ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
לפרוק ולהתרפק
בלימוד התורה "דודי לי" ויורד עד אלי עם תורתו, אבל בתפילה אני מתעלה אליו, "אני לדודי". ה"אני" מתקרב לקדוש ברוך הוא, עולה בסולם מלמטה למעלה, ה"אני" כולו, עם האגו ועם כל חדרי הלב.
מה שאנחנו משתדלים ולא מצליח לנו כל היום יכול כן להצליח בתפילה, כי היא דומה לניתוח לב פתוח. תיקון האדם הוא בתפילה, לכן לפעמים נקראת התפילה "עבודה" סתם, ללא כל מילה נוספת. כי זהו הזמן של העבודה, לעבד, לשנות ולתקן.
ותפילה באלול על אחת כמה וכמה. התפילה באלול היא סיכום שאנחנו עורכים למצב הנפשי שלנו בשנה האחרונה. בתפילה אנחנו חושבים על מה שיש לנו ועל מה שעדיין חסר. זה הזמן לפרוק, להתפרק, להתמלא ולהתרפק.
תמיד לשמה
קרוב אליך (657)
הרב שבתי סלביטיצקי
103 - שיבת החשק
104 - תפילתו אומנותו
105 - למה וכיצד מקימים חבורה?
טען עוד
בתפילה כל זה לא שייך. בכל דרגה שנהיה בה, התפילה היא ביטול הישות, בקשה מה' וחיבור הלב. מטופש להתמלא בגאווה מתפילה מוצלחת ואין דבר כזה להתפלל על מנת לקנטר. לא צריך לחדש חידושים בתפילה ואין צורך להזהיר להתפלל "לשמה". הסיבה הפנימית לשוני בין תורה לתפילה היא שתנועת הנפש של התפילה היא של ניתוק ויציאה מהמציאות, לעומת לימוד התורה בה תנועת הנפש היא של חיבור הקדושה למציאות האדם ולהבנתו, כאן יש חשש וצריך זהירות עד כמה יהיה זה "לשמה".
תפילה נעלית מתורה
בחסידות מופיע שהתפילה נעלית מהתורה משום שישראל קדמו לתורה (עוד לפני שישראל הם למען התורה, התורה היא למען עם ישראל) והתפילה היא הביטוי הישיר של נשמות ישראל. הדבר בא לידי ביטוי גם באופן מעשי: תפילה מינימלית ארוכה מלימוד תורה מינימלי. על אף שללימוד התורה אין גבול "ובהם נהגה יומם ולילה", הרי שבפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית יוצא אדם ידי חובתו. בתפילה, לעומת זאת, המינימום ההכרחי גדול יותר, ברכות קריאת שמע, שמונה עשרה ועוד. גם חיוב העמידה בחלק מהתפילה מורה על התבטלות כלפי מעלה, לעומת לימוד התורה שאינו מחייב עמידה.
תורתו אומנותו
ולמרות כל זה, מי ש"תורתו אומנותו" כרבי שמעון בר יוחאי, פטור מתפילה. אם אדם לא מפסיק מלימוד תורה ודבק בה לחלוטין, תורתו מכילה גם את מעלת התפילה, היא נוגעת בנשמתו עד הסוף והוא בביטול מוחלט לה' בלימודו.
בכל לימוד תורה יש דבקות גדולה מאוד, כי האדם מכניס את ה' ממש אל תוכו פנימה, ומבחינה זו התורה נעלית מהתפילה, בה אנחנו שואפים אל ה' אך לא תופסים אותו ממש. הבעיה היא רק שבדרך כלל, לימוד מצריך ריכוז בלימוד עצמו ולא מותיר מקום לעיסוק באותו הזמן בעצמו בדביקות וב"ביטול היש".
מי ש"תורתו אומנותו" או מי שהתפלל טוב טוב לפני הלימוד, יכול לזכות במעלת התפילה גם בתוך התורה. אך לנו, הרגילים, מצפה התפילה כגשר נפלא אל ה' יתברך. ובפרט בימי אלול.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
