ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מעיינותיך
- אייר
מהו כוח המשיכה של רבי שמעון בר יוחאי? איך הוא זכה להיות התנא היחיד שעם ישראל כולו חוגג את יום ההילולא שלו?
רשב"י, מסבירה החסידות, הוא "הרבי" בה"א הידיעה, של עם ישראל. ראשו בשמים ממעל, הגבוה מכולם - ארי שבחבורה. הוא מעיד על עצמו שהוא הצדיק הגדול של הדור ("ראיתי בני עליה והן מועטין" וכו'), ושכל הימצאותו כאן בעולם היא 'סימן' ואות על אלוקות וקדושה ("אנא סימנא בעלמא"); ובאותה מידה הוא גם היחיד שמסוגל לרדת למטה לכל יהודי, לרוממו, לחזקו ולעודדו -"יכולני לפטור את כל העולם מן הדין" .
רק הגבוה ביותר יכול לרדת
בדרך כלל לצדיק קשה לרדת למטה, וגם אם יצליח לרדת הוא לא באמת יהיה למטה. אבל הגבוה ביותר כן יורד! כלל גדול אומרת החסידות: "כל הגבוה ביותר יורד למטה ביותר", ובירידתו הוא מעלה את התחתונים ומרוממם.
תופעה זו בולטת הן במעשיו של רשב"י והן בתורתו. במעשיו - רשב"י היה פרוש לחלוטין מהעולם הזה, ישב שלוש עשרה שנים במערה וחי על חרובים ומים, כאשר החול משמש לו לבגד. שם הוא התעלה בהשגת סודות התורה והגיע למעלות עליונות, שלא השיג אדם עד אליו.
היינו מתארים לעצמנו שהעולם הזה בכלל לא יעסיק אותו, אבל לאחר השנה הנוספת והאחרונה במערה הוא יורד אל העם ומברר אם יש משהו שניתן לתקן לטובת האנשים... "איכא מלתא דבעי לתיקוני?" בנו, רבי אלעזר, לא יכול להכיל את מעשי בני האדם, שמניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה, וכל מקום שהוא רואה מיד נשרף, אבל אביו, רשב"י, הולך אחריו ומחיה ומרפא.
כל יהודי "תורתו אומנתו"
הנה דוגמה מופלאה לענין זה בתורתו של רשב"י: מצד אחד רשב"י הוא הדוגמה הבולטת ביותר ל"תורתו אומנתו", הוא זה שאומר שאדם צריך ללמוד יומם ולילה ממש, וחולק על רבי ישמעאל שמתיר לאדם לעסוק בפרנסה. והגמרא אומרת שהרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם. זה לא אנושי.
מצד שני רשב"י נראה הכי מקל בעניין לימוד התורה! הוא אומר שמי שאינו יכול ללמוד יומם ולילה, ואף לא יותר מקריאת שמע ערבית ושחרית, בזה עצמו מקיים הוא את מצוות "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה"! רשב"י אינו רק 'מלמד זכות' ואומר, שלמרות שהיהודי אינו מקיים את "והגית בו יומם ולילה", אז הפרק שביום ובלילה הוא לפחות 'זכר לדבר' וכדומה, ו'אונס רחמנא פטריה'; רשב"י קובע שאם זו המסוגלות של האיש ללמוד, אז בזה מתקיים אצלו בפועל "והגית בו יומם ולילה"! גם בפרק אחד בבוקר ובערב יהודי מסוגל לתפוס בנצחיות ובבלי גבול של התורה. רשב"י מרומם כל יהודי, כך שבכל מצב יוכל להיות מחובר למקום הכי גבוה.
האוהל השמח
כשביקר בארץ ישראל רבי יוסף יצחק מליובאוויטש, אמר: "מירון זה אוהל שמח, כאשר באים למירון מתחזקים. רשב"י הוא רבי שמח..."
בגלל שרשב"י יורד לכל אחד ומרוממו, לכן באים אליו לא רק להתפלל ולבקש רחמים אלא גם... לרקוד! רבבות יהודים מרגישים אצל רשב"י שמחה מיוחדת ובה גם פורקן לבעיותיהם. חסידים פירשו את דברי הגמרא "כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק", שבשעה של דוחק וצער ניתן להיסמך עליו, להתרומם ולשמוח.
על פי אוצר לקוטי שיחות, לג בעומר א'

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

חידוש כוחות העולם

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

קילוף פירות וירקות בשבת

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

איך ללמוד גמרא?

מי פה עבריין?

הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה

הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?

מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.

לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.

דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.

דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.

לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.













