ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- רבי מאיר
- שבת ומועדים
- פסח
- פסח שני
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
שמה של הקופה תמוה מאד – מדוע זכה דווקא רבי מאיר שקופת ארץ ישראל תיקרא על שמו? ואכן, היו מן החוקרים שטענו ששמה המקורי של הקופה היה – קופת רמב"ן, הלא הוא – רבינו משה בן נחמן, מחדש הישוב היהודי בארץ. בהמשך השתבש שמה של הקופה ל'קופת רמבה"נ, ראשי תיבות – 'רבי מאיר בעל הנס'. השערה מעניינת, ובכל זאת מידי השערה לא יצאה, והתעלומה נותרה במקומה.
תמיהה נוספת יש לתמוה על כינויו המיוחד של רבי מאיר כ'בעל הנס'. אמת, ידוע הסיפור (עבודה זרה יח) שרבי מאיר הלך להציל את גיסתו השבויה בידי הרומאים בקובה, ושיחד את שומר המקום בכסף רב על מנת שישחרר את גיסתו. וכשחשש השומר לחייו, הבטיח לו רבי מאיר שבשעת הסכנה יאמר – 'אלקא דמאיר ענני', וינצל. רבי מאיר אף הדגים את כוחו של המשפט בכך, שנכנס בין כלבים טורפים, ואמר – 'אלקא דמאיר ענני', וניצל. ואכן במשפט זה ניצל השומר מעמוד התליה. ואף רבי מאיר חמק מידי הרומאים בניסי ניסים. מאז נהגו יהודים בכל הדורות בשעת צרה ומצוקה, ובעת שצריכים לסייעתא דשמיא, להעתיר לה' בתפילת – 'אלקא דמאיר ענני'.
ובכל זאת, ניסים גדולים התרחשו לתנאים רבים. מדוע זכה דווקא רבי מאיר לכינוי זה? דרכם של ישראל, שעטרת הפלאים של המופתים נקשרת בשמם של אלו המשלבים גדלות בנסתר ובאגדה לצד הגדלות בהלכה ונגלה, ואילו רבי מאיר מופיע במשנה ובגמרא בעיקר כגדול בנגלה. הכינוי 'בעל הנס' היה מתאים הרבה יותר לשר בית הזוהר רבי שמעון בר יוחאי, העמוד המרכזי של תורת הנסתר, וכיצד זכה בו רבי מאיר? ואולי דמותו של רבי מאיר אפופת מסתורין, עד שמאחורי צדדיו ההלכתיים מסתתר גם אחד מגדולי הסוד?
ברצוני להעלות ולבסס כאן השערה המצביעה על היותו של רבי מאיר, בעל ענף מיוחד ופלאי בתורת הנסתר. שנינו בתלמוד (עירובין יג:) "גלוי וידוע ... שאין בדורו של רבי מאיר כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו, שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו... תנא – לא רבי מאיר שמו אלא רבי נהוראי שמו... ולא נהוראי שמו, אלא... רבי אלעזר בן ערך שמו...". אם כן – רבי מאיר הוא בעצם... רבי אלעזר בן ערך. (יש מהמפרשים שמתקשים בזיהוי בין שתי דמויות אלו, שהרי הם בני דורות שונים – רבי מאיר תלמידו של רבי עקיבא, ורבי אלעזר תלמידו של רבי יוחנן בן זכאי. לכן הם נדחקים לבאר את הגמרא שמדובר בשתי דמויות, אלא שגם רבי מאיר וגם רבי אלעזר בן ערך כונו בתואר – רבי נהוראי).
ואכן, כפי שרבי מאיר הוא הגדול שבדורו, כך רבי אלעזר בן ערך היה גדול תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי. מצינו גם שרבי אלעזר שכח תלמודו, ולאחר מכן התפללו עליו חבריו וחזר תלמודו, ואז נקרא בשם חדש – רבי נהוראי (שבת קמז:). אם כן, יתכן שבתחילה נקרא רבי אלעזר בן ערך, ובסיבוב שני נקרא רבי מאיר.
מצאנו סיפור מופלא על רבי אלעזר בן ערך (חגיגה יד:). מעשה שדרש רבי אלעזר במעשה מרכבה לפני רבן יוחנן בן זכאי, "וירדה אש מן השמיים, וסיבבה כל האילנות שבשדה... נענה מלאך מן האש ואמר – הן הן מעשה המרכבה. עמד רבן יוחנן בן זכאי ונשקו על ראשו, ואמר:... אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן ערך יצא מחלציך".
לתורת הנסתר מספר חלקים, וביניהם – מעשה בראשית ומעשה מרכבה. יש מהראשונים (רש"י, אברבנאל – עיין קול הנבואה קלז-ח) שביארו שמעשה בראשית עוסק בבריאת העולם, ומעשה מרכבה עוסק בדרכים שבהם הקדוש ברוך הוא מתגלה בעולם, מנהיג את העולם ומובילו לגאולה השלימה.
תורתו של רשב"י עוסקת רבות במעשה בראשית – בריאת העולם, הזוהר דורש רבות את הפסוק – "בראשית ברא..". רבי אלעזר בן ערך – רבי מאיר שם את הדגש על מעשה מרכבה, דרכי התגלות ה' בעולם עד לגאולה השלימה.
לפיכך, בכל דורות הגלות, כשכמהו ישראל לגאולתם ותרמו ליושבי ארץ ישראל, תרמו ל'קופת רבי מאיר בעל הנס'. כשצריך להיגאל מצרה ולזכות בנס, שוב היה זה בזכות רבי מאיר. ואנו מתפללים ש'אלקא דמאיר יעננו', ונזכה להשלמת מעשה המרכבה, ולנס הגדול בהתגלות הגאולה השלימה במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
