^ 1.. תקנת חכמים לומר לפני השינה פרשת 'שמע' בלבד, וכ"כ רי"ף (ג, א), רמב"ם ורא"ש (א, ו). אמנם הרא"ש בפ"ט כ"ג מביא את דעת ר"ח שקוראים גם את פרשת 'והיה אם שמוע', ואולי הבין את הגמ' שעד 'והיה אם שמוע' כולל אותה. ובדברי חמודות ס"ז פירש שהתכוון למקום שמתפללים ערבית לפני צאת הכוכבים, כדי לקיים את מצוות ק"ש צריכים לומר את שתי הפרשות. ורבנו ירוחם (נתיב ג' ח"ב), ורבנו יונה בספר היראה, כתבו לומר את שלוש הפרשות, שיש בהן רמ"ח תיבות ויש בזה סגולה כנגד המזיקין.
^ 2.. בברכות ה, א: "אמר רב נחמן: אם תלמיד חכם הוא, אין צריך (כי לימודו משמרו). אמר אביי: אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקא דרחמי, כגון (תהלים לא, ו): בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי ה' אֵ-ל אֱמֶת". הרי"ף ורא"ש הזכירו שת"ח אינו חייב. אבל הרמב"ם ושו"ע לא הזכירו זאת, ומשמע שלדעתם גם ת"ח חייב. ואולי מקורם מהירושלמי (פ"א ה"א) שמספר על תלמידי חכמים שהיו רגילים לקרוא ק"ש כמה פעמים כדי להירדם מתוך ק"ש. ומ"מ לגבי הפסוקים הנוספים, שאין חובה לאומרם, נראה שת"ח יכול להעדיף ללמוד לפני שנתו בספר או במחשבה, ומתוך כך להירדם. ובכה"ח רלט, א, כתב שבסדר ק"ש עפ"י האר"י נעשה תיקון, וגם ת"ח צריך לאומרו.
^ 3.. מפני כמה טעמים אמרו חכמים שאסור לגבר לישון פרקדן, היינו כשפניו כלפי מעלה או כלפי מטה (שו"ע אה"ע כג, ג; מ"ב רלט, ו). ועיין באז נדברו ו, נ, שסובר שגם לפני שגבר עומד להירדם, עליו להיזהר שלא לשכב פרקדן, אבל כשאין חשש שירדם - מותר, ושלא כדברי 'שונה הלכות' שהחמיר גם בזה. ולענ"ד עיקר האיסור לשכב פרקדן על הגב היה כשלא נהגו ללבוש תחתונים (החלו לייצרם וללובשם לפני כמאה שנה), שאז היה חשש שמא תזוזת השמיכה תגרום לגירוי (תוס' נדה יד, א, 'לייט': "ורשב"ם פירש שבגדיו נופלין על אמתו ומתחמם"), או שיתגנה בשנתו (פירוש רש"י ברכות יג, א; נדה יד, א). ורק לפירוש האחרון המובא בגיליון התוס' נדה שם, יש מקום לחוש גם עם תחתונים, אלא שדבריו שם אינם מובנים. לפיכך, הרוצה להקל רשאי, ובוודאי שהלומד או קורא רשאי להקל אף שיש חשש שיירדם.