ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
בירושלמי (יג, יא) כתוב שהאיש יכול לכפות את אשתו לעלות לארץ, אבל האישה אינה יכולה לכפות את הבעל לעלות לארץ.
מהר"ם (הובא במרדכי רמז רפ) פסק כדברי הירושלמי. וביאר שלמרות שבבבלי הובאה ברייתא שגם האישה כופה את הבעל, זה בזמן שבית המקדש קיים, אבל הירושלמי עסק בזמן הזה, ולכן הבעל יכול לכפות את האישה ולא האישה את הבעל.
הטור (סימן עה) התקשה בתירוץ זה, שהרי לשיטת מהר"ם ניתן להוכיח שגם בזמן הזה האיש יכול לכפות את אשתו ולכן וודאי שקיימת מצווה לעלות לארץ ישראל, ואם כן מדוע האישה אינה יכולה לכפות את בעלה?
גר"א ( עה, יז) מסביר שבימינו אמנם אין מצווה לעלות לארץ כמו בזמן שבית המקדש קיים לדעת המהר"ם, אבל עדיין חייבים במצוות התלויות בארץ.
בדבריו אלו התקשו האחרונים, מהו ההבדל בין איש לאשה במצוות התלויות בארץ, והרי אישה חייבת במצוות אלו כמו האיש, ואם כן יכולה היא לומר לבעלה שהיא רוצה לעלות לארץ על מנת לקיים את המצוות התלויות בה?
הרב אליהו רקובר (ברכת אליהו) בביאורו על הגר"א הביא את דברי המהרי"ט (ב, יו"ד כח) שכתב שלא יתכן שחיוב אישה לעלות לארץ ישראל נובע מהחיוב במצוות התלויות בארץ, שהרי 'מה שקנתה אשה קנה בעלה' וממילא אין לה אפשרות לקיים בעצמה את המצוות הללו, ולכן ודאי שחיובה הוא מצד מעלת קדושת הארץ. לפי זה הוא מבאר את דברי הגר"א, שהבין במהר"ם שבזמן שאין בית מקדש אין חיוב לעלות מצד עצם קדושת הארץ, אלא רק על מנת לקיים את המצוות התלויות בה, ולכן אישה אינה יכולה לכפות את בעלה לעלות מטעם זה, שהרי אין לה אפשרות לקיימם.
בית הלוי (ב, נ) תירץ את דברי מהר"ם על פי דברי תוספות (כתובות קי ע"ב) שהביא ר' חיים כהן הסובר שבזמן הזה אין חיוב לעלות לארץ ישראל משום שלא ניתן לקיים את המצוות התלויות בארץ כתיקנן, וזאת משום שסבר ר' חיים כהן שאין מצוות כיבוש הארץ (וכפי שהבינו חלק מהאחרונים ברמב"ם). אך, המהר"ם סובר כרמב"ן שקיימת מצווה לכבוש את הארץ מצד עצם קדושתה, ומצווה זו קיימת גם בזמן הזה , אך כיון שאשה לא מצווה במצוות כיבוש הרי שהיא לא יכולה לכפות את בעלה לעלות לארץ.
אך קשה על יישובו שכן טעם זה אינו תלוי בחורבן הבית ובבניינו, אלא בכך שבזמן התוספות לא היה ניתן לקיים את המצוות התלויות בארץ כתיקנן.
ועוד שהמהרי"ט (שהובא לעיל) תמה על דברי ר"ח כהן, וכתב ש'תלמיד טועה כתבם' בשם ר' חיים כהן, ואין אלו דבריו של בעל התוספות.
בפסקי דין רבניים (חלק ה עמוד 28) פסקו שגם לפי שיטת המהר"ם, שאישה לא יכולה לכפות את בעלה לגור בארץ ישראל, מכל מקום אם היא גרה בארץ ישראל, אין בעלה יכול לכפות אותה לעבור דירה לחו"ל.
סיכום: ישנה מצווה לעלות לארץ ישראל, ולפי הבבלי שני בני הזוג יכולים לכפות אחד את השני לעלות לארץ, לדעת המהר"ם על פי הירושלמי בזמן הזה רק הבעל יכול לכפות את האישה, ולא להיפך. וכמה הסברים נאמרו באחרונים בשיטת המהר"ם, שחיוב האישה לעלות לארץ ישראל שונה מחיובו של האיש, ולכן חיובה תקף רק בזמן שבית המקדש קיים. ומכל מקום אף בזמן הזה בעל אינו יכול לכפות את אשתו לעזוב את ארץ ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
