ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תקשורת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
כיצד ננפה ונעשה עבודת ברירה בין הטוב שבה למה שרע בה?
במבט ראשון אולי נראה שהטוב שבה בולט יותר וקל לזהות אותו. איזה דור זכה להפצת תורה ואמונה בעוצמות כמו שזוכה דורינו. כלי ההסברה ההמשלה וההמחשה הולכים ומתרבים. דברים שלפני מספר מועט של שנים היו כספר חתום ופתוח לבודדים נהפך להיות נחלת הכל. על ידי התקשורת התורה נהפכה לשולחן ערוך בפני כל הרוצה ללמוד. האם יש רעה ביכולת לחבר בין אנשים שנמצאים במקומות רחוקים זה מזה. כיצד תוכל להתממש הנבואה "ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים מארץ מצרים". רק ע"י התקשורת!
היכולת לעצב תרבות ואוירה ציבורית גדולה שבעתיים על ידי כלי התקשורת.
האם ניתן לומר שהכל תלוי ביד מי התקשורת. כשהתקשורת היא ביד טובים יצא ממנה אך טוב. כל הבעיות נובעות מה"אדם" שעומד אחרי התקשורת. מי שבידו המיקרופון הוא בעל עוצמה גדולה. הוא השולט על השיחה - על התוכנית. האיש הממוצע שאינו בעל מידות מיוחדות בקלות יגלוש להשתמש בכוחו הרב שלא כראוי. כמו שאסרו חז"ל ללמד תורה לגויים כך אולי היה צריך לאסור למוד תקשורת למי שאינו בעל מידות ואמונה! אולם נראה שגם כשהתקשורת ביד ה"טובים" אין זה מבטיח שרק טובה תצמח ממנה.
נתמקד בארבעה כשלים העלולים לבוא תוך כדי ריבוי תקשורת: החצנה, רדידות, מצג שווא של חיבור ושפע ללא עמל.
1. החצנה - התקשרות היא תפיסת העולם כהצגה. לא מראים לצופים את מה ש"אחרי הקלעים". זה גורם גם לשולטים על התקשורת לשים לב לעטיפה הרבה יותר מאשר לתוכן. גם מבחינת הרואים נפגשים רק ב"מוצר מוגמר". בדרך כלל כשאדם לא שותף ומודע לתהליך גם התוצאה אצלו לא מבוררת במקרה הטוב ובדרך כלל הוא מוטעה בהבנתו.
2. רדידות - בתקשורת הדברים מוצעים לכל ללא בחינה מדוקדקת מי ומי המקבלים. אי אפשר לייצר דבר עמוק כשהוא מופנה לציבור מגוון. לכל אדם יש כשרון להעמיק בתחום שונה. יש מי שיודע להעמיק בשכלו ויש מי שעמוק ברגש וכו'.
במקרים רבים התקשורת יכולה להחזיק את עצמה רק על ידי שרבים משתמשים בה. לכן התקשורת לא יכולה להיות "אליטיסטית ובררנית". היא פונה למכנה המשותף הנמוך שבאוכלוסיה.
3.מצג שווא של חיבור- התקשורת ככלי היא כלי שאין בו את המגע האישי והישיר שבין הבריות. ברוב המקרים התקשורת במקום לעשות קשר היא יוצרת מצג שווא של חיבור.
האם ניתן לדבר בחיבור אמיתי בין הבריות כשזה נעשה דרך הרדיו. אין איש מכיר את רעהו. אפילו במקום שיש הכרות בין המתקשרים אין בדיבור שאין בו ראיית פני רעהו דיבור מחובר. גם במדייה שיש בה ראיית אחד את השני, עצם השיחה שנעשית לעני רבים ושלא בצניעות לא מאפשרת דיבור עמוק עדין ומדוייק.
4. שפע ללא עמל - התקשורת היא ארץ האפשרויות ללא שום מגבלות. יש בתקשורת שפע של מידע חוויות וכ' שמציפות את האדם. האדם הפרטי ניצב מול כל העוצמה הזו - ומוכנע. הפרט מרגיש שללא חיבור לתקשורת אין לו קיום. ההרגל להאזין לאחרים נוטל מהפרט את היכולת ליבנות את חייו מתוך הסתכלות אל עצמו פנימה.
בעידן התקשורת לאדם קשה להיות לרגע בשקט עם עצמו. הקלות שבא האדם יכול להעסיק את עצמו במשך שעות רבות ביום גורמות לאדם לברוח מהמחיובות שלו לקיים את שליחותו האישית בדרך של "אדם לעמל יולד".
התיקון:
התקשורת יכולה לההיפך לדבר בונה רק אם היא תכיר את מקומה.
התורה מופיעה בלבוש של תורה שבכתב ותורה שבעל פה. התורה שבכתב נועדה לקבוע בלב האומה את היסודות הכלליים של אמונתינו. אולם ללא התורה שבעל פה אי אפשר להתחבר לתורה שבכתב. התורה שבעל פה נועדה להתאים את הכללים לכל דור ולכל פרט ופרט. אולם התורה שבעל פה נועדה גם ליצור את החיבור הבלתי אמצעי שלא דרך הכתוב אל האמונה. חיבור זה אין בו רק צורך שכל פרט ירגיש עצמו מחובר באופן אישי לתורה אלא הוא המאפשר להגיע לעומקים שלא יכולים להכתב והם בבחינת הסוד הפנימי של התורה.
התקשורת יכולה למלא בבניית התרבות הלאומית שלנו ובהפצת תורה רק בתפקידים של התורה שבכתב. אין לתקשורת את היכולת למלא את התפקידים שלשמם יש תורה שבעל פה. רק אם התקשורת תעודד את הציבור שלא לראות בה פתרון לכל, רק אם התקשורת תדע לעודד את הציבור שלא ליזון ממנה ללא גבולות, רק אם התקשורת תחנך לכך שאין לצפות ממנה שהיא תגאל את הנשמה הפנימית, רק אם התקשורת תכיר בבכורה של תפקידי התורה שבעל פה - היא לא תכרות את הענף שהיא יושבת עליו.
יש לכך השלכות רבות. על כך בהזדמנות אחרת!
הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
