- שבת ומועדים
- יום הזכרון
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
מכתב אישי להורים שכולים
מכתב להורים שכולים מקיבוץ זיקים, שבנם נפל במלחמת יום-הכיפורים.
היום יום הזכרון לחללי מערכות ישראל. אקרא לפניכם מכתב שכתבתי להורים שכולים מקיבוץ זיקים, שבנם נפל במלחמת יום-הכיפורים. המכתב נכתב לאחר הלוויה שבה מלאתי תפקיד כרב צבאי:
כ"ז במנחם-אב ה'תשל"ד
למשה ולרות שלום.
יודע אני כי לא אצליח להביע במילים את המחשבות ואת הרגשות שבתוכי פנימה, על-כן אנא קיראו גם את מה שמעבר למילים.
היום השתתפתי בהלוויתו של בנכם נמרוד, זכרונו לברכה. הגעתי ללוויה בתפקיד. השתתפתי בלוויה כאדם יהודי, כאח לגורל בכאב ובצער על בן שנפל למען העם שגם אני חלק ממנו. בתום הלוויה רציתי לבוא אתכם לחדרכם ולשבת יחד, אולי אבטא בכך את האחדות, את השותפות אתכם בצערכם, באבלכם. לא רציתי לומר דברים בבואי אליכם, רק לשתוק... רק לשמוע, לדעת מי היה הבן הזה שנלחם ונפל למען כולנו.
ותחושה מיוחדת בלתי-מוכרת התחוללה בי בשעת הלוויה: מתוך האבל, הצער, חשתי שמתמלא אני בהרגשה פנימית של קירבה, של שייכות, ואיני מעז להשתמש בביטוי, אבל נדמה לי שהוא נכון - של אהבה, משה ורות הכואבים.
לא באתי איתכם לחדרכם, כי היה מי שיעץ לי - אל תלך! אתה לא רצוי פה! אתה רב צבאי, אתה רק תכביד! מובן כי להכביד לא רציתי, רציתי רק להקל, על-כן לא באתי. אך דעו כי אתכם אני, אנחנו, כל בית ישראל, המביטים בכאב ובגאון על היוצאים בראש המחנה, להגן ולהשיב אויב אחור.
למרות ההבדלים העצומים בינינו בהשקפה ובדרך החיים, - אתם בני משק זיקים, ואני חניך ישיבת "מרכז-הרב" בירושלים, ובלי לנסות להתעלם ולהסתיר את ההבדלים, - נראה לי, וכך חונכתי, שהמשותף בינינו רב על המפריד, רב לאין ערוך. המשותף הוא בעצם היותנו כולנו בני העם היהודי, ועוד...
למשה ורות התחזקו, התעודדו! שלכם באמת, זלמן.
וד' ינחם את כל המשפחות השכולות ואת כל משפחת בית ישראל בנחמת ציון וירושלים.
כ"ז במנחם-אב ה'תשל"ד
למשה ולרות שלום.
יודע אני כי לא אצליח להביע במילים את המחשבות ואת הרגשות שבתוכי פנימה, על-כן אנא קיראו גם את מה שמעבר למילים.
היום השתתפתי בהלוויתו של בנכם נמרוד, זכרונו לברכה. הגעתי ללוויה בתפקיד. השתתפתי בלוויה כאדם יהודי, כאח לגורל בכאב ובצער על בן שנפל למען העם שגם אני חלק ממנו. בתום הלוויה רציתי לבוא אתכם לחדרכם ולשבת יחד, אולי אבטא בכך את האחדות, את השותפות אתכם בצערכם, באבלכם. לא רציתי לומר דברים בבואי אליכם, רק לשתוק... רק לשמוע, לדעת מי היה הבן הזה שנלחם ונפל למען כולנו.
ותחושה מיוחדת בלתי-מוכרת התחוללה בי בשעת הלוויה: מתוך האבל, הצער, חשתי שמתמלא אני בהרגשה פנימית של קירבה, של שייכות, ואיני מעז להשתמש בביטוי, אבל נדמה לי שהוא נכון - של אהבה, משה ורות הכואבים.
לא באתי איתכם לחדרכם, כי היה מי שיעץ לי - אל תלך! אתה לא רצוי פה! אתה רב צבאי, אתה רק תכביד! מובן כי להכביד לא רציתי, רציתי רק להקל, על-כן לא באתי. אך דעו כי אתכם אני, אנחנו, כל בית ישראל, המביטים בכאב ובגאון על היוצאים בראש המחנה, להגן ולהשיב אויב אחור.
למרות ההבדלים העצומים בינינו בהשקפה ובדרך החיים, - אתם בני משק זיקים, ואני חניך ישיבת "מרכז-הרב" בירושלים, ובלי לנסות להתעלם ולהסתיר את ההבדלים, - נראה לי, וכך חונכתי, שהמשותף בינינו רב על המפריד, רב לאין ערוך. המשותף הוא בעצם היותנו כולנו בני העם היהודי, ועוד...
למשה ורות התחזקו, התעודדו! שלכם באמת, זלמן.
וד' ינחם את כל המשפחות השכולות ואת כל משפחת בית ישראל בנחמת ציון וירושלים.
יום הזיכרון מתוך יום העצמאות
שיחה ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה
הרב ש. יוסף וייצן | ה' אייר תשע"א
המסע למקומות הקדושים
הרב נתנאל יוסיפון | ניסן תשע"ה
הנקמה האמיתית על מותם של ההרוגים על קידוש ה'
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
יום הזכרון - אש מהשמים ואש מההדיוט
הרב ש. יוסף וייצן | יום הזכרון התשס"ד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
לאור תשובת הדור
לנתיבות ישראל - מאמר שביעי
ב' חשוון תשפ"ב
אכילת קרבן פסח על השובע
שיעור כללי על מסכת פסחים - תמיד נשחט (פסחים סג.)
י"ח שבט התשע"ג
מתאחדים בחזרה לארץ
לנתיבות ישראל ח"א, מאמר כ"ד -ממעמקים (2)
כ"ד שבט תשע"ב
נסיונו של יוסף בדורנו
שיחת מוצ"ש פרשת וישב תשפ"א
כ"ו כסלו תשפ"א

מתי זה קרה?
הרב יוסף כרמל | סיוון תשס"ד
מאלפי זהב וכסף
הרב שאול אלתר | סיון תשפ"ב
לשמוע בקול החכמים
שיחה לפרשת שופטים תשע"א
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' אלול תשע"א
אוי ויי!
הרב גלעד לואיס | סיון תשפ"ב

השפעת יצירת תנאים מלאכותיים על חובת הביעור
הרב בצלאל דניאל | סיון תשפ"ב
למי שייך בית ראש הממשלה?
הרב נתנאל יוסיפון | סיון תשפ"ב
