ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- החופש הגדול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
אך הסתכלות זו, כאילו החילוניים הם הדוגלים בחופש והדתיים דוגלים בכפיה דתית, היא שטחית ומוטעית. כי אדרבא, יסוד השאיפה הדתית היא השחרור מהשפעות זרות. שורש כל החטא הוא ההשפעה הזרה החיצונית שמטעה אותו מדרכו ומחפצו הפנימי.
זה היה חטאו של אדם הראשון ששמע לדעה אחרת, שהתפתה להשפעתה של חוה, וזה היה חטאה של חוה שהתפתתה לדבריו של הנחש. האדם לא השיב להקב"ה: אכלתי מרצוני החופשי, אלא אמר: האישה השפיעה עלי, והאישה לא אמרה להקב"ה: אכלתי כי התחשק לי לאכול, אלא אמרה: הנחש הוא שגרם לי. חטאם היה שהושפעו מאחרים, ולא נשארו נאמנים לעצמם ולעצמיותם. וכאשר אדם הראשון נשאל על-ידי הקב"ה, "איכה?", הוא לא ידע להשיב תשובה ברורה. השאלה הייתה לא רק במובן מקומו הפיזי, היכן אתה עומד? אלא במובן יותר עמוק: "איכה?" - איפה אתה עומד במובן הרוחני? מי אתה? מה דרכך? ולא ידע להשיב, מפני שאיבד את האני שלו, את העצמיות שלו, כי הלך אחרי השפעות זרות, הוא השתחווה לאל זר.
זה היה חטאו של הירח, שלא היה מרוצה ממצבו וערכו כפי שהוא. והוא רצה יותר ממה שמתאים לו. הלבנה קטרגה ואמרה, אין שני מלכים משמשים בכתר אחד. היא רצתה להיות המולכת היחידה, רצתה ליטול חלק לא לה, להיות לא מה שהיא באמת. יש כאן חטא של סטייה מהעצמיות הטבעית האמיתית שלה. וזה בעצם כל שורש החטא בעולם: כשאדם סוטה מעצמיותו, ממהותו, ומושפע מאחרים, ואינו מגלה את טיבעו העצמי, הפנימי המיוחד שלו. כך זה בפרט וכך זה בכלל. גם לכלל יש ייחודיות עצמית משלו וענינו לשמור על מהותו המיוחדת, ולא לנטות אחרי אלוהי נכר. וכך עניינם של ישראל, לשמור על ייחודם, לגלות את אופים העצמי הישראלי, את רצונם הפנימי. בחופש גמור, בלי כל לחץ מבחוץ, בלי לקבל השפעות זרות, אלא להיות מה שהם באמת. הוי אומר, שאכן השאיפה הדתית באמת, היא שאיפת החופש הגמור, שעל-ידו אפשר יהיה להגיע לגילוי העצמי הנשמתי הפנימי של האדם היחיד, ושל הכלל כולו, לסלק כל כפיה חיצונית וכל השפעה זרה, ולהיות מה שאנחנו באמת, כפי שמתגלה לנו על-ידי התורה שניתנה לנו מאת יוצר האדם הבוחר בישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
