ויושיענו, זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו", כשיש קיווי לה' ועוד פעם מקווים אל ה', אז באה גם השמחה של נגילה ונשמחה בישועתו. עלינו לגדול, בשיעור קומה רוחנית, ולהגביר חיילים לתורה גם בבית מדרשנו, ובכך נוכל למסור ולחנך דור צעיר חדש ובריא. ובעזרת ה' אור חדש על ציון יאיר ונזכה לחזות עין בעין בישועת ה' על עמו ונחלתו.
ב"ה שאנו זוכים שוב להודות לקב"ה על הקמת המדינה , לפני כמאה שנה היו בארץ חמישים אלף איש, וב"ה היום קרוב לששה מליון איש, כן ירבו. גם ב"ה נתרבתה תורה בישראל, ומדינת ישראל היא מקום התורה הגדול בעולם, כמעט מאה אלף לומדי תורה מעל גיל 18, ומאה אלף בגיל תיכון. וכי אפשר להתעלם מכל זה?
לצערי, ישנם כאלה המטילים ספק אם אנו חייבים להודות לקב"ה כיום, הרי גורשו עשרת אלפים איש מגוש קטיף שזה מעשה איום ונורא, ועוד ועוד חסרונות וטענות.
אולם, אינני יכול להתחיל להבין את חוסר הדעת הנורא הזה. מדינת ישראל היא יצירה שהוקמה ע"י הקב"ה, וכי לא נודה לו? מה כל הדיבורים המשונים האלו לומר חצי הלל, או רבע הלל, המדינה היא דבר קבוע וקיים, כמו כל דבר שאנו מאמינים שניתן לנו בס"ד. הטענות הן כלפי הממשלה, כלפי ה'בשר ודם', הממונים לזמן קצר, שנתיים או שנה, ואולי אף פחות מכך. אנו לא מכסים על אלו האחראים והשותפים לעקירת יהודים מארץ ישראל, במישרין או בגמגומים, או שסילפו את דעת התורה, כישלונות היו גם בזמן מלכי ישראל, וכל אדם בעצמו גם כן יש לו כישלונות, ונכון שכישלון של ממשלה הוא גרוע יותר, וכי נמנע משום כך לשבח את הקב"ה על מעשיו?
משה רבינו הוכיח את בני ישראל: "חצרות, ודי זהב, וכו'", ואח"כ אמר את הפסוק: "ה' אלוקיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים", מה הפירוש ככם? הביאור הוא, ככם - כפי שאתם, עם כל החסרונות, ה' יוסף עליכם.
דווקא בשעות שהציבור מתמודד עם שלטון שכזה, הרי שעלינו, על הציבור, ובמיוחד לומדי התורה, להתחזק ולחזק באמונה שלימה, ובציפייה אמיתית לישועה ולביאת המשיח. יש להוסיף תפילה, מבלי לגרוע מתקנת הרבנות מקדמת דנא, לומר את ההלל, ולהודות לה', ולא להיות כפויי טובה, ולזעוק "אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא".
מאידך אין אנו חושבים חס וחלילה, כי כדי להיאבק על הארץ, צריך גושפנקא שהציבור יהיה איתנו. הזכרנו בעבר את דבריו של החתם סופר - איך אמר שאול "הקימותי את דבר ה'", הרי הוא לא הקים את דבר ה'? והסביר החתם סופר - שאול רצה שהציבור יהיה איתו, והציבור לא יבין את ההלכה של שמואל הנביא, ועל זה אמר לו הקב"ה "מאסת את דבר ה'".
"ואמר ביום ההוא הנה אלוהינו זה קוינו לו ויושיענו, זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו", כשיש קיווי לה' ועוד פעם מקווים אל ה', אז באה גם השמחה של נגילה ונשמחה בישועתו. עלינו לגדול, בשיעור קומה רוחנית, ולהגביר חיילים לתורה גם בבית מדרשנו, ובכך נוכל למסור ולחנך דור צעיר חדש ובריא. ובעזרת ה' אור חדש על ציון יאיר ונזכה לחזות עין בעין בישועת ה' על עמו ונחלתו.

מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ
הרב שמואל אליהו | אייר תשע"ד

העצמאות באור המציאות
הרב חיים כץ | תשס"א
מה קרה בה' באייר? - חלק ב'
הרב ש. יוסף וייצן | א' אייר ה'תשע"ט
יום העצמאות
ויום ירושלים וימי הזיכרון
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ

הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
ראש ישיבת מרכז הרב, הרב הראשי לישראל לשעבר. ממנהיגי הציונות הדתית.

האם יש נבואה בימינו?
יא בניסן תשס"ז

חטא המרגלים וברית אבות
סיוון תשס"ו

תורה ומידות
אייר תשס"ז

פנחס זה אליהו
טז תמוז תשס"ז
קילוף פירות וירקות בשבת
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
סדרת החינוך של הטבע!
נס חנוכה בעולם שכלי ?
איך ללמוד אמונה?
מי צריך את הערבה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
העמק דבר פרשת בא חלק ב'
הרב חיים כץ | ד שבט תשפ"ג
העמק דבר פרשת בא חלק ב'
הרב חיים כץ | ד שבט תשפ"ג
הלכות גניבה
הרב אליעזר מלמד | ב אדר ב תשס"ח
הלכות גניבה
הרב אליעזר מלמד | ב אדר ב תשס"ח
מה עושה פרשת פדיון חמורים בתפילין
הרב מאיר גולדויכט | ד שבט תשפ"ג
