ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
מדין זה למד הרא"ש (א, כב) כי אף שיש מקרים שהתירו דברים לאדם שמצא כסף בשבת, מכל מקום אין היתר להרים ארנק בשבת על מנת לזכות בכסף שבו, שהרי הכסף והארנק הם מוקצים. (אף שיש שלמדו מרש"י ד"ה 'אין דרכן' - משום צניעות, שמותר להגביה ארנק בשבת - נשמת אדם נד, ג).
מהו הדין בחפץ הפקר שאינו מוקצה?
רבי עקיבא איגר (על שולחן ערוך אורח חיים סימן שלט) הסתפק בשאלה זו, שהרי בשבת אסרו מקח וממכר, ובזכייה מההפקר לא נעשית שום פעולת מקח וממכר, וגם אין חשש שמא יכתוב, שהרי אין אדם שעומד מולו בעסקה. הוא מוכיח משולחן ערוך במקום אחר בהלכות שבת (שעא, ה) שניתן לקנות מכסי גר שנפטר ללא יורשים בשבת.
ערוך השלחן (שלט, כב) הביא ראייה שמותר לזכות בחפץ של הפקר שאינו מוקצה מדברי הגמרא, שהרי אם היה אסור לזכות בכל חפץ של הפקר, לא הייתה הגמרא צריכה לומר שאין דרך לזכות בארנק מההפקר שהרי אין דרך לקנות שום דבר בשבת.
בשו"ת הרד"ל (סימן ה) דחה ראייה זו, וכתב שיתכן שהגמרא התכוונה גם לאיסור זכייה מההפקר ולא רק לאיסור מוקצה.
אך הוא מוכיח מהגמרא בשבת (קכ), שם מבואר שמהדין אנשים שמצילים חפצים מבית שנשרף יכולים לזכות בחפצים עבור עצמם, ומשמע שזהו הדין, ומותר לזכות מההפקר בשבת.
בשו"ת שבט סופר (חושן משפט ט) תמה על רעק"א מדוע לא הביא משו"ת עבודת הגרשוני (כה) שהתיר לזכות מההפקר? והסביר שיש שני סוגי הפקר, האחד שאדם מפקיר את נכסיו, ומישהו אחר בא וזוכה בהם, וזה דומה למקח וממכר, (כמו שרש"י כתב לגבי זרק ארנקי בגמרא ב"מ דף יב שהפקר נחשב לדעת אחרת מקנה) ובזה רעק"א הסתפק, אך באופן שאבד דבר למישהו והוא התייאש ומרימים מההפקר, או גר שמת בשבת, שלא צריך דעת מקנה, בזה לפי כולם מותר לזכות מההפקר בשבת.
סיכום: בגמרא נאמר שחל איסור להגביה ארנק בשבת, אולם לא נאמר שחל איסור להרים חפץ מופקר ולזכות בו, ונחלקו האחרונים בשאלה זו, היו שחילקו בין חפצים המופקרים ללא דעת הבעלים, לבין חפצים המופקרים מדעת הבעלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
