- מדורים
- אייר
גליון מס' 44 אייר תשע"ה
אנא סימנא בעלמא
בל"ג בעומר נוהרים המוני בית ישראל למירון. הכמויות בלתי נתפסות, וככל הנראה אין אירוע יהודי ענק בעולם כולו, כמו העלייה לקברו של רבי שמעון בל"ג בעומר.
מהו כוח המשיכה של רבי שמעון בר יוחאי? איך הוא זכה להיות התנא היחיד שעם ישראל כולו חוגג את יום ההילולא שלו?
רשב"י, מסבירה החסידות, הוא "הרבי" בה"א הידיעה, של עם ישראל. ראשו בשמים ממעל, הגבוה מכולם - ארי שבחבורה. הוא מעיד על עצמו שהוא הצדיק הגדול של הדור ("ראיתי בני עליה והן מועטין" וכו'), ושכל הימצאותו כאן בעולם היא 'סימן' ואות על אלוקות וקדושה ("אנא סימנא בעלמא"); ובאותה מידה הוא גם היחיד שמסוגל לרדת למטה לכל יהודי, לרוממו, לחזקו ולעודדו -"יכולני לפטור את כל העולם מן הדין" .
רק הגבוה ביותר יכול לרדת
בדרך כלל לצדיק קשה לרדת למטה, וגם אם יצליח לרדת הוא לא באמת יהיה למטה. אבל הגבוה ביותר כן יורד! כלל גדול אומרת החסידות: "כל הגבוה ביותר יורד למטה ביותר", ובירידתו הוא מעלה את התחתונים ומרוממם.
תופעה זו בולטת הן במעשיו של רשב"י והן בתורתו. במעשיו - רשב"י היה פרוש לחלוטין מהעולם הזה, ישב שלוש עשרה שנים במערה וחי על חרובים ומים, כאשר החול משמש לו לבגד. שם הוא התעלה בהשגת סודות התורה והגיע למעלות עליונות, שלא השיג אדם עד אליו.
היינו מתארים לעצמנו שהעולם הזה בכלל לא יעסיק אותו, אבל לאחר השנה הנוספת והאחרונה במערה הוא יורד אל העם ומברר אם יש משהו שניתן לתקן לטובת האנשים... "איכא מלתא דבעי לתיקוני?" בנו, רבי אלעזר, לא יכול להכיל את מעשי בני האדם, שמניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה, וכל מקום שהוא רואה מיד נשרף, אבל אביו, רשב"י, הולך אחריו ומחיה ומרפא.
כל יהודי "תורתו אומנתו"
הנה דוגמה מופלאה לענין זה בתורתו של רשב"י: מצד אחד רשב"י הוא הדוגמה הבולטת ביותר ל"תורתו אומנתו", הוא זה שאומר שאדם צריך ללמוד יומם ולילה ממש, וחולק על רבי ישמעאל שמתיר לאדם לעסוק בפרנסה. והגמרא אומרת שהרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם. זה לא אנושי.
מצד שני רשב"י נראה הכי מקל בעניין לימוד התורה! הוא אומר שמי שאינו יכול ללמוד יומם ולילה, ואף לא יותר מקריאת שמע ערבית ושחרית, בזה עצמו מקיים הוא את מצוות "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה"! רשב"י אינו רק 'מלמד זכות' ואומר, שלמרות שהיהודי אינו מקיים את "והגית בו יומם ולילה", אז הפרק שביום ובלילה הוא לפחות 'זכר לדבר' וכדומה, ו'אונס רחמנא פטריה'; רשב"י קובע שאם זו המסוגלות של האיש ללמוד, אז בזה מתקיים אצלו בפועל "והגית בו יומם ולילה"! גם בפרק אחד בבוקר ובערב יהודי מסוגל לתפוס בנצחיות ובבלי גבול של התורה. רשב"י מרומם כל יהודי, כך שבכל מצב יוכל להיות מחובר למקום הכי גבוה.
האוהל השמח
כשביקר בארץ ישראל רבי יוסף יצחק מליובאוויטש, אמר: "מירון זה אוהל שמח, כאשר באים למירון מתחזקים. רשב"י הוא רבי שמח..."
בגלל שרשב"י יורד לכל אחד ומרוממו, לכן באים אליו לא רק להתפלל ולבקש רחמים אלא גם... לרקוד! רבבות יהודים מרגישים אצל רשב"י שמחה מיוחדת ובה גם פורקן לבעיותיהם. חסידים פירשו את דברי הגמרא "כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק", שבשעה של דוחק וצער ניתן להיסמך עליו, להתרומם ולשמוח.
על פי אוצר לקוטי שיחות, לג בעומר א'
מהו כוח המשיכה של רבי שמעון בר יוחאי? איך הוא זכה להיות התנא היחיד שעם ישראל כולו חוגג את יום ההילולא שלו?
רשב"י, מסבירה החסידות, הוא "הרבי" בה"א הידיעה, של עם ישראל. ראשו בשמים ממעל, הגבוה מכולם - ארי שבחבורה. הוא מעיד על עצמו שהוא הצדיק הגדול של הדור ("ראיתי בני עליה והן מועטין" וכו'), ושכל הימצאותו כאן בעולם היא 'סימן' ואות על אלוקות וקדושה ("אנא סימנא בעלמא"); ובאותה מידה הוא גם היחיד שמסוגל לרדת למטה לכל יהודי, לרוממו, לחזקו ולעודדו -"יכולני לפטור את כל העולם מן הדין" .
רק הגבוה ביותר יכול לרדת
בדרך כלל לצדיק קשה לרדת למטה, וגם אם יצליח לרדת הוא לא באמת יהיה למטה. אבל הגבוה ביותר כן יורד! כלל גדול אומרת החסידות: "כל הגבוה ביותר יורד למטה ביותר", ובירידתו הוא מעלה את התחתונים ומרוממם.
תופעה זו בולטת הן במעשיו של רשב"י והן בתורתו. במעשיו - רשב"י היה פרוש לחלוטין מהעולם הזה, ישב שלוש עשרה שנים במערה וחי על חרובים ומים, כאשר החול משמש לו לבגד. שם הוא התעלה בהשגת סודות התורה והגיע למעלות עליונות, שלא השיג אדם עד אליו.
היינו מתארים לעצמנו שהעולם הזה בכלל לא יעסיק אותו, אבל לאחר השנה הנוספת והאחרונה במערה הוא יורד אל העם ומברר אם יש משהו שניתן לתקן לטובת האנשים... "איכא מלתא דבעי לתיקוני?" בנו, רבי אלעזר, לא יכול להכיל את מעשי בני האדם, שמניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה, וכל מקום שהוא רואה מיד נשרף, אבל אביו, רשב"י, הולך אחריו ומחיה ומרפא.
כל יהודי "תורתו אומנתו"
הנה דוגמה מופלאה לענין זה בתורתו של רשב"י: מצד אחד רשב"י הוא הדוגמה הבולטת ביותר ל"תורתו אומנתו", הוא זה שאומר שאדם צריך ללמוד יומם ולילה ממש, וחולק על רבי ישמעאל שמתיר לאדם לעסוק בפרנסה. והגמרא אומרת שהרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם. זה לא אנושי.
מצד שני רשב"י נראה הכי מקל בעניין לימוד התורה! הוא אומר שמי שאינו יכול ללמוד יומם ולילה, ואף לא יותר מקריאת שמע ערבית ושחרית, בזה עצמו מקיים הוא את מצוות "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה"! רשב"י אינו רק 'מלמד זכות' ואומר, שלמרות שהיהודי אינו מקיים את "והגית בו יומם ולילה", אז הפרק שביום ובלילה הוא לפחות 'זכר לדבר' וכדומה, ו'אונס רחמנא פטריה'; רשב"י קובע שאם זו המסוגלות של האיש ללמוד, אז בזה מתקיים אצלו בפועל "והגית בו יומם ולילה"! גם בפרק אחד בבוקר ובערב יהודי מסוגל לתפוס בנצחיות ובבלי גבול של התורה. רשב"י מרומם כל יהודי, כך שבכל מצב יוכל להיות מחובר למקום הכי גבוה.
האוהל השמח
כשביקר בארץ ישראל רבי יוסף יצחק מליובאוויטש, אמר: "מירון זה אוהל שמח, כאשר באים למירון מתחזקים. רשב"י הוא רבי שמח..."
בגלל שרשב"י יורד לכל אחד ומרוממו, לכן באים אליו לא רק להתפלל ולבקש רחמים אלא גם... לרקוד! רבבות יהודים מרגישים אצל רשב"י שמחה מיוחדת ובה גם פורקן לבעיותיהם. חסידים פירשו את דברי הגמרא "כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק", שבשעה של דוחק וצער ניתן להיסמך עליו, להתרומם ולשמוח.
על פי אוצר לקוטי שיחות, לג בעומר א'

מתן תורה של פנימיות התורה
מתוך מעיינותיך גליון מס' 44
רבנים שונים | אייר תשע"ה

ביאורי הזוהר
גליון מס' 44 אייר תשע"ה
הרב דוד אולידורט | אייר תשע"ה

ל"ג בעומר במחיצת אדמו"ר הצמח צדק
גליון מס' 44 אייר תשע"ה
רבנים שונים | אייר תשע"ה

אור חדש
גליון מס' 44 אייר תשע"ה
הרב יואל כהן | אייר תשע"ה
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
תהיו חמים!
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איסור בשר וחלב
האם מותר להתקלח ביום טוב?
איך ללמוד גמרא?
אוי ויי!
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
הנאה ממעשה שבת
האם מותר לפנות למקובלים?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה

רעיונות לפרשת עקב
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ט-תש"ס
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
הפסקת הריון
הרב אליעזר מלמד | אב ה'תשס"א

איך לבחור שמות לילדים?
הרב שמואל אליהו | תמוז תשס"ח

החידוש היומי פרשת לך לך תשפ"ב
רבנים שונים | חשוון תשפ"ב
על ריב אחים ועירוב זרים
הרב אברהם וסרמן | אב תשפ"ב
תכלית מעמד הר סיני – ארץ ישראל
קול צופייך פרשת ואתחנן תשפ"ב
הרב שמואל אליהו | י"ב אב תשפ"ב
